ייטב לב שמות תיג

אהב ר"ל אם כי ועוז של מלך הוא השופט משפט אהב הוא השוה"ד עכ"ז אתה כוננת משרים היינו הפשרה שהוא נקרא משרים לפנים משוה"ד ואין מקום לחוש לטעות והטי' (כי) משפט (שוה"ד) וצדקה ביעקב היינו פשרה לפנים משוה"ד שניהם אתה דייקא עשית בשבתך עמהם כי אלהים נצב א"כ אין מקום להרהר אחר פשרה כמו אחר הדין: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לא א' תלמדם כ"א תשים ירמוז למ"ש ליחד שם י"ה בי"ה (כי ע"ע כתיב על כס י"ה) ביחודא שלים ירמוז למה דכתיב יהי' ה' אחד ושמו אחד ופי' האר"י כי יתעלה הוא"ו של הוי' ליו"ד והיינו יהי"ה וזה נקרא יחודא שלים וידוע כי י"ה הן הג' ראשונות מקור הרחמים אם כי בינה מינה דינין מתערין שם נמתקין לרחמי' ואותיו' ו"ה זעיר שבו חסדים וגבורות ומכריע ונוק' דינא דמלכותא מהן המשפטים והדינין וז"ש "ואלה "המשפטים ר"ת ו"ה שמהן המשפטים ר"ל הדיני' אשר תשים לפניהם שתשים אותיות ו"ה לאותיות הקודמין י"ה וז"ש התרגום ואלין דיניא ר"ת (וא"ו ד') די תסדר קדמיהון בסוד דלותי ולי י"הושיע שיהא מוא"ו יו"ד ומד' ה"א ואפשר לומר עוד עפמ"ש בשפע טל הן הם יודו הן הם סוד הוי' ב"ה כי ו"ה יכונה הן כי י"א ט"ב ח"ג ז"ד ו"ה עולה ה"ן וי"ה יכונה הם כי י"ה ט"ו ח"ז עולה ה"ם עיי"ש וזה שא' תשים לפניהם היינו י"ה ותרגומו קדמיהון ה"ז סוד ה"ן ה"ם וימתקו הדינין וימלא רחמים וחסדים והבן: וכי ימכור איש את בתו וגו' אם רעה בעיני אדוני' אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה, במסורה יעדה ג' דין ואידך איך תשקוטי וה' צוה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה (ירמי' מ"ז ז') שמעו מטה ומי יעדה (מיכה ו' ט') עוד במסורה בבגדו תרין דין ואידך ותתפשהו בבגדו דיוסף, שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב בעת התלקו"ח באדם שהרבו עמנו פדות מטעם המלך ושריו לתת כפר נפש עניתי ואמרתי דרך צחות ע"ד דאיתא בזוהר וכי ימכור איש דא קב"ה את בתו דא כנס"י לאמה לאשתעבדא ביני עממיא לא תצא כצאת העבדים הבינהו, אם רעה בעיני אדוני' כביכול אשר לו יעדה בוא"ו כמה שנאמר כי לי ב"י עבדי' והם כאדם עברו ונתקיים בהם הכתי"ב לא יעדה באל"ף ודינא דמלכותא דינא, עכ"ז והפדה פרש"י יתן לה מקום להפדות ולצאת שאף הוא מסייע בפדיונה לעם נכרי לא ימשל למכרה לחלוטין בבגדו בה ר"ל בזכות שישראל מצוינים בבגדיהם בציצית ובזכות יוסף הצדיק שנאמר בו ותתפשהו בבגדו והוא כבש יצרו ועמד בצדקתו, וזאת תורת המסורה אם רעה בעיני אדוני' אשר לא יעדה חלילה והפדה עכ"פ יסיי"ע בפדיונה, עז"א הכתוב איך תשקוטי (מזה ועז"א) וה' צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה כמאה"כ ואתן אדם תחתיך וכו' ואמר שמעו מטה פי' הטיית הדין ההוא שהוא נפלאות בעינינו ומי יעדה הלא מאת ה' היתה זאת, ובזה נבין ג"כ דברי המסורה להלן ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו ואידך ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם ר"ל שיתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו בלי מגרעת כי יקר פדיון נפש הישראלי ובפרט שעי"ז וחדל לעולם ר"ל יצא לחירות עולם ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו וכו' ע"ז אומר לך הלא כתי' מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיב"ו עי' בראשית רבה פ' וישלח פ' ע"ח וז"ש הפודנו וכו' הגואלנו וכו' הנפר"ע לנו וכו' והבן: לא תצא כצאת העבדים במסורה כצאת משה אל האהל כצאת השמש בגבורתו נ"ל עפ"י הזוהר וכי ימכור איש דא קב"ה את בתו דא נשמתא לאמה בהאי עלמא לא תצא כצאת העבדים מחוסר אבר בשן ועין ולא תפוק מלוכלך בחובין עיי"ש והנה מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי הלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ויפגום באיזה אבר חלילה והתקנה לזה הורו לנו חז"ל באמרם כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו וכבר א' ז"ל הנעלבין ואינן עולבין עליהן נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו וכ' הרי"ף בעין יעקב כי הירח קטרג' א"א לב' מלכים כו' אבל השמש עמד' ושתק' ולא הי' איכפת לה עיי"ש ועפי"ז פירשתי אומרם פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה כי יהושע בשמעו כי אלדד ומידד מתנבאים במחנה הי' קשה בעיניו על שהם מתנבאים אבל משה אמר המקנא כו' ומי יתן כל עם ה' נביאים וגו' וז"ש פני משה כפני חמה שלא הי' קשה בעיני' על מאור הלבנה כמות' פני יהושע כפני לבנה שאמרה שא"א לב' מלכים להשתמש בכתר אחד והבן כי נכון וכמדומני כי כן מצאתי בס' עוללות אפרים ונהניתי וז"ש לא תצא כצאת העבדים מלוכלך בחובין והתקנה לזה אם חטא עז"א והי' כצאת משה אל האהל וכו' והביטו אחרי משה