ייטב לב שמות תכ

כתבו המפורשי' דאם לא הי' כפי' היה קבלת התורה בבחי' מתנה התלוי' ברצון אדם אם רוצה לקבלה ולזה הורה להם הש"י שאין הדבר תלוי ברצונם כי התורה הכרחית לישראל וכמו ירושה הבא מאלי' אפי' בע"כ של אדם עי' בס' מהר"ל מפראג בארוכה, והן הדברים הנאמרים בפ' ברכה והם תכו לרגליך שכפה עליהם ההר אם כי ישא מדברותיך פי' שכבר נשאו מדברותיך עליהם וא' נעשה ונשמע עכ"ז כפה ההר להורות כי תורה צוה לנו משה הוא מורשה בחי' ירושה ולא מתנה (ועז"א חז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה כו' לתרץ קושי' האו"ה כלום כפית כו' ור"ל שעכ"ז הי' חביבה בתחל' כמאורס' רק הכפי' הי' לסלק החרדה וכנ"ל) ושמא תאמר א"כ מה מועיל כפי' הלא אונסא כמאן דלא עביד עז"א ויהי בישורון מלך שהוא ית' מלך על ישראל דייקא שהלא בהתאסף ראשי עם הם שרי מעלה של כל עם אז יחד שבטי ישראל נאחזים במקור האחדות לחלקו ית' וכדכתיב בהנחל עליון גוים כו' כי חלק ה' עמו וא"כ משוה גזרותיו על כל בני מלכותו ומחויבים אנו לקיים מכח דינא דמלכותא כנאמר: ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם יש לרמז עפי"מ דאיתא בגמ' נדרים פ"ג קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי או"ה שאני נהנה למולים אסור בערלי ישראל כו' שנאמר כי כל הגוים ערלים ופי' הר"ן אע"ג דאית בהו מולי' וצריך להבין טעמו של דבר: ונ"ל עפ"י המדרש הביאו רש"י סו"פ לך עה"פ בהמולו בשר ערלתו נטל אברהם סכין והי' מתיירא שהי' זקן מה עשה הקב"ה שלח ידו אתו עמו שנאמר וכרות עמו הברית אפשר לומר שהי' סיבה מאת ה' שיהי' מתיירא כדי שיכרות ה' עמו הברית והכוונה בזה כי עיקר מצו' מילה הוא למען יחלש כח התאוה כמבואר במורה ולכך שם ערלה בהיפך אתוון ר"ע ל"ה ובכריתת הערלה הוסר כח הרע של ערלת הלב ולכך במשה דכתיב בי' כי טוב הוא אמרו חז"ל שנולד מהול ר"ל שהוסר הרע והנה כתיב ידעתי כי כל אשר יעשה האלקי' הוא יהי' לעולם ולכך בכוונה כרת ה' הברית עם אברהם כי אם בכחו ית' הוסר כח הרע מאברהם ונחלש כח תאותו אז הוא יהי' לעולם כי עי"ז הוסר כח הרע ונחלש כח התאוה מאת כל תולדותיו זרע יצחק וישראל הנקראים זרעו (כדכתי' כי ביצחק יקרא לך זרע) ומפני זה בישראל אף אם אינו נימול אין זה אלא מקרי אבל עכ"ז כח הרע הפנימי הכללי הוסר מאז ומקדם מעת שנימול אברהם אלא שעכ"ז צוה ה' למול להסיר כח הרע הפרטי אשר בערלה בחיצוניותו אבל באו"ה אם כי נימול אין זה רק מקרי ועכ"ז כח הרע הפנימי בו בתוכו ולכך הם נקראים ערלי ל"ב ובישראל אפי' אינו נימול הנה הוא בכלל נימולים כי כבר נימול בפנימיותו ממה שכרת ה' ברית עם אברהם וז"ש בפייט זיי"ן ש"פ הבאים עמ"ך דייקא בברית חותמך ומבט"ן לשמך המה נימולי' כלו' שכבר נימולים טרם יולדו והבן, והיינו אשר קידש ידיד מבטן (זה יצחק) וחק בשארו שם, וידוע מאחז"ל בג' דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה והרצאות דמים וז"ש הנה דם הברית כלו' ברית מילה אשר כרת ה' עתכ"ם (בימי אברהם) על כל הדברי' האלה כלו' להחליש כח הרע למען תוכלו לקיים כל הדברים האלה: תרומה ויקחו לי תרומה במ"ת זש"ה אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו וכתיב ואת עשו שנאתי מעשה בטירנוסרופוס ששאל את ר"ע למה הקב"ה שונא אותנו א"ל כו' והקב"ה נוטה שמים ויוסד ארץ ואתה נוטל עץ וקורא אותו אלקים כשמו לא כש"כ שיהא שונא אתכם כו' וצריך ביאור ענין סמיכות זה לכאן: ונ"ל עפ"י פשוט כי ויקחו לי פרש"י לשמי מלבד הפשוט שיהא לש"ש עוד דברי' בגו עפי"מ דאי' בגמ' ב"ב פ"ה ד' ע"ה שלשה נקראו ע"ש של הקב"ה צדיקים משיח וירושלים צדיקים דכתיב כל הנקרא בשמי