ייטב לב שמות תא

בזוהר פ' וארא עה"פ הן ב"י לא שמעו וגו' רזא איהו חשה קלא ודבור דידי' הוי בגלותא והוי אטום כו' עד דקריבו לטורא דסיני בההיא זמנא אתחבר קלא בדיבור וכדין מלה מלל הה"ד וידבר אלקים את כל הדברים האלה וגו' ביאור הדבר כי בזמן הגלות נאמר נאלמתי דומי"ה דו"ם י"ה-יו"ד ה"א גימ' קול י"פ ו"ד גימ' ק' ה"א פ' ה"א גימ' ל"ו הרי קו"ל כמ"ש הרמ"ז שם וכאשר קול אתרחיק נשאר אלם ובהתחבר י"ה גימ' קול לאותיות אלם הרי אלהים ולכן אמר משה ליהושע מחר אנכי נצב וגו' ומטה האלהים בידי מחר לאח"ז מטה אלהים דייקא לא כן עתה כי יד על כס י"ה ע"כ נאלמתי כי נשאר אל"ם, וע"כ כשבאו ישראל אל ה"ס כתיב ויחנו במדבר בחי' דיבור כי ומשה עלה אל האלהים דייקא כי נתיחד י"ה עם א"לם הרי אלהי"ם כדכתיב וידבר אלהי"ם (והמכתב מכתב אלהים ועיי"ש בזוהר חמשה קלין בימינא חמשה בשמאלא כו' דהא שמאלא אתחזר לימינא ובגין כך מכתב אלהים ודאי היינו שנתיחדו היו"ד הוי' ק"ל לו ק"ל לה ומלל מלה) וע"כ כתיב ויקרא אליו הוי' וג' כה תאמר ואי' בזוהר כד"א כה תברכו כו' כלומר בחי' מלכות הנקרא כה תאמר וכו' ולא בחשאי כ"א ותגיד היינו בפה ודיבור כדכתי' בעד אם לא יגיד והגדה מפיהם אתם ראיתם וגו' ועכ"ז עדיין אינו עולם התיקון כי עוד יהי' גלות וכמ"ש בקינות סיני הע"כ בחר בך סי' הוא לדת שתרד מכבודה והן אמשל כו' ולכן ועתה (ידוע אין ועתה אלא תשובה) אם שמוע תשמעו בקלי היינו קל בלא וא"ו לרמז על ק"ל ברמה נשמע רחל מבכה על בני' כי איננו כמ"ש הזוהר ושמרתם את בריתי ר"ל ושמרתם שיהי' עם בריתי דא וא"ו אז והייתם לי סגולה בזמן כי לי כל הארץ כי אז יהפוך אל עמים כו'. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וגו' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' נ"ל לפרש עפ"י דאי' בגיטין פ' הנזקין ד' ס' אר"א תורה רוב בכתב ומיעוט ע"פ דכתיב אכתוב לכם רובי תורתי כמו זר נחשבו ור"י אמר רוב ע"פ (פרש"י שאין להם רמז בתורה רק נאמרו למשה ע"פ) ומיעוט בכתב שנאמר כי עפ"י הדברים האלה היינו בשביל תורה שבע"פ כרתי אתך ברית ואת ישראל ופריך והכתיב אכתוב לכם רובי תורתי ומשני ההוא אתמוהי קא מתמה אכתוב לכם רובי תורתי הלא כמו זר נחשבו ופי' התוס' דאי' במד' שאו"ה כתבו התורה ואם הי' נכתב הכל לישראל הי' או"ה כותבין הכל ולהכי אמר אכתוב לכם רובי תורתי והלא מה שכתבתי להם כמו זר נחשבו שהעתיקו זרים והנה בכלל תורה שבע"פ הוא מה שנמסר למשה ע"פ פירוש התורה והלכה למשה מסיני וגם התקנות וסייגים שתקנו חז"ל כמו שבות לשבת ושניות לעריות דדרשינן ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי כדאי' ביבמות פ"ב ואנחנו מחויבים לשמוע בקול החכמים שהרי מברכין על חנוכה ומגילה ונט"י וצונו ואי' בגמ' שבת פ"ב והיכן צונו מלא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך והנה כבר נתבאר למעלה בדברינו פ' בא דעיקר יציאת ישראל ממצרים הי' בזכות שישמרו תורה שבע"פ והיינו דכתיב ויוציא עמו בששון וגו' בעבור ישמרו חקיו, וזש"ה והגדת לבנך וגי' למען תהי' תורת ה' בפיך דייקא היינו בע"פ עיי"ש באורך ואי' בזוהר נעשה מה שבכתב ונשמע מה שבע"פ, וז"ש אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים היינו בשביל שתשמרו תורה שבע"פ כנ"ל ע"כ ועתה אם שמוע תשמעו דייקא בקולי היינו הנאמר למשה בע"פ וגם ושמרתם את בריתי שתעשו משמרת וסייגים לתורתי הנקרא בריתי, ועוד נתכוון בזה כי הרי זה א' ממצות ה' לא תסור מכל הדבר וגו' ואם אנחנו שומעים בקול חכמים הרי נתקיים מצו' זו ונשאר תרי"ב מצו' מנין ברי"ת וז"ש אם שמוע תשמעו בקולי שבע"פ ושמרתם את ברית"י ברי"ת מצו' הנשארים אז והייתם לי סגולה מכל העמים כי הם אין להם העתקה רק מה שבכתב וז"ש אלה הדברים אשר תדבר בע"פ שלא בכתב הוא אל ב"י דייקא ולא ישלטו ידי זרים בהם וכאמור: ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה וישב משה את דברי העם אל ה' יש להבין בשנותו את טעמו ולשונו דלהלן נאמר ויגד משה וגו' וכאן וישם משה וגו' גם לפרש הא דכתיב להלן פ' משפטים ויאמרו כל אשר וגו' נעשה ונשמע למה הקדימו עשי' טרם ישמעו עי' בגמ' שבת פרק ר"ע עמא פזיזא כו' והנ"ל דכתי' להלן משה ידבר והאלקים יעננו בקול נראה לפרש עפ"י פי' הרמ"א תהלים נ"א תאות לבו נתת לו וגו' ע"ד דאי' בש"ס אני כעבד לפני מלך והוא כשר כו' עי"ש ברש"י ובש"ס תענית סופ"ג שירדו להם גשמים קודם נץ החמה כסבורין שבח של ציבור הוא א"ל למה הדבר דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אמר תנו לו ואל אשמע קולו ולאפוקי מזה אמר תאות לבו נתת לו טרם יתפלל בפיו ועל כל זה