ייטב לב שמות תטז

והקב"ה שומר משמרתו של תורה והא דקיי"ל שכר מצו' בהאי עלמא ליכא היינו בכל תרי"א מצו' ששמענו מפי משה דקיי"ל שכרו ע"י שלית אינו עובר על ב"ת אבל על השתים שמפי הגבורה שמענום והן יסוד האמונה יש שכר בעוה"ז דהו"ל שכרו ע"י עצמו ובזה פירשו טובים השנים (ב' דברים ששמענו) מן האחד יחידו של עולם כי יש שכר טוב בעמלם תיכף בעוה"ז עכ"ד המפו', ובזה מובן מ"ש דורשי רשימות "ביומו "תתן "שכרו ר"ת שבת לרמז כי על שבת יש שכר ביומו מטעם האמור כי הוא יסוד האמונה זכר ליצ"מ ולמ"ב והוא מצו' אנכי וגו' אשר הוצאתיך מאר"מ המורה על חידוש העולם כידוע והנה הא דעובר על ב"ת היינו דוקא בתבעו כדאי' בש"ע וז"ש כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו דייקא דבתבעו נותני' לו שכרו מיד, ויבואר באורך בפ' ויקהל עיי"ש והנה אי' בקידושין סוף פ"ק אהא דאר"י שכר מצו' בהאי עלמא ליכא דר"י מעשה חזי שא"ל אביו עלה לבירה ובחזירתו נפל ומת ופריך דלמא מהרהר בע"ז הוי ומשני ה"ק אי ס"ד שכר מצוה בהאי עלמא איכא אמאי לא אגין מצו' עליו דלא ליתי לידי הרהור ע"כ (ועמ"ש מוזלה"ה ר"פ שלח) וא"כ לפמ"ש דבשבת באמת שכרו בהאי עלמא איכא בודאי מגין דלא ליתי לידי הרהור א"כ אלמלא שמרו שבת ראשונה הי' מגין עליהם לבלי להרהר ולומר היש ה' בקרבנו וגו' אלא מפני שלא שמרו שבת ראשונה כראוי ובזה אני מבין מ"ש בסוף מס' מכות בא חבקוק והעמידן על א' וצדיק באמונתו יחי' כ"א הוא מאמין בה' שכרו בעוה"ז מיד וממילא מגין עליו לבלי לבא אפי' לידי הרהור עבירה וכ"ש עבירה ממש חלילה ובהיותו סור מרע ממילא נקל לו לקיים ועשה טוב ע"ד שמפרש האלגזי מכל משמר כלו' מאסר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים ר"ל אם לבו ברשותו ואיננו במאסר הסט"א ח"ו ע"י עבירות אז ממילא ממנו תוצאות חיים עכ"ד וזש"ה שבעת ימים (היינו ימי שנותינו שבעים שנה) שאור (הוא יצה"ר) לא ימצא בבתיכם וגו' כ"א כל מחמצת לא תאכלו אז ממילא בכל מושבותיכם תאכלו מצות קרי בי' מצות כמו שפרש"י על ושמרתם את המצות וזה עצמו הורה לנו ית' באומרו וביום השביעי תשבות וגו' ואז ובכל אשר אמרתי אליכם כלו' בכל התורה תשמרו ר"ל תהי' שמורים ושם אלהים אחרים לא תזכירו כי מצות שבת שכרו בעוה"ז ומגין לבלי להרהר בע"ז ואז את חג המצות תשמור להזהר ממשהו חמץ וכ"ז בזכות מצות שבת דשכרו בעוה"ז מגינ' ומצלי ולכן הקדימו וכאמור: א"י הדברים כמשמען וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וגו' ושמא תאמר כי יש בזה חסרון כיס כי עלי הי' כלנה לזונם ולפרנסם והם ישבו בטל עז"א ובכל כלו' ובכל מאדך אשר אמרתי אליכם תשמרו וש"ת אעשה שותפות עם העכו"ם ואתנה עמו בתחלת השותפות שיטול הוא בשבת ואין כאן חילול שבת כמבואר באו"ח סי' רמ"ו עז"א ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך ופרש"י שלא תעשה שותפות עם העכו"ם, (ועד"ז אמרתי לפרש בפרשת וישלח ויבא יעקב שלם עיר שכם פרש"י שלם בגופו בממונו ובתורתו היינו שהי' כל הנהגתו בגופו ובממונו עפ"י דת התורה ובבואו לשכם ראה שמזלזלין באיסור שבת בעסקם במו"מ וכדומה ולילך מחוץ לתחום עז"א ויחן את פני העיר שקבע להם תחומין והיינו שאחז"ל שווקים תיקן להם שיהי' בחול מטבע תיקן להם כלומר שיהא בדרך היתר ולא באיסור, ומה מאוד יש לאדם להשמר ולהזהר לעסוק במו"מ באמונה כדת של תורה ובפרט להשמר מאיסור שבת כגון בכפרים במכירת המשקה ע"י גוי וכדומה שיהי' באופן המותר כאשר יורה להם חכם העיר ואשכילך ואורך עד היכן הדברים מגיעים כי יש מי שיש לו כל טוב עוה"ז מאותן הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ועליו נאמר יגיע כפיך דייקא כי תאכל ולא מגזל ואונאה ורבית אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב ויש מי שמנכין לו משכרו בעוה"ב ע"ד ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וע"ז נאמר עושר שמור לבעליו לרעתו ר"ל ושמעתי שזה אנו מבקשין ואומרים בברכת המזון שבכ"י הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו וכו' ומכל טוב לעולם היינו לעוה"ב אל יחסרנו כלו' שלא ינוכה שכרנו בעוה"ב ע"י טוב עוה"ז כי אין להחליף עולם עומד בעולם עובר הכלה ונפסד ובין לילה הי' וכו' ואבד, והנה מי יודע מה שיהי' אחריו אם רוצה לדעת ולהבין אם מה שנותנין לו לא ינוכה בעוה"ב או ח"ו ינוכה, נ"ל כי המבחן לזה אם פרנסתו ומחיתו בדרך היתר בחול ואינו ע"י איסור שבת וכדומה שהוא אחד מששים בעוה"ב הרי סימן מובהק כי שכרו בעוה"ב כלו קיים אמנם אם פרנסתו ומחיתו ע"י איסור שבת שהוא מעין עוה"ב או ע"י שאר איסורים ר"ל הרי מסחרו ומשאו ומתנו בעוה"ז במה שמאבד עולמו הבא בשביל פרנסתו ומזה סימן שקיבל עולמו בעוה"ז ולא נשאר לו