ייטב לב שמות תח

עדותו מועיל ואיננו מקיים העולם לכך נזדעזע העולם בלאו דלא תשא והן הן הדברים אהא דנזדעזע כדקתני טעמא כי לא ינקה אפי' לשבים כי א"א לו לקיים שמירת שבת כהוגן ואין קידושו קידוש וא"כ מתיש כח קיומו של עולם ולכך נזדעזע והבן: משפטים ואלה המשפטים וגו' מה כתי' למעלה מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וגו' ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ותרגומו ואלין דיניא די תסדר קדמיהון, יש לפרש ולדרוש סמוכין עפי"מ שפירשתי בפ' ויקרא אשר נשיא יחטא וגו' כי המגיד מקאזאניטן זלה"ה פי' ונסלח לכל עדת ב"י וגו' כי לכל העם בשגגה דהנה אמרו חז"ל על מה דכתי' והגד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נחשב להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נחשב להם כשגגות, וקי"ל ליכא ת"ח האידנא לענין ליטרא דדהבא, וז"ש ונסלח לכל עדת ב"י אפי' לת"ח כי לכל העם בשגגה שלכלן נחשב רק כשוגג עכ"ד וידוע במדה שאדם מודד מודדין לו וע"כ מי שמתגאה ומחזיק עצמו לת"ח כ"כ דנין אותו למעלה לת"ח ונחשב לו השוגג כזדון אבל מי שהוא ענו ושפל בעיניו ומחזיק א"ע לע"ה וכדמצינו שא' ר"נ יודע אני שאין בי לא תורה ולא חכמה וכו' אז דנין אותו למעלה כאלו הוא ע"ה וזדון נחשב לו לשוגג וז"ש אשר נשיא יחטא כלו' אשרי למי שהוא נשיא עכ"ז הזדון נחשב לו כחטא, ועז"א ועשה א' מכל מצו' ה' אלקי' אשר לא תעשינה בשגגה שנחשב בשוגג ועז"א או הודע אליו אוי למי שהודע אליו ר"ל שהודע אליו ערכו ומחזיק עצמו לת"ח דאז שוגג נחשב לו כזדון, (וסעד לזה מדברי הזוהר ויקרא ד' כ"ג ע"ב או הודע אליו אושיט דינך עלי' וכתב רבינו הקדוש בעט"צ בהגהות והוספות ודריש או כמו אוי עיי"ש) וידוע כי מה שצותה התורה מזבח אדמה תעשה להורות שיהא האדם בעיניו בחי' אדמה עפר ואפר והטעם לזה כי אם יתגאה ויחזיק עצמו לת"ת הרי השוגג נחשב לו כזדון ואין קרבן על המזיד: וז"ש מזבח אדמה תעשה לי ותקבל ממני מדת ענוה ושפלות ואז וזבחת עליו וגו' ולא תעלה במעלות על מזבחי (במעלות וגאות להחזיק עצמך לת"ח) אשר לא תגלה ערותך עליו ר"ל כי המתגאה ואומר שהוא ת"ח מתגלה ערותו שהשוגג נחשב לו כזדון, ולזה הסמיך ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ותרגומו ואלין דיניא ר"ל שדנין את האדם למעלה די תסדר קדמיהון ר"ל די מסדר כפי ערכו בעיני עצמו אם מחזיק עצמו לת"ח או לע"ה לפי מה שדן א"ע בזה כ"כ מסדרין הדין עליו מלמעלה: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, תלמדם הי' לו לומר ומה זה תשים, גם לפניהם ל"ל, ועי' רש"י ובמדרש סי' ה' זש"ה מגיד דבריו ליעקב אלו הדברות חקיו ומשפטיו לישראל אלו המשפטים, ויש להבין הא בקרא כתי' חקיו ומשפטיו לישראל ולמה שבק החקים עוד שם ד"א מגיד דבריו וכו' א' הקב"ה לא נתתי' (התורה) לא' מן האומות אלא לישראל שכיון שעמדו ישראל וא' כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע מיד נתנה להם הוי מגיד דבריו ליעקב וכו' נתן לאדם שש מצות הוסיף לנח אחת וכו' אבל לישראל נתן הכל: עוד שם סי' ט' ואלה המשפטים הה"ד מגיד דבריו וכו' פעם א' אמר עקילס לאדריינס המלך רוצה אני להתגייר א"ל לירודה שבאומות אתה רוצה להתערב מה ראית בהם כו' א"ל הקטן שבהם יודע איך ברא הקב"ה את העולם מה נברא ביום הראשון ומה ביום השני וכו' וע"מ העולם עומד ותורתו אמת א"ל לך ולמד תורתן ואל תמול א"ל עקילס אפי' חכם וזקן שבמלכותך א"י ללמוד תורה אם אינו מל שנא' מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי עכ"ד והוא צריך ביאור איך האדם אפי' הגדול יודע איך ברא