ייטב לב שמות תיד

וא' ז"ל שכל אחד קינא לאשתו שחשדוהו באשת איש ועכ"ז לא הי' מקפיד עליהם כלל כ"א הי' מהנעלבין ואינם עולבין כצאת השמש בגבורתו ואם ככה יעשה ויעבור על מדותיו אז תפוק הנשמה כבר חורין ברורה ונקי' והבן: ב גם ירמוז דיש לדקדק למה אמר העבדים הי' די לומר כצאת העבד אבל ידוע דהעובד מיראה נקרא עבד ומאהבה נקרא בן כדכתי' ואם אב אני כו' ואם אדוני' אני אי' מוראי כו' והנה בבחי' עבודה מיר אה יש ג"כ ב' בחינות אחד מכת שכר ועונש לטובת עצמו וא' מכח יראת אדוניו מרוממותו ית' וכבר כ' השל"ה שיש ד' בחינות עבודה שע"ז אמר דוד א) ואני היינו העובד א"ע מכח יראת עונש ב) עבדך מיראת הרוממות ג) בן היינו מאהבה ד) בן אמתך היינו עבד הגדל בפלטרין של מלך שהאהבה מכוסה בלתי ניכרת מגודל היראה ובושתו ממנו ית' ולכך נאמר לא כן משה עבד"י דייקא שהוא הי' לו בחי' יראה הגדולה מאהבה כענין שנאמר ויסתר משה פניו כי ירא הובא לעיל פ' יתרו ובזה פירשתי והביטו אתרי משה ואז"ל שחשדוהו באשת איש וכתבו הספרים לפרש אומרם דרכו של איש היינו בחי' אהבה בחי' דכר לבוא ולחזור אחר אשה היינו יראת ה' ולאשר משה הסתיר אהבתו והטמין בלבו מגודל היראה הגדולה מאהבה שעל פניו ע"כ הם לא ידעו אשר בקרבו וחשדוהו שאין לו רק יראה הקטנה מאהבה והוא הנקרא' אשת איש עי' לעיל באורך, וז"ש כאן לא תצא הנשמה כצאת העבדים בבחי' יראה לבד כדרך העבד וע"כ אמר עבדים ר"ל בחי' שני עבדים א' מכח יראת שכר ועונש ואחד מכח יראת אדוניו מרוממותו ושניהם נקראי' בחי' עבדים כ"א יעבוד מאהבה כדכתיב ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ואח"כ יבא למדרגה יותר גדולה והי' כצאת משה אל האהל וגו' והביטו שחשדוהו כו' מפני שהי' לו בחי' יראה הגדולה מאהבה בחי' בן אמתך והבן: ג ירמוז למה שחז"ל סדרו לומר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי כי העושה בסתר אינו עלול להתערב בו סיגי' ממחשבות חוץ אבל נוסח ספרד הוא יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי והכוונה כמו שפי' מוזלה"ה פ' נח דאם עושה בגלוי ובפרסום מעש"ט בלי מחשבות חוץ כמו בסתר הוא משובח יותר והוא העבודה האמיתית שבסתר דבר קל להיות זך בלי סיג אבל בפרסום בתוך קהל הוא דבר קשה ועל אופן זה הוא חייב בעבודה לא ישקוט ולא ינוח מעבודתו הן כשהוא לבדו ואין איש אתו והן כשהוא בתוך רבוי עם עיי"ש בדבריו דברי נועם וז"ש לא תצא כצאת העבדים עבודת עבד העובד ב' אדונים כ"כ הוא עבודת החונף עובד ליוצרו ויצרו הן בסתר כצאת משה אל האהל להתבודד בינו לבין קונו והן לעיני כל רואיו כצאת השמש בגבורתו ע"ד אם זרחה השמש עלי' ותרגומו אם עינא דסהדי' נפלת עלוהי והבן: ד א"י ע"ד הזוהר לא תצא כצאת העבדים מחוסר אבר ומלוכלך בחובין אך מי יאמר וגו' טהרתי מחטאתי והתקנה לזה הורונו חז"ל באומרם בראש השנה ד' ח"י בזבח ומנח' כו' אבל מתכפר בתורה וגמ"ח שנאמר בחסד ואמת יכופר עון ובפרט בתורה שמלמד לאחרים הנקרא תורת חסד כדאי' בסוכה סו"פ לולב וערבה וז"ש חז"ל מרגליות טובה היתה תלוי' בצוארו של אברהם שהיה דרכו לגמול חסד עם באי עולם ולהורות להם דרכי ה' כדכתיב ואת הנפש אשר עשו כו' שכן דרכו של השלם והטוב להשפיע מטובתו לזולתו ע"כ כל חולה היינו חולי נפש בבחי' קמצנות כדאי' בזוהר סוף בשלח ע"הפ יש רעה חולה כו' כד שרי' האי על בני נשא עביד לון קמצנין כו' עיי"ש הרואה אות' מיד נתרפא וכשנפטר תלאה הקב"ה בגלגל חמה שיש ללמוד זה להשפיע מטובו לזולתו מגלגל חמה וכמ"ש הרלב"ג פ' בראשית שודאי הם נבראו לצורך עצמם לעבוד את בוראם ולפי שזה דרך הנמצאים השלמים שישפיעו משלימותם לזולתם לזה המציא ה' מקצת חלקיהם ניצוצות מאירות שיהי' כלי' להשפיע מטובם לזולתם עיי"ש באורך וז"ש התקנה לתקן החטא כצאת השמש כו' לגמול חסד ולהשפיע מטובו לזולתו והי' כצאת משה אל האהל שעליו נאמר צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל: ה יתבאר המסורה עפ"י מאחר חז"ל מרגליות טובה היתה תלוי' בצוארו של אברהם כו' וכבר נאמרו בזה פירושים שונים בספרי קדמונים ואני אמרתי כי כתיב ומה ה' דורש ממך כ"א עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת וא' ז"ל זה הוצאת המת והכנסת כלה ומה אלו שדרכן לעשות בפרהסי' א"ת והצנע לכת כו' והטעם שצריך להסתיר מעשיו הטובים מבני אדם למען תהי' מחשבתו זכה וצלולה ונקי' בלתי לה' לבדו לא