ייטב לב שמות תכט

המן הי' צריך הראי' שהרי באמת אמר לו הכסף נתון לך בין מ"ש במגילה ויגד לו וגו' ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים לאבדם מה סיפר ענין הכסף וכי לא הוי סגי שהי' מספר שהלשין עליהם לאבדם וענין הכסף למה בעי וגם על פרשת הכסף פרש"י פירוש הכסף ולא נודע מה הוא פי' הכסף גם מאמרם ז"ל גלוי וידוע כו' שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו אבל הענין נ"ל עפימ"ש בספר אוהל יעקב לפרש הכתוב אשר ידבנו לבו תקחו וגו' וזאת התרומה וגו' בהקדם מש"ה אפריון עשה לו וגו' עמודיו עשה כסף וגו' כי מה שצוה ה' את ב"י להביא כספם וזהבם לא מאהבת ה' הדברים האלה אך מחמת שהם יקרים בעיני האדם ובתת האדם דבר האהוב לו ממילא נותן בזה אהבתו ובהצטרף יחד אהבת ישראל נעשה מזה בית לשכינה וז"ש אפריון עשה לו וגו' עמודיו עשה כסף רפידתו זהב אין זה כ"א מחמת כי תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים וז"ש אשר ידבנו לבו (זהו תרומתי) וזאת התרומה אשר אשר תקחו מאתם זהב וכסף בזה תקחו נדיבת לבו ואהבתו של כל אחד ואחד עכ"ד, ושורש הדברי' בתת ישראל כ"א נדיבת לבו ואהבתו אז כמים הפנים לפנים נתעורר אהבת הקב"ה אליהם וקרבת אלקים לשכון שכינתו בתוכם בתוך לבבם והנה המן הרע איש צר ואויב צר למעלה ואויב למטה כמו שהלשין למטה לעורר שנאת אחשורוש כ"כ הלשין למעלה לעורר שנאת אב לבנים ולזה עשה בכוונה פועל דמיוני להוציא מכח אל הפועל גודל שנאתו על ישראל עד שבשביל שנאתו נתן עשרת אלפים ככר כסף היקר בעיניו כדי לאבדם והכוונה בזה לעורר עי"ז למעלה ג"כ שנאה עליהם ח"ו וכ"כ הי' כוונת אחשורוש שאמר הכסף נתון לך לומר שכ"כ גם הוא שונא לישראל עד שא"צ לקבל תמורם מחיר כסף וזהב וכמ"ש חז"ל משל לבעל התל ובעל החריץ עי"ש ולכן להפר עצתו ומחשבתו הרעה הזאת הי' מוכרח הדבר אשר אסתר תמסור נפשה ממש לבא אל המלך אחשורוש אשר לא כדת למען אהבת ישראל להצילם לעורר בזה אהבה על ישראל מלמעלה וזה שהגיד מרדכי ואת פרשת הכסף היינו הפירוש והכוונה של הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך שא"צ לזה אין זה כ"א לעורר שנאתו עליהם ולזה צריך להפר עצתו לעורר אהבה עליהם ובלתי אפשר כ"א בעשות יתר ממנו כי הוא לא נתן רק ממונו בשביל שנאתו את ישראל ואסתר תתן את נפשה ממש עליהם וכמ"ש וכאשר אבדתי וגו' לעורר בזה אהבתה לישראל כדי להיות פועל דמיוני לעורר אהבת אב לבנים והבן זה, וזה שא' ביקש המן לשקול שקלים ע"י לעורר בזה שנאתו ע"י שנתן כספו וזהבו בשביל זה לפיכך הקדים שקליהן היינו אותן השקלי' שנדבו למשכן להוציא אהבתם מכח אל הפועל להמקום ב"ה שכל או"א נתן כל אשר לו לצורך המשכן וכמים הפנים לפנים נתעורר אהבת המקום עליהם ועי"ז נתבטלו שקלי המן והבן, והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים לזכר על מה ששקלו אז ג' תרומו' וא' מהן מחצית השקל נדבת המשכן, וז"ש כאן על מ"ש ידבנו לבו וגו' וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף שבזה הורו גודל אהבתם להמקום ב"ה זש"ה נבחר מכסף ומזהב (של המן לעורר שנאה) חן טוב של אסתר מה שמסרה נפשה בשביל אהבת ישראל ומכח זה נשאה חן ובזה הכניעה כחו של המן והופר עצתו ומחשבתו והבן: עוד במד' ויקחו לי תרומה הה"ד נבחר שם מעושר רב נבחר שמו של משה שנאמר לולי משה בחירו וכ"ה אומר ואדעך בשם מעשרו של קרח שנאמר חמשי' ומאתי' מחתות ולהלן במד' ועשו ארון הה"ד שי"ן דל"ת יו"ד לא מצאנהו שגיא כח בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן התחיל מתמי' ואומר כבודו מלא עליונים ותחתונים והוא אומר עשה לי משכן עד לכך אמר משה יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן בצל אל בצל רחום אין כתיב כאן אלא בצל שדי א' הקב"ה כ' קרש בצפון וכ' בדרום וח' במערב ולא עוד אלא שארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה: והנ"ל כי הנה הבעה"ט כתב תרו"מה אותיות תו"רה מ"ם שהתורה ניתנה למ' יום וזה ויקחו לי שכל מי שעוסק בתורה כאלו לוקח לי כו' וכ"ה במד' לקחתם תורתי קחו אותי עמה שנאמר ויקחו לי, ונ"ל לבאר דבריהם כי התורה כולה שס"ה ל"ת ורמ"ח מצות עשה והל"ת קדמו בבחי' שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח וכן אמר דוד מי האיש וגו' נצור לשונך מרע וגו' סור מרע תחל' אח"כ ועשה טוב ולכך נאמר בתור' כי קרוב אליך הדבר מאוד ולכאורה יקשה בעינינו להבין כי החוש מכחישו אבל מבשרי אחזה אלקי כי כמו בעוד שמזג הגוף אינו בקו הבריאה והאצטומכא מקולקל אין לו שום חשק ולא תאוה למאכל וכל אוכל ומעדנים תתעב