ייטב לב שמות תכח

ז' ויקחו לי תרומה וגו' אשר ידבנו לבו להבין אומרו ויקח"ו וגם אומרו תקחו וגו' יובן עפימ"ש האלשי"ך עה"פ הנני נותן לו את בריתי שלום כי כתיב ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם דמאחר שאמר ונתתי משכני מה הוצרך לומר ולא תגעל וגו' אבל הענין כי הנפש גועלת אתכם ומבקשת בכ"ע לצאת לחזור לשורשה הוא השכינה ע"כ אעשה זאת לכם ונתתי משכני בתוככם בתוך לבבכם ועי"ז לא תגעל נפשי אתכם כי גם אני עמכם ובתוככם וז"ש הנני נותן לו את בריתי שלום כד"א בריתי היתה אתו החיים והשלום כלו' חיים של שלום שהנפש תרצה לשבת בגוף עכ"ל, וז"ש ויקחו לי תרומה מאת כל איש ושלא תקשה על אומרו לשון קיחה עז"א אשר ידבנו לבו תקח"ו וגו' כלו' אשר חיותו שבלב כל איש ידבנו וירצנו לשבת בו תקחו את תרומתי עם תרומתי והוא ע"י ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכ"ם ואם אני כאן הכל כאן וטוב לנפש לשבת יחד חיים של שלום, וז"ס הגמ' איכא סבי בבבל תמה למען ירבו ימיכ' על האדמה כתיב כלו' ששם נאמר עיני י"א בה ושם חביון עוזו לכן הנשמה אינה ממהרת לצאת משא"כ בבבל, כיון דחזי דמקדמי ומחשכי לבי' כנישתא ששם שכינתו ית' כדכתיב ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ואמרו מנין לעשרה שמתפללים בביהכנ"ס ששכינה עמהם שנאמר אלקי' נצב בעדת אל וגו' אמר היינו דאהני להו להאריך ימיהם ושנותיהם וזש"ה שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וגו' והטעם שעי"ז יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך שלום בין גוף ונפש חיים של שלום ויאריכו ימים בטוב ונעימים: ויקחו ל"י תרומ"ה אותיות מיל"ה תר"ו שע"י מצו' מילה זכו לתר"ו מצות מלבד שבע מצות בני נח כ"כ בספרים ופשוטו של רמז זה יאמר ויקחו לי תרומה מאת כל איש מגופו ממש זו מצות מילה החתום באות ב"ק שהורם והונף מכל האברים בחותמו אשר ידבנו לבו של אדם תקחו וגו' שמילת הבשר הוא מילת הלב כידוע, וז"ש לשון ויקחו תקחו היינו נדיבות הלב והבן: אבל עוד דברים בגו דאיתא בגמ' בשעה שנכנס דוד למרחץ אמר אוי לי שאני ערום בלא מצות כיון שנסתכל במילתו נתקרר דעתו, ויש להבין הרי אותו המצוה כבר נעשה בו בקטנותו ע"י זולתו ומה דהוי הוי אבל עדיין הוא ערום בלתי עשות מצוה, ונ"ל עפי"מ שפירשו הגמ' מעשה בגר שאמר גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל א' כי בהיותו נכרי הי' נקל לו לקיים ז' מצות ב"נ אבל כשביקש להתגייר ולקבל עליו תרי"ג מצות הי' קשה בעיניו איך אפשר לאדם לקיים כולן דהרבה מהן שהן חובה על הכהני' ולוים והרבה מהם שאינם באים לידו וביקש שילמדנו עצה איך לקיים כל התורה בשעה שעומד כו' ואמר לי' הלל מה דעלך סני לחברך לא תעביד פירוש ואז יהי' לו שלום ואחדות עם ישראל ומה שיקיים חברו יחשב גם לו לצדקה כאלו קיימו הוא עצמו ואידך פי' זיל גמור כלו' שע"י עסק התורה יחשב כאלו קיים היינו בלומד ע"מ לשמור ולעשות כשיבא לידו אז מחשבה טובה מצטרף למעשה עכ"ד המפו' ועי' מ"ש בזה בפ' שלח ושני עצות האלו הנם באים ע"י מילה כי מבואר בספרים בטעם מילה (א') שזה מורה כי אב אחד לכולנו ואנחנו עמו חתום בחותמו וצריך שיהא בינינו אחדות ושלום וז"ש הנני נותן לו את בריתי שלום (ב') ע"י מילה הוסר כח הרע מאת האדם ונימול ערלת לבבו ומפני כך בישראל מחשבה טובה מצרף למעשה מחמת שנימול וסר הרע מלבו אבל בנכרי מחשבה טובה אינו מצרף כ"א הפכה כנודע, וזה סוד מאמרם גדולה מילה ששקולה נגד כל המצות כי היא הכנה לקיים כל המצות במחשבה לבד וזה סוד הנאמר בתורה הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברי' האלה הן התרי"ג מצות ומה"ט נקרא ברי"ת שע"י מצוה זאת יכול לקיים כל תרי"ב מצות מנין ברי"ת והבן: וז"ש כיון שנסתכל במילתו נתקרר דעתו כי ע"י מילה סגי במחשבה טובה שמקבל עליו עול התורה בכלל' ונחשב כמעשה וגם ע"י מילה המורה על אחדות ושלום יש לו חלק במה שחברו עושה כאלו הוא עצמו מקיימו וכמו שפירשו הולך בדרך תמים הוא ישרתני והן הדברי' שנאמרו כאן ויקחו ל"י תרומ"ה מיל"ה תר"ו לומר שע"י מילה יקחו כל תר"ו מצות כי עי"ז מאת כל איש (מישראל) אשר ידבנו לבו (לקיים כשיה' בא לידו) תקחו וגו' כי נחשב לו למעשה וגם וזאת התרומה אשר תקחו מאתם לא אמר מאתו כ"א מאתם כלו' מאת הרבים היינו מה שזולתו הרבים עושים כאלו הוא עשהו והבן: ויקחו לי תרומה במדרש רבה זש"ה נבחר שם זה מרדכי מעושר רב של המן נבחר מכסף ומזהב של המן שאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וגו' חן טוב זה חינה של אסתר שנשאה בעיניו והוא צריך ביאור: ונ"ל בהקדם להבין כוונת המן הרשע בזה ששקל וכי אחשורוש המולך על כל העולם לכספו וזהבו של