ייטב לב שמות שצד

בסוד ה' מלך ה' מלך ה' ימלך איהו מלך ואיהי מלכתא עכ"ד וידוע כי החמשה גבורות נחלקים לה' חלקים כאו"א עולה נ"ו כמבואר בכוונת ברכת הרב את ריבנ"ו דיננ"ו נקמתנ"ו מצרינ"ו נפשנ"ו והמתקת הדין של מדת מלכות שם אד' בחמשה אלפי"ן הרומז לחמשה פעמים אור שבפ' בראשית ואז כל או"א נקרא יו"ם עול"ה נ"ו הרומז לחסד דכתי' ויקרא אלקים לאו"ר יו"ם ומתיבת או"ר נעשה רא"ו וזש"ה התיצבו ורא"ו את ישועת הוי' אשר יעשה (יתקן) לכם הי"ום כלומר ה"א יו"ם וחמשה גבורות ימתקו לה"א פעמים יו"ם הוי' יל"תם לכם כי החמשה גבורות ימתקו לחסדים ע"י ג' הוי"ות העולה לח"ם כנודע בכוונת לטבול לחם במלח ועי' שם באורך, ונודע כי גמר יציאת מצרים הי' בקי"ס כדכתיב ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים ואז נמתקו הפ"ר דינים ונעשה רחמים לישראל ודין לשונאיהם וז"ש כאן וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלקים מדה"ד (למצרים) למשה ולישראל עמו כלו' בשביל משה וישראל עמו כי הוציא הוי' את ישראל ממצרים שלישראל נהפך מדה"ד לרחמים בחי' הוי' וכן הי' הענין במלחמת עמלק שנאמר ויבא עמלק וילח"ם עם ישראל ברפידי"ם גימ' פ"ר די"ן כמו שדרשו חז"ל ברפיו"ן ידי"ם (הרי שדרשו רפידים תלא בב' יודי"ן כמו שהוא בשאר מקומות אם שכאן חסר) ור"ל שרפו היודי"ן מן הפ"ר דינים ע"ד פותח את ידך א"ת ידיך אלא יודי"ך ויאמר משה וגו' וצא הלח"ם בעמלק לעורר השלשה הויו"ת העולה לח"ם מחר אנכי נצב וגו' ומטה האלהים ביד"י ר"ל להטות אלהים הדינים לטובה ע"י היו"ד הכולל ג' יודי"ן כדלעיל וע"כ בפסוק והי' כאשר "ירים משה ידו וגבר "ישראל יש בר"ת שלשה יודין המתקת הדינים לישראל ונתעוררו על עמלק וע"כ ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו וגו' וזה שפרש"י על וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלהים למשה וגו' כי הוציא ה' ששמע קריעת י"ס ומלחמת עמלק שהי' המתקת הדינים רחמים לישראל (ע"י ג' הויו"ת העולה לח"ם) והדין על שונאי ישראל וז"ש יתרו להלן עתה ידעתי כי גדול הוי' מכל האלהים כלומר מכל ה"א אלהים היינו החמשה גבורות כי נמתקו בג' הויו"ת ובזה מובן המד' על וישמע יתרו וגו' אשר עשה אלהים וגו' כי הוציא הוי' כדפירשנו זש"ה שלח לחמך זה יתרו שנתן לחמו למשה שנאמר קראן לו ויאכל לחם רומז שהוא המזוג דין ברחמים ע"י ג' הויו"ת העולה לח"ם וז"ש שלח לחמך לח"ם ע"פ המי"ם ר"ת "מלך "ימלך "מלך כי ברוב הימים תמצאנו שנאמר ויבא אהרן וגו' עם חתן משה לאכל לח"ם לפני האלהים לזווג המדות ע"י לח"ם ג' הויו"ת לפני ה"א אלהים מלך ימלך מלך גימ' פ"ר (עוד פי' על מה שפתח כי עשה אלהים וסיים כי הוציא ה' מבואר לעיל פ' בא בפ' החדש הזה לכם): וישמע יתרו וגו' כ"ל אשר עשה אלקי' למשה ולישראל עמו וגו' ויבא יתרו וגו' אל משה וגו' ויספר משה לחותנו את כ"ל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים וגו' את כ"ל התלאה וגו' ויחד יתרו על כ"ל הטובה וגו' הך תיבת כ"ל שכפל זה כמה פעמים ודאי לא לריק וצריך להבין הכוונה שלא יהא שפת יתר: ונ"ל בהקדם מה שפירשתי בפ' ויצף עה"פ הארץ אשר אתה שוכב עלי לך אתננה ול רעך והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וגו' והענין עפ"י פרש"י שקיפל הקב"ה כל הארץ תחתיו וביאור הדבר ששם הי' מקים אבן שתי' שממנו הושתת העולם והוא נקודה האמצעית של כל העולם וממנו נתפשט לכל הקצוות וכמ"ש ז' הרמ"א ז"ל בס' מתיר יין שמפני כך את ו חכמי מסוף העולם ועד סופו ולא א' מתחלת העולם וכו' מפני שהתחלת העולם הי' ממרכז הי מצעי וזה דכתי' הציון מכלל יופי וגו' וממנו נתפשט וא"כ בכל הקצוות הוא סוף העולם עכ"ד וא"כ כיון שהי' שם נקודה האמצעית הוא הכלל והשורש והעולם הוא הפרט וענפיו ועתיד להתאחד עם הכלל כמ"ש עתיד' א"י שתתפשט בכל העול' וכ"כ ישראל הם כלל העולם ושורשו והאומות הם פרטיו וענפיו הם המתפשטים ממני דים להתגייר ולהתאחד עמנו ולחסות תחת כנפיו ית' אז אהפוך אל עמים וגו' לקרוא כלם בשם ה', וז"ש והי' זרעך כעפר הארץ כמו הארץ שתחתך כולל כל הארצות כ"כ זרעך כלל כל העולם, ועד"ז אי' במדרש רבה פ' חקת עה"פ וישלח ישראל מלאכי' ולהלן נאמר ואשלח מלאכי' והטעם שמשה הוא ישראל וישראל הן משה ללמדך שראש הדור כל היא הדיר כי הוא שורש האילן והם ענפיו והו' הכלל והם פרטיו, וז"ש הלל אם אני כאן הכל כאן וז"ש בגמ' אשכל איש שהכל בו ר"ל הכללית הוא בו ולכן נקרא צדיק כ"ל שהוא כללא דכולא והנה בעת ירדו אבותינו מצרימה הי' מצרי' ראש לכל הארצות ומזל טלה ראש לכל המזלות וכלל כל העולם כולו כידוע וישראל תחת יד מצרי' וכי הוציא ה' את ישראל ממצרי' ואבדה מצרים אז באו ישראל לבחינת' שהם כללות העולם ובזה נבא לבאר הפסוקים וישמע