ייטב לב שמות שצא

את זה לא שמעו אזניו אך ויספר משה לחותנו וגו' את כל התלאה אשר מצאתם בדרך היינו מה שנלאו ישראל וחזרו מדעתם מגודל היסורים ועכ"ז ויצילם ה' מפת יקוש ועז"א ויחד יתרו שנעשה בשרו חידודין על ששמע מהתלאה שחזרו בהן וחש על עצמו שלא יחזור מדעתו ח"ו ואפ"ה ויחד וישמח יתרו על כל הטובה וגו' אשר הצילו מיד מצרים היינו מלשוב לבוא ליד מצרי' כ"כ בטח לבו כי יצילו ה' ולכן שמח והבן: עוד יתבאר סמיכות הפרשיות ופרש"י בס' ייטב פנים בפי פרשות פ' זכור: ב' וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה וגו' יתבאר עפ"י שפי' הכתוב ויאמר ראה ראיתי (ראיות הרבה) את עני עמי וגו' לא ראי זה כראי זה יש מי שכואב לו יסורי ממון מסים וארנוניות יש שכואב לו יסורי גוף בחומר ובלבנים ויש באבדן מולדתו ויש שהעיקר אצלו יסורי הנפש קטנות הדעת לעבודת ה' ומהם מי שכואב ונאנח על צערן של ישראל וצער גלית השכינה שעמהם וזה שאמר ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו דייקא כי ידעתי את מכאוביו דייקא כ"א בפרוטרוט ע"כ וארד להצילו ולהעלותו דייקא כל א' לפום צערא אגרא והארכתי בזה בפ' ואתחנן ע"הפ שמור את יום השבת ואמנם יתרו לא הבין זאת לא גלות פרטי ולא גאולה פרטית כ"א הי' סובר שהי' גלות וגאולה כללי' לזה ולזה שוה בשוה וז"ש וישמע יתרו וגו' את נ"ל אשר עשה אלהים דרך כלל למשה ולישראל עמו וגו' בשוה ויבא וגו' ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים וגו' ירצה שסיפר לו את כל אשר עשה ה' בפרוטרוט לפרעה ובפרוטרוט למצרים על אודות ישראל את כל התלאה וגו' היינו כאשר הרעו להם שהסביר לו משה גלות של כל או"א וגאולה פרטית של כל או"א אז ויחד יתרו על כל הטובה וגו' אשר הצילו לשון יחיד כל אחד לעצמו מיד מצרים ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם וגו' היינו שבט לוי שלא נשתעבדו בשעבוד גשמי ועכ"ז הי' בגלות רוחני אשר הציל את העם מתח"ת יד מצרים מתחות מרות מצראי כתרגומו שעבוד ממש עתה ידעתי וגו' כי בדבר אשר זדו כל אחד ואחד לעצמו עליהם והבן: ג' וישמע יתרו וגו' פרש"י מה שמועה שמע ובא קי"ס ומלחמת עמלק עפ"י פשוט יש לפרש עפמ"ש לעיל דכתי' לא תוסיפו לראותם ואח"כ וירא ישראל הענין דתחלה לא הי' כדאי' להנצל בזכות עצמם ולראות במפלת שונאי' אח"כ מלכותו ברצון קבלו עליהם ומחשבה טובה צירף הקב"ה למעשה דע"י הרהור תשובה נעשה צדיק גמור לכך וירא ישראל וכ"כ אנו למדין דבר זה ממלחמת עמלק דכתי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל ואז"ל בזמן שישראל מסתכלין כו' ומשעבדין את לבן לאביהם שבשמים הרי אם שעדיין אין כאן מעשה בפועל רק שעבוד הלב לעבודתו ית"ש סגי ובזה הם מתגברים והנה יתרו לא הניח ע"ז שלא עבדה, ולכאו' הי' לו לעשות תשובה בפועל ממש תעניתי' וסיגופים לתקן המעוות ולא מצינו שעשה שום דבר רק קבלה בלב להתגייר ולעשות רצונו מהיום והלאה, וז"ש רש"י מה שמועה שמע ובא בלתי שום עשי' רק שמיעה לבד וקבלה ע"ז תירץ קי"ס ומלחמת עמלק דמזה מוכת דסגי בהרהור בלב וז"ש להלן אתם ראית"ם (דייקא) אשר עשיתי למצרים וגו' א"כ ע"כ בזכות עצמיכם ומה הזכות הא לאו הזמ"ג לתשובה במעשה ובפועל ע"כ סגי בקבלה בלב ושמיעה לבד לזה אמר ע"כ ועתה כלו' מה שעבר אין כ"א מעתה אם שמוע תשמעו בקולי ותקבלו עול מלכותי הוא נחשב ושמרתם את בריתי בפועל ממש וז"ש ושמרתם את ברית"י כי תרי"ג מצית נאמרו וא' מהם מצות תשובה ועיקר התשובה רק בלב בלבד כמבואר בספרים א"כ כשמהרהר בתשובה בלב הרי מקיים א' ממצות ה' ונחשב לו כאלו קיים כל התרי"ג מצות וזהו ושמרתם את ברית"י דייקא כי הרי מקבל עליו לקיים כל המצות מנין ברי"ת ומחשבה כמעשה אך נודע דדוקא בישראל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ולא מחשבה רעה והטעם כ' ז' מהרש"א על אומרם חישב לעשות מצוה כו' מעלה עליו הקב"ה כאלו עשה כי בישראל יצא חוטר מגזע קודש עם קדוש וגוי קדוש במחשבה מוקמינין לי' אחזקתי' דודאי אם יגיע לידו יקיימנה ומחשבה רעה אינו מצדו רק רוח שטות עברה בו כמו שא' במסירת מודעה ער"ה והארכתי בזה במקו"א, אבל באו"ה זנתה אמם הובישה הורתם הוא להיפך וז"ש אם שמוע וגו' כי מחשבה נחשב למעשה ע"ז גמר אומר בענין זה והייתם לי סגולה מכל העמים כי רק בישראל מחשבה טובה מהני והטעם כי ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וגוי קדו"ש לכך אלה הדברי' אשר תדבר אל בנ"י דייקא כי בהם נחשב מחשבה טובה למעשה ולא באומות העולם אלא דלפי"ז לכאורה תקשה אמאי ביתרו סגי שמיעה וקבלה בלבד הא לא מבני ישראל הי' ונראה