ייטב לב שמות תיט

והיינו דכתיב אם בחקותי תלכו וזה נ"ל פי' הכתוב והי' עקב תשמעון ר"ל שאפי' בבחי' עקב של הרגלים תשמעון תבינו את המשפטי' וגו': לא הי' משכלה ועקרה וגו' דידוע דקטן אינו מוליד מפני שאין לו דעת וכ"כ קטנה מה"ט ואיתא בזוהר אל אחר אסתריס ולא עביד פירי ומבואר במקדש מלך מפני שאין לו בחי' דעת ואיתא בזוהר משפטים ד' ק"ה ברא חד כו' אית לי' ומספר שמי' (היינו בחי' דעת) וכלהון נטלין שמא דא בגיני' דכתיב השמים ספרים עיי"ש ובמקדש מלך, וז"ש לא תהי' משכלה ועקרה בארצך את מספר ימוך אמלא כלו' כי אמלא ימיך שבעת ימים שלמעלה בבחי' דעת הנקרא מספר כדכתיב בדעת חדרי' ימלאו וע"כ לא תהי' משכלה ועקרה והבן כי הוא רמז נפלא, וז"ש והי' מספר ב"י שיהי' להם בחי' מספר דעת אז כחול הים אשר לא ימד ולא יספר: א"י לא תהי' משכלה ועקרה בארצך עפי"מ שפירשתי לא יהי' בך עקר עפ"י דברי הנוע"מ ר"פ נח לפרש אלה תולדות נח נח כי אמרו ז"ל כל המלמד את בן חברו תורה כאלו ילדו וכ"כ המלמד א"ע תורה ועושה מעש"ט כאלו הוליד א"ע, וז"ש אלה תולדות נח נח עצמו כי איש צדיק תמים הי' כו' ע"כ הוליד א"ע עכ"ד וזש"ה לא יהי' בך בעצמך עקר ועקרה כ"א תוליד א"ע במצות ומע"ט וע"ז אנו מבקשים ומעוברות של עמך בית ישראל תצילם שלא תפלנה ולדותיהן היינו תולדותיהם של צדיקים מעשים טובי' כ"א יוציאו מחשבתם הטוב מכח אל הפועל להוליד תולדות מצו' ומעש"ט וז"ש לא תהי' משכלה ועקרה בארצך אפי' בעת שאתה עוסק בעניני' ארציים וגשמיים כמו אכילה ושתי' ומו"מ שגם בזה צריך לעבוד את הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו וכל מעשיך יהי' לשם שמים וכמבואר באו"ת סי' רל"א ועד"ז אמר הבעש"ט ארץ ישראל ר"ל אפי' הארציות של ישראל גבוה מכל הארצות ואז את מספר ימיך אמלא כי כולן שוין לטובה ולא נחסר ולא נפקד ממנו אפי' שעת אכילה ושתי' ומו"מ כי מחשבתו דבוקה תמיד בה' וז"ש למעלה ועבדתם את ה' אלקיכם וברך (שתהי' עובד) את לחמך וא"מ ר"ל עם לחמך ומימיך והבן: ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע במסורה ונשמע קולו ונשמע פתגם המלך, יתבאר עפ"י דאיתא במס' שבת ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם ההר בגיגית והקשו תוס' ל"ל כפי' הא כבר אמרו נעשה ונשמע ובתנחומא מתרץ כי תורה שבכתב קבלו ברצון ועל שבע"פ (זהו הלכה למשה מסיני וגזירות ותקנות חכמים) כפה עליהם ההר וז"ש נעשה ונשמע ומה שהצריך לכפות עליהם ההר היינו בשביל ונשמע קולו ית' של בע"פ והיינו הלכה למשה מסיני ונשמע פתגם המלך מאן מלכי רבנן גזירותיהם ותקנותיהם כדכתיב לא תסור מכל אשר יגידו לך, והן הדברים הנאמרים פ' ברכה דכתיב והם תכו לרגלך פרש"י תנו עצמן לתחתית ההר והיינו שכפה עליהם ההר הגם שכבר אמרו נעשה ונשמע עכ"ז הי' כפי' למען ישא מדברותיך היינו הדברות שבע"פ כפרש"י מקבלים גזירותיך והבן: א"י עפימ"ש מי"ז זצ"ל פ' יתרו לפרש הפייט קולות וברקים שמעו וכו' כי התוס' הקשו למה כפה כו' הלא אמרו נעשה ונשמע, ותירצו שמא יהי' חוזרים כשיראו אש הגדולה וא"כ הכפי' הי' רק נגד החרדה אבל עיקר הקבלה הי' ברצון ובזה נתיישב קושי' או"ה כלום כלת כו' עכ"ד ע"ז אמר ונשמע קולו היינו הקולות וברקים ושמא יחזרו בהן לזה הוצרך לכפי' ושמא תאמר א"כ מה מועיל הא אונסא כמאן דלא עביד אבל ע"ז כבר תירץ הפר"ד דרך הערבה דמהני מצד דקיי"ל דינא דמלכותא דינא וכ"ת הא לא אמרי' הכי רק בתשוה גזורתיו על כל בני מלכותו ע"ז תירץ עפ"י הידוע דכל האומות הם תחת שרי מעלה וישראל הם תחת ממשלתו ית' א"כ גזרתו הוא על כל בני מלכותו ועפי"ז פירש אם שמוע תשמעו בקולי וגו' והייתם לי סגולה מכל העמים והטעם שישראל הם מצוום ועושים משא"כ או"ה אינם מצוום וכ"ת ישראל ג"כ אנוסים הם ופטורים מלקיים וא"כ חשובים כאינם מצוום עז"א ואתם תהי' לי דייקא שאיני משליט עליכם שום שר אלא אני וא"כ דינא דמלכותא דינא והריני משוה גזירותי על כל בני מלכותי עכ"ד לעניננו וזאת תורת המסורה לתרץ מה מועיל כפי' עז"א ונשמע פתגם המלך מלכו של עולם אשר יעשה בכל מלכותו שאנחנו כל בני מלכותו ואנו מחויבים לשמוע בקולו מטעם דינא דמלכותא לכך אנו מצוום ועושים ונקדים דברי א"אזמו זצ"ל בפ' יתרו דיש להבין למה עשה ה' ככה להפחידם בקולות וברקים עד שיצטרך לכפי הלא יותר טוב להשאירם על הקבלה ברצון ותי' לפי שבעת שהאדם נפשט מהחומריות וחושק ומתאוה לעשות רצון קונו אין פלא דיש הרבה משרתי עליון אך העיקר בשעה שהחומר מתגבר וצריך ללחום עמו לכך הורה להם שיעבדו בכפי' עיי"ש דבריו וכה"ג