ייטב לב שמות שצ
Yetev Lev Shemot 390 · ייטב לב שמות · free full Hebrew text
Open in the reader →לי כסדר הזה שלשה מן הצפון וגו' וג' מן הדרום ג' מן המזרח וג' מן המערב כשם שאתם עושים לי כך אתם עתידים להעשות ארבע דגלים במדבר והשכינה באמצע עיי"ש הרי שגילה להם יעקב שישא אותו אפרי' לפני מנשה והקב"ה מסכי' על ידו שהרי עתיד לצוותם שכך יעשו בענין הדגלים ומאז ממנו לקחו לשמור ולעשות מצות דרבנן, ובפרט יהושע שממנו נצמח הענין ששם יעקב אפרים לפני מנשה כמו שנאמר ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו פירש"י שעתיד יהושע לצאת ממנו בודאי אחז בדרכי אבות לשמור משמרת וסייג להתורה שתקנו חז"ל ואמנם אחר אשר ארכו הימים בהיות ישראל במצרים נשכח מהם דבר זה כמו שמצינו במדרש תנחומא פ' נח לא קבלו ישראל התורה עד שכפה עליהם הר כגיגית שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר וא"ת על תורה שבכתב הרי אמרו נעשה ונשמע אלא על תורה שבע"פ שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות עיי"ש וממילא מובן שכש"כ על גדרים וסייגים שעשו חכמים שהי' צריך כפי' לבל יסורו מהדבר אשר יגידו להם, וא"כ אפשר כי אח"ז הי' נמצא ביניהם שהיו נרפים לשמוע דברי חכמי' המכונה ידים לתורה (כדאיתא בעירובין ד' כ"א ע"ב ששלמה עשה אזנים לתורה פירש"י שתיקן עירובין ונטילת ידים וגזר על השניות וע"י כך אוחזין ישראל התורה כדרך שנוח לאחוז הכלי שיש לו בית יד משאין לו) ובכן נבוא אל הביאור ויבא עמלק וילחם עם ישראל בשביל שרפו ידיהם מן התורה היינו שרפו ידיהם מלשמור גזירות חכמים שהם ידים לתורה, ויאמר משה אל יהושע דייקא בחר לנו וגו' הוא השומר מצות חכמים שממנו נצמח ששם אפרים לפני מנשה ויעקב הודיע להם ברה"ק שהקב"ה מסכים על דבריו בדגלים ועז"א והי' כאשר ירים משה ידו היינו שהרים את דברי חכמים המכונה יד שהוכיח את ישראל לקיים אותם אז וגבר ישראל וכאשר יניח ידו שהניח מלהוכיח לקיים דברי חכמים המכונה יד וגבר עמלק, וז"ש זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' אשר קרך בדרך פירש"י לשון קרי וטומאה ר"ל כי נודע הוא שטן הוא יצה"ר ונתן בלבך לבטל טבילת עזרא שתיקן טבילה לב"ק הואיל ואינו מדאורייתא ובפרט שבטלו לטבילתי' בזה עצמו קרך וציננך לבל יחם לבבך בעת התפלה ות"ת כי הטבילה מעורר טהרת הלב רשפי' רשפי אש וגו' ועי' רמב"ם סוף ה' מקוואות וכבר אמרו דורשי רשומות ל"ב "טהור "ברא ר"ת טבל הש"י יטהר לבנו לעבדו באמת: יתרו וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלהים וגו' כי הוציא ה' וגו' יש להבין מה זה שא' בכפילא אשר עשה וגו' כי הוציא וגו' גם בשנותו את טעמו תחל' אמר עשה אלהים זה מדה"ד אח"כ כי הוציא ה' רחמים גם אומרו להלן ויחד יתרו שמשמעו לשון שמחה ולשון חידודין כפרש"י למה ואם שפירש"י בשביל גיורא עד עשרה דרי וכו' יש לנו בזה טעם אחר והוא עפ"י דקי"ל ביו"ד ה' גרים כשבא להתגייר אומרים לו אי אתה יודע שישראל בזה"ז דחופים סחופים ומטורפים ויסורים באים עליהם אם אמר יודע אני כו' מקבלין אותו מיד כו' והטעם לזה כי שמא כשיראה מעמדן ומצבן ויסורים של ישראל יחזור בו לכן מודיעין אותו שכך הוא למען יקבל ע"ע ע"מ כן כי האמת הוא שבכל דור עומדים עלינו וכו' אבל הקב"ה מצילנו מידם וז"ש וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלהים זה מדה"ד למשה וגו' ופרש"י זה קריעת י"ס היינו מה שרדפו מצרי' אחריהם ונטבעו ומלחמות עמלק כמה יסורים הי' לישראל מכל אלו עד שניצולו מהם אם כי הוציא הוי' ברחמיו את ישראל עכ"ז אח"ז עמלק בא עליהם ואם ששמע מזה עכ"ז ויבא יתרו וגו' להתגייר אך מה שישראל חזרו מדעתם ואמרו מה זאת עשית לנו וגומר גם מה שא' עת צמאו למים למה זה העליתנו ממצרים