ייטב לב שמות שעא
Yetev Lev Shemot 371 · ייטב לב שמות · free full Hebrew text
Open in the reader →התיצבו וראו וגו' אשר יעשה לכם היום וגו' ה' ילחם לכם וגו' נ"ל עפ"מש הזוה"ק חד איילתא כו' וקב"ה זמין לקבלה חד נחש ונשיך כו' וכבר ביאר האריז"ל טעם שנקרא נחש בדרוש שביעי ש"פ ולקו"ת פ' תצוה בענין החשן עיי"ש ורבינו הגדול בעט"צ פי' כי שרשי הדינים הם פ"ר ה"ג מנצפ"ך מל"ך מל"ך ימל"ך עולה פ"ר והתתקתן ע"י שלשה יודי"ן שורש ג' הויו"ת גימ' חזל"א הארת הדיקנא עיי"ש אמרי נועם בארוכה ואני אבוא בחיל למלא דבריו הק' כי לזה רומז הכתוב כאיל תערוג על אפיקי מים כלו' היוצא מר"ת מי"ם שהוא מל"ך מל"ך ימל"ך גימ' פ"ר ע"כ צמאה נפשי לא"ל ת"י עולה מזל"א ג' הויו"ת עה"כ עם האל"ף שבתוכו רומז לאלופו של עולם דקשר לון ומייחד לון מלגאו שזה המתקת הפ"ר, ואפשר שזה שאמרו ז"ל בתענית עג עג"ה (גימ' ג' הויו"ת) ועמד בתוכה, וזה שנאמר אחר ה' מלך וגו' הוי' "הפיר "עצת "גוים ר"ת עג"ה והבן וידוע כי החמשה גבורות נחלקים ועולה כל אחד וא' נ"ו כמבואר בברכת הרב את ריב"נו דיני"נו נקמותי"נו מצרי"נו נפשי"נו וכשנמתקים בחסדים עולה יו"ם הרומז לחס"ד, וזש"ה התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה (כלו' יתקן) לכם היו"ם ה"א יו"ם כי הוי' ימתיק הפ"ר וחמ"ג ימתקו לחמשה חסדים ה"פ יום הוי' ילח"ם לכם החמשה גבורות ימתקו בג' הויו"ת העולה לח"ם כנודע בכוונת טיבול הלח"ם במל"ח ואתם תחרשון כי כל יחוד וזיווג המדות בחשאי שזה סוד תפלה בלחש לבל יתאחזו החיצונים, וז"ש להלן ויאמר מצרים אנוסה כו' כי הוי' נלח"ם להם רומז לג' הוי' עולה לח"ם וז"ש נטה את ידך וגו' וישובו המים על מצרים וגו' אי' במד' והמים להם חומה א"ת חמה אלא חמה מלמד שנתמלא עליהם הים חימה להטביען מה עשה הקב"ה אותו חימה כו' החזיר על מצרים כי מדה"ד אינו חוזר ברקני' וכדכתי' ונתתי כפרך מצרים והנה נטה את ידך תרגומו ארים ית ידך וידוע מה שכתבו על פותח את ידך היינו יודי"ך הג' יודי"ן כל יו"ד אחזי הוי' מאותיות מי"ם ר"ת "מלך "מלך "ימלך גימ' פ"ר למען וישובו המ"ים ר"ת "מלך "ימלך הן הפ"ר דינים על מצרים ועי' מ"ש הזוהר הק' עה"פ נטית ימינך ארימת ימינך ומשם תלמוד לעניננו ויט משה את י"דו וגו' (היינו היו"ד אז) וינער (נע"ר גימ' ש"ך דינים) ה' את מצרים וגו' וישובו המי"ם ר"ת מ"מ"י העולה פ"ר ויכסו את הרכב וכו' שהש"ך ופ"ר נתשכו על מצרים לכל חיל פרעה וגו' שהי' שש מאות רכב ועתה נמשכו עליה' ש"ך ופ"ר עולה שש מאות להומם ולאבדם לא נשאר בהם עד אחד כי כתב האריז"ל בהגדה ותבואי בעדי עדיים ר"ל הג' אלקים ביוד"ין בההי"ן באלפ"ין ר"ת יה"א נמתקו באותיו' הקודמין גימ' ע"ד וזה ע"די ע"דיים שלשה ע"ד עיי"ש וזה לישראל אבל על פרעה ומצרים נמשכו כל ג' אלקים ולא נמתק אחד בבחינת ע"ד וזה שאמר לא נשאר בהם (אפי') ע"ד אחד והבן, וע"כ גמר אומר ובני ישראל הלכו כו' והמים להם תמה בח"לם רומז לג' ה"ויות עולה חל"ם מימינם ומשמאלם שגם השמאל נהפך לרחמים אבל לפרעה נעשה חימה בצרי רומז למדה שמינה דינין מתערין לאו"ה ושם נמתקין בשרשן לישראל ע"י ויושע הוי' כו' כאמור, ולכך אז ישיר וגו' ויאמרו לאמר בקול רם כי וגו' סוס ורוכבו רמה בים ואין פחד מחיצונים ובזה מובן מה דאי' במד' הים ראה וינס בזכות יוסף שנאמר בו וינס כו' כי ענין נשיכת נחש רומז לבתי' יוסף לדברי האריז"ל וזה שנאמר ביוסף והוא נחש ינחש בו וכמבואר בעט"צ שם ולדעתי זה רמז ראובן שא' על יוסף הילד איננו כי יל"ד גימ' ד"ם אחוריים דאהי' שזה מושך ע"י מדתו כנודע וד"ם עם שד"י עולה נח"ש כנודע וזה דאי' במדרש עה"פ ויבא הביתה לעשות מלאכתו אלא שנראתה לו דמות דיוקנ' של אמו ונצטנן דמו ר"ל שנצטנן בחי' ד"ם הבא מאימא עלאה והבן, ובזה נבין הגמ' שא"ל עתידין בניך שיכתבו שמם על האפוד רצונך שימחה שמך מתוכם שנאמר ורועה זונות יאבד הון עיי"ש ברש"י ומהרש"א מה ענין הו"ן ולדרכנו יובן כמין חומר הן עפ"י האר"י בכוונת החש"ן והן עפ"י העט"צ כי החשן רומז לבתי' הוי' מלך הוי' מלך הוי' ימלך ולכך ולא יזח הח"שן מעל האפ"ד עה"כ עולה הוי' אד"ני עיי"ש בלקו"ת ונודע שע"י מחשבה רעה פוגם באות יו"ד מהוי' וז"ש יעקב ליוסף עתידין בניך שיכתבו שמם על האפד כי שמות י"ב שבטים הם המרמזים על י"ב אותיות שבשלש הוי"ות הממתיק הדינים של פ"ר הנחלק לחמשה פעמים נ"ו ואם אתה חושב מחשבה לא טובה ח"ו ימחה כו' שנאמר וריעה זונות יאבד הו"ן כלו' ה"פ נו"ן וא"ו ועי"ז פירש יוסף ונמתקו ה"ג ע"י ג' הוי"ות ועי"ז נקרע הים כאמור, והיינו בזכות יוסף, וידוע כי קשה מזונותיו של אדם כקריעת י"ס וממילא ע"י שנמתקו הפ"ר בג' הוי"ות נמשך שפע פרנסה וזה לדעתי שרמזו חז"ל במאמרם עבירתן של השבטים האכילו לח"ם כדכתי' ויכלכל יוסף לח"ם עולה ג' הוי"ות וז"ש להלן הנני ממטיר לכם לח"ם וגו' ויצא העם ולקטו דבר יום ביו"מו כי ימתקו הה"ג