ייטב לב שמות שפט

כו' יתנו כל דעבר בי"ס מחצית השקל כי מחצית השקל (הוא הלב) תרומה לה' (ע"כ) כל העובר על הפקודי' בי"ס יתן תרומת ה' לכפר על נפשותיכם דייקא נפש הבהמיי שמשכנה בבני מעיים שאינם משיגים ומבינים גדולתו ית"ש בבחי' הבנה ושכל ע"כ יתנו מחצית השקל לבנין ביהמ"ק שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם של אדם והי' התפשטות שכינתו וקדושתו גם על שאר האברים וכל הגוף וז"ש דוד נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' (כי שם לב"י ובשר"י ירננו כלו' הל"ב ובש"ר האדם יחדיו ירננו: וזה שאמר ויקחו לי תרומה מאת כ"ל אי"ש אשר ידבנו לבו כלו' שבביה"ת התפשטות הקדושה כ"כ עד שידבנו לבו את כ"ל איש כלו' הקרביים והידים ורגלי' וכל הגוף והבשר שיהי' כלו קודש לה' וקדוש שרוי בקרבו וכדכתי' בקרב"ך דייקא קדוש והן דברי המד' שם במקומו הה"ד אני ישנה ולבי ער כלו' בשביל שאמ' הגוף אחר המעשה ההוא אני הגוף ישנה מהשגת אלקית רק ולבי ער ע"כ אמר ה' ויקחו לי תרומה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ואז לבי ובשרי יחדיו ירננו בהשגתו ואמונתו ית' כאמור ועפ"י האמור למעלה יתבאר מדרש פ' בא החדש הזה לכם ר"ח הה"ד קול דודי הנה זה בא וגו' קומי לך רעיתי כו' א' לפניו ת' שנה א' להשתעבד ועדיין לא שלמו א"ל כבר שלמו שנאמר כי הנה הסתיו עבר וגו' ופי' היפ"ת כי קושי השעבוד שנמשל לסתיו וגשם השלים והנה אי' במד' שמות שא' משה באיזה זכות אגאלם א"ל הקב"ה בזכות שעתידין לקבל התורה שנא' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים כו' עוד אי' במד' וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים שעתידין לומר זה אלי ואנוהו ביאור הדבר שזכות שא' זה אלי וגו' הוא שעמדה להם לצאת קודם הזמן כי כבר כ' המורה כי השגחה אלקית היא סיבת הדבקות בו ית' וכן כ' מהרי"א בענין כוונת העקידה כשיעשה את יצחק קרבן לה' שזה הוראה שהוא בלתי נשמע לחומרו שמצדו נמשל כבהמה כ"א מצד שכלו ויומשך מזה שיהי' מושגח מהשי"ת כפי שכלו להיות ההשגחה כפי השכל לא שיהי' מונהג מצד הטבע וגרמי' השמימי' כי הקשר והדביקות אשר באדם עם השם הוא כפי התנהגו כפי השכל עכ"ד ומפני כן לאשר בים הי' כאו"א משיג השגה שכלית אפי' בידיו עד שהי' מראה באצבעו וא' זה אלי וגו' כ"כ בשעת מתן תורה וזה שדייק וא' בהוציאך וגו' תעבדון את האלהים על ההר הז"ה בחי' ז"ה אלי וע"כ אחד הי' מושגחי מאת ה' למעלה ממערכת השמים ונתעלו אפי' הגופי' לבחי' למעלה מהזמן ולכן נשלם השעבוד ויצאו הם וגופיהם לחירות משעבוד לגאולה בינה זאת: וז"ש החדש הז"ה דייקא לכם בשביל שעתידין לומר בו ז"ה אלי כו' לכך הוא ראש חדשים שבו יגאלו אם שעדיין קודם זמנו וז"ש המד' זש"ה קול דודי הנה ז"ה בא זכות של ז"ה אלי בא ע"כ מדלג על ההרים על הקיצין וחשבונות ובחדש הזה אתם נגאלים א"ל והא עדיין לא שלמו א"ל כי הנה הסתיו עבר היינו קושי השעבוד וגם הגשם הוא הגשמיות של הגוף חלף הלך לו כי כלו מלא דעה והשגה את ה' עת הזמיר (שיזמרו זה אלי) הגיע וקול התור (תורה) נשמע כו' ע"כ אתם למעלה מהזמן כי השי"ת מוציאכם ע"ש העתיד ומה שיהי' הוא כאלו כבר הי' והבן: ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו' ודרשו חז"ל ברפו ידים שרפו ידיהם מהתורה ויש להבין (א) שרפו עצמן מהתורה הו"ל לומר ומה זה שרפו ידיהם וכו' (ב) ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים למה אמר דייקא ליהושע (ג) והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר ינוח ידו וגבר עמלק וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה כדפריך במס' ר"ה פ"ג במשנה ד' כ"ט: והנ"ל בזה עפמ"ש חז"ל בשבת פ' ב"מ על מה שמברכין על מצוה דרבנן וצונו היכן צונו מדכתיב לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל וכבר המתקתי אמרו ימין ושמאל בפ' מקץ עפ"י המדרש תנחומא בפ' נשא דאיתא שם הנותר משמן של נר חנוכה ביום השמיני שורפו לא יאמר אדם איני מקיים מצות הזקנים שאינן מהתורה אמר הקב"ה כל מה שגוזרים עליכם תקיימו שעל דבריהם אני מסכים שהרי יעקב כשבירך מנשה ואפרים כתיב וישם את אפרים לפני מנשה וקיים הקב"ה גזירתו בקרבנות נשיאים שהקריב אפרים לפני מנשה עכ"ד, וזש"ה עצמו לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך (מטעם שגם אני מסכים לדבריהם וראי' לזה) ימין ושמאל של יעקב שנא' וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה וגו' וישם את אפרים לפני מנשה וכן הי' בקרבנות נשיאים ובדגלים אפרים לפני מנשה שמזה אתה לומד לבלי לסור מדברי חכמים עיי"ש, ובמדרש רבה פ' ויחי פ' ק' מבואר שצוה יעקב לבניו על נשיאת המטה עשו