ייטב לב שמות תד

ה"א תוך רב הרי רהב וז"ש קראתי לזאת (מכח זאת הוא ה' תתאה) רהב ובזה יש לי עוד לפרש ויהי יקו"ק את יוסף כי נתוסף לו אות ה"א שנאמר עדות ביהוסף שמו וגו' והענין כי יוסף הי' מרכבה לשכינה ה' אחרונה וסוד הדבר כי מבואר בלקו"ת שמואל ענין אהבת יהונתן ודוד כי מיהונתן יבא השפע לדוד כי יש בו ג' אותיות יה"ו ודוד הוא ה"א תתאה הנשפעת מג' ראשונות ובהתיחד' יחד נעשה השם יקו"ק שלם עכ"ד, וכן אני אומר כאן בהתחבר יה"ו של י"ה"ו"ס"ף עם ה' תתאה הרי יקו"ק וז"ש ויהי יקו"ק את יוסף כלומר כי ה"א שבשם רה"ב עם יה"ו של יהוסף הרי יקו"ק כ"ו תוך ר"ב ונעשה צירוף רוכ"ב ובזה יש לי לומר פרפרת נאה על המד' ויהי מקץ בכל עצב יהי' מותר וכו' ודבר שפתים אך למחסור ע"י שאמר יוסף כ"א זכרתני והזכרתני נתוסף לו ב' שנים אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים וגו' וע"י שאמר לשר המשקי' כ"א זכרתני והזכרתני נתוסף וגו' ופי' המפו' ע"ד פשוט לפי ערכו הגדול ששם ה' מבטחו לפיכך נענש ע"מ שאמר כ"א זכרתני ויש להבין לפי"ז מ"ש ולא פנה אל רהבים ופרש"י סוף וישב אל מצרים הנקראים רהב גם יש להבין למה קרא מצרים כאן בשם רהב ולמ"ש הנה נכון כמין חומר דה"ק אשרי הגבר אשר שם יקו"ק מבטחו כלו' שהוא ע"י בטחונו צירף יה"ו אל ה' שברה"ב ושם יקו"ק מבטחי ולא פנה אל מצרים הנקרא רה"ב כ"א אשתני לצירוף רוכ"ב שעי"ז נעו אלילי מצרים ואיש כמוהו לא הי' לי לומר כ"א זכרתני והזכרתני ולזה אמר המד' דרך צחות ומשל ומליצה שע"ז נאמר ודבר שפתים אך למחסור כי הוא אשר שם יקו"ק בתוך רה"ב ונעשה רוכ"ב עולה רכ"ח והוא אמר בשפתיו זכר"תני והזכר"תני הרי דבר שפתיו הי' למחסור כי זכ"ר גימט' חסר א' מרוכ"ב וכיון שאמר כך ב"פ נתוסף לו וכו' והבן וז"ס הנאמר ביוסף וירכב אותו וגו' דכתיב יוסף בני ותרגומו בר"י ועם כ"ו הרי וירכ"ב וז"ס ויקראו לפניו אברך ב"ר עם יה"ו כ"א הרי אבר"ך, ובזה נבין יותר כי יוסף הי' פועל דמיוני על העתיד כאמור למעלה כמו שצירף יה"ו שבשמו לה"א שבתוך רה"ב הוא השכינה ונעשה רוכ"ב זה הי' סימן שכ"כ בהיות ישראל בבר בגלות מצרים ועתנו השכינה ה' תתאה תצרף לה' שם אקי"ק שעולה יה"ו ועם ה' הרי כ"ו שבתוך ר"ב הרי רוכ"ב וז"ש כה תאמר לב"י אקי"ק שלחני אליכם להשלים אל ה' שבאותיות רה"ב ונעשה יקו"ק וז"ש תיכף כה תאמר אב"י יקו"ק וגו' שלחני וגו' זה שמי (יקו"ק עולה כ"ו) לעלם העלימהו בתוך רוכ"ב תוכו כ"ו ומקצה מזה ומזה ר"ב ולכך נאמר בפסוק רכב בלא וא"ו אלא שנחשב חול"ם במקום וא"ו להראות כי שם העצם טמיר ונעלם וזש"ה ויאמר יקו"ק אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו למען שתי אותותי אלה פי' אותיות אלה של יקו"ק בקרבו בתוך שמו רה"ב דהיינו שם אקי"ק עם ה' עולה יקו"ק ולמען תספר וגו' ואת אותותי אשר שמתי בם בתוך שם רה"ב וידעתם כי אני ה' שעי"ז יכירו וידעו עלילותיו וגדולתו של יקו"ק ית' והנה כל עלילותיו במצרים הי' ע"י אחורים של הוי' פשוט עולה ע"ב ואחוריים של מ"ה במילואו עולה ק"ל ס"ה ר"ב ומזה הכירו וידעו אותו מצד פעולותיו הבא מאחורי' של שם הנ"ל אבל גוף הוי' המורה על עצמותו הטמיר והנעלם שבתוך רוכב א"א להשיג וז"ס וראית את אחורי פעולות הבא מאחורי ופני לא יראו והבן, וז"ש ויאמר ה' וגו' הנה אנכי בא אליך בע"ב הענן הרי ע"ב בעבור ישמע העם בדברי עמ"ך עולה ק"ל ס"ה ר"ב אחורי שמות הנ"ל וזה נקרא ענן אשר יכסה עצם השם וה"ז כמו שנראה מאחוריו ולא פניו וז"ש להלן רד העד בעם פן יהרסו אל יקו"ק לראות עצם השם שבתוך רוכ"ב ונפל ממנו ר"ב כלו' שאז תכהנה עיניו מראות ומהשיגו אפי' ע"י עלילותיו הבא מאחורי' העולה ר"ב והבן כי הענין נחמד בס"ד: והי' נכונים ליום השלישי וגו' ואח"כ ויאמר אל העם היו נכונים לשלשת ימים פרש"י לסוף ג' ימים הוא יום הרביעי שהוסיף משה מדעתו נ"ל ע"ד רמז עפמ"ש השל"ה בפ' יו"ד מאמרות מאמר ג' כי יש ארבע בחי' ומדרגות בעבודת ה' (א') בחי' יראת עונש ועובד עמל"פ שזה נקרא אני שעובד א"ע פי' בשביל עצמו (בי"ת) עובד מכח יראת אדונו מרוממותו ית' וזה נקרא עבד (ג') העובד מאהבה בחי' בן (ד) בחי' יראה הגדולה מאהב' כי האהבה מסותרת ובלתי ניכרת מגודל היראה והפחד ובושתו ממנו תמיד בחי' יליד בית הגדל בפלטרין של מלך ונושא מרכבתו וע"ז אמר דוד אנ"י היינו בחי' יראה תתאה ועובד לצורך עצמו עמל"פ עבד"ך בחי' יראה עלאה ב"ן בחי' אהב' בן אמת"ך בחי' יראה עליונה הבא אחר האהבה ותכסה האהבה עכ"ד ועפי"ז פירשתי מאמרם ז"ל והביטו אחרי משה שחשדוהו באשת איש והיינו משום דכתיב ויסתר משה פניו היינו בחי' פנימיותו אהבה שבלבו כי ירא מהביט והי' היראה כ"כ גדולה עד