ייטב לב שמות תכז

קרוצים אמנם גם בזה ואתה ה' אל תרחק וגו' כנ"ל ובהקדם עוד דברי הבעל עקדה בפ' תשא בענין מחצית השקל ותורף דבריו בקצרה כי הכח החומרי שבאדם כלול מעשרה כחות וכנגדן בנפש כלול מעשרה כחות רוחני' ולזה אמר עשרים גרה השקל ר"ל כל האדם בכללו כלול מעשרים כחות כנ"ל חצי' לה' וחצי' לכם ולכוונה זו בא הצווי לתת מחצית השקל לרמז שיתקן האדם החלק החומרי אשר בו למען יהי' כלו קודש לה' דהא בהא תלי' עיי"ש דבריו באורך ולהבין השייכות מהתחצית השקל לפ' תשא בעת פקודיהם הוספתי נופך לדרכו כי כל עיקר טעם נתינת השקלים הי' כדי שלא ישלוט בהם עין הרע וכמאמר הכתוב ולא יהי' בהם נגף ובהיות כי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו ומלך חפץ בחיים ולמען לא ישלוט עיה"ר בהם חכם תניטי' לתת מחצית השקלו לא שקל שלם למען ישים כל אחד על לבו לאמר מדוע עשה ה' ככה לצוות רק על מחצית הלא אין מעצור ליתן ולהפריש מהונו שקל שלם וגם את כל הון ביתו באהבת ה' בוז אבוז לו ובודאי אין זה כ"א לרמז באה לטהר ולזכך גופי המשוקע בהבלי הזמן והצריך תיקון להיות גם הוא קודש לה' ולהדמותו אל הצורה וכדרך שכתב העקדה, ובהיות כן יתאחד עם הנשמה ויעלה בהר ה' למקום דלא שלטא בי' עינא למעלה מהטבע ובצל שדי יתלונן וממילא לא ישלוט בהם עיה"ר והבן, ובזה יובן המאמר במגילה גלוי' וידוע וכו' שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל היינו לקנות בהם גופות עם בני ישראל לעשות בהם כלה ונחרצה בהרג ואבדן ח"ו כי דימה בנפשו אשר מצד גופותם יספיק ללכדם במצודתו כנ"ל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו לכוונה הנ"ל להורות להם תשובה כמובא בדברינו למעלה ואזי יזדכך חומרם גם הוא לעלות למעלה מהטבע והזמן ולא יספיק ידי הצר לשלוט בהם והיינו דתנן באחד באדר ר"ל למען אשר בחדש אדר יהי' האדם בבחי' אחד להעלות נר תמיד ושביב אלהי גם על החומר כמו על הצורה לכוונה הלזו משמיעין על השקלים והבן: והנה במצות צדקה ניכר גודל יקר ערך מעלת עם ב"י לפני המקום ב"ה ושאנחנו נקראים בנים למקום ועפ"י הגמ' שאל האי מינא אם אלקיכם אוהב עניים למה אינו מפרנסם, ואמשול לך משל, משל למלך שכעס על עבדו א"ל אדרבה אמשול לך משל למלך שכעס על בנו וכו' כמבואר בפ"ד ולזה בזה החדש דוקא משמיעין על השקלי' ולו משפט הבכורה בנתינת צדקה יותר מבשאר החדשים להראות לעיני העמים והשרים גודל חשיבות עם ה' בעיניו למען יסתם פה המסטיני' מעלינו וכנ"ל ועוד טעם אחר כי המפורשי' כתבו הטעם על הא דנאמר ובכל מאודך כי בכל נפשך פירושו שמחויב כ"א מישראל למסור נפשו על קדושת שמו ית' ולגמור בדעתו אם הי' מזדמן לפניו שיכריחהו לעבור על אחת ממצות ה, אשר לא תעשנה והוא מהדברים שאמרו בהם יהרג ואל יעבור אזי ימסור נפשו להריגה וימאס בחיי העוה"ז וישליך נפשו מנגד נגד קדושת שמו ית' והנה הכוונה הלזו בודאי צריך להיות מעומק הלב כי בוחן לבות וכליות יודע תוכן כוונתו אם מקבל עליו כל זה ממעמקי הלב והנה בהיות האדם מלובש בחומר ועקוב הלב מכל יכול להיות כי נדמה לו אשר הוא מקבל עליו מסירת נפשו על קדושת ה', ובאמת אפשר אם הי' בא לידי מעשה בפועל ממש ירך לבבו ויסוג אחור והבחינה לזה הוא לידע ולהודע האמת בעצמו אם יכול להעמיד א"ע בנסיון הממון לבזבז ממונו עבור כבוד שמו ית' אשר בזה עוסק האדם כל ימי חלדו לאסוף חיל ולצבור הון יומם ולילה לא ינוח ופורש עצמו למדבריות ועובר ארחו' ימים בסכנות עצומות וממש כמעט נתעצם עם המעות ועמודיו עשה כסף ואם רואה האדם כי עומד לנגד היצר בעניני מעות בעסק עבדות ה' זהו הבחינה אשר בלי ספק גם אם יהי' מזדמן לפניו למסור נפשו בפועל ממש על קה"ש לא יהי' מעכב ולזה זכרה התורה בכל מאודך אחר בכל נפשך ע"כ מבואר בספרי' הק' ולדרכנו הנ"ל נוכל לומר עם זה הטעם על מצו' חצאי השקלים והצדק' שנותנים בזה החודש להורות יקר ערך גודל דבקותנו בהש"י ואנחנו מוכנים ועומדים לבטל א"ע בנפשנו ומאודנו נגד כבוד הש"י כנ"ל וממילא מתעצם החומר והצורה כנ"ל ועפ"י הדברים האלה נבא לביאור הפסוקי' הנ"ל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו וגו' ירצה כי עיקר התרומה היינו נדבת הלב אותם ברעיון מזוכך ומחשבתו בלתי לה' לבדו שיבטל א"ע וימסור גופו ורוחו ונפשו לה' ויגמור בדעתו שהוא מוכן ומזומן למסור א"ע על קה"ש ית' למען יתגדל ויתקדש שם ה' על ידו כי זה כל האדם וזאת התרומה ר"ל הבחינה לזו התרומה אם הוא בטוהר רעיון אשר תקחו מאתם זהב וגו' ר"ל אם יוכלו לעמוד בנסיון בעסק ממון זהו הוראה אמתית כי לבבם שלם עם ה' אף בעסק הנפשי כנ"ל והבן: