ייטב לב שמות שע

ימצאהו בארץ במדבר וגו' יסובבנה"ו וגו' יצרנהו כאישון עינו והבן: ולא נחם אלהים וגי' כי קרוב הוא עי' רמב"ן ולי נראה לפרש ע"ד דאיתא במד' ואתחנן ע"הפ כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וגו' בנוהג שבעולם אם קרובו עני עושהו טפל אליו אומר פלוני מתקרב אלי אבל הקב"ה עושה ישראל עיקר עיי"ש ולי אפשר לומר כי מדרך העני לבא אל קרובי העשיר להתחנן ולעורר לבבו לחמול עליו ואומר לו הלא אני קרוב אליך חוס וחמול עלי אבל אין מדרך העשיר לרוץ אחר קרוביו העניים ולעורר אותם באמור אליהם הלא אני קרובכם בואו אלי ואפרוש כנפי עליכם לתת אליכם היום ברכה אבל הקב"ה מעורר אותנו באתערותא דלעילא לקרבנו אליו לתורתו ולעבודתו כמי שמצינו בגאולת מצרים שהי' באתערותא דלעילא בלי אתערותא דלתתא כמאמרנו בהגדה ואת ערום וערי' פי' בלי מצו' ומעש"ט ואעבור עליך מלשון קדימה כמו ויעבר את הכושי כלו' אני אקדם את פניך לבא אלי ואומר לך בדמיך חיי בדם פסת ומילה כמאמרם ז"ל, וז"ש אשר לו אלהים קרובים אליו בסוד אהי' כטל לישראל בחי' אתערותא דלעילא כנודע והיינו דכתי' בפ' שמות ויאנחו ב"י וגו' ויזעקו וגו' וירא אלהים את ב"י וידע אלהים מלשין והאדם ידע וגו' כלו' נתקרב אליהם ולכן מפני שהי' הגאולה באתערותא דלעילא שלא מכח עצמותן של ישראל כי הי' בבחי' קטנות הדעת כנודע, ע"כ חשש אם ינחם דרך פלשתים פן ינחם וגו' וז"ש ולא נחם אלהים ד"א פלשתים כי קרוב הוא כלו' הוא כביכול קרוב אליהם לעורר לבבם באתערותא דלעיל' ולא הם התחילו להתקרב אליו ע"כ לא נחם דרך ארץ פלשתים כי אמר א' פן ינחם וגו': התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היו"ם כי אשר ראיתם את מצרים היו"ם וגו' יש להבין אמרו אשר יעשה לכם היום לכאורה כולו שפת יתר ובפרט מה שאמר היום זה פעמי' ל"ל, וע"ד פשוט י"ל דהנה כתי' להלן ויהי באשמרת הבקר וישקף ה' אל מחנה מצרים וגו' ויהם את מחנה מצרים ואיתא בזוהר הוי קשי' קמי קב"ה למעבר על דינא למקרע לישראל ימא דסוף מה כתי' ויהי באשמרת הבקר אשגח קב"ה בזכותי' דאברהם דכתי' בי' וישכם אברהם בבקר וכו' הובא להלן עה"פ אז ישיר) והדברי' כמשמען בזכות וישכם אברהם בבקר וגו' שאז ע"י העקדה אתכליל אשא במי' ומי' באשא ואשתלים דא עם דא ונמתקו הדיני' כמבואר שם בזוהר ובספה"ק וכמו אז כן עתה זכות זה עמד לישראל להשתיק מדה"ד ולהמתיקו לרחמים לישראל ומדה"ד דן וירה את פרעה וחילו בי"ס והנה שם נאמר ויקרא אברהם וגו' ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה פרש"י ה' יראה עקדה זו למלות לישראל וכו' ולהצילם מן הפרעניות שיאמר היום הזה בכל דורות הבאי' בהר ה' יראה אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה וז"ש התיצבו וראו את ישועת ה' (ואם כי מדה"ד מקטרג וקשה למעבד על דינא ע"ז אמר אשר יעשה לכם היו"ם ר"ל שיעשה לכם זכות היום שאמר אברהם היו"ם בהר ה' יראה: אבל עוד דברי' בנו כי מבואר בכתבי האר"י ז"ל שפרעה הי' לי יניקה מאותיות י"ם של אלקים וז"ש מ"י ה' אשר אשמע בקולו ולזה הי' כופר בשם הו"יה כי אם שם הו"יה מוחין דגדלות הי' התגלה היתה מתבטלת יניקתו מאותיות מ"י דאלקים והנה השי"ת רצה להכניעו ולשבר כחו ולהכותו מאותיות האחרות שהם אותיות אל"ה מאלקים וז"ש למען שתי אותותי אל"ה בקרבו שרצה ה' לחבר אותיות אלה למי ואז יושלם שם אלקים כח הדינים ויכו אותו עכ"ד, נמצא שהי' פגם באותיות מי של אלקים וגם באותיות ו"ה של הוי' ב"ה כדכתי' מן התצ"ר קראתי רק י"ה ושם הי' אחיזתו של פרעה לכן נקרא מצרים מצ"ר י"ם כמבואר שם ובהצטרף ו"ה עם אותיות מ"י הם אותיות היו"ם כמבואר בסידור מהרי"ק ז"ל עה"פ אשר יאמר היו"ם בהר ה' יראה סוד היום הוא בזמן שאין מיתוק להדיני' יש פגם באותיות ו"ה של הוי' ובאותיות מ"י דאלקים ובעקדה נמתק הדין ונתקנו ונשלמו אותיות היום עכ"ל, וז"ש התיצבו וראו וגו' אשר יעשה לכם היו"ם אותו היום הנאמר באברהם כי בזכות העקיד' נתקנו ונשלמו אותיות היום שנפגמו ע"י פרעה, וידוע כי כשנמתק הדין אינו חוזר בר ני' כ"א עושה את שלו לשונאי ישראל ע"כ אותיות היום נהפכו לדין לפרעה ולמצרים כי מאותיות היום נעשה צירוף ויה"ם את מחנה מצרי' (והי"ם בקעת וגו') ובזה י"ל עוד שזה שאמר וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היו"ם ר"ל שיעשה לכם צירוף היו"ם המורה חסד כדכתי' יומם יצוה ה' חסדו והי"ם בקעת ולמצרים ויה"ם והבן והיינו דאי' במדרש עה"פ ויהי בשלח פרעה צות וי כלו' שצות על שפגם באותיות י"י היינו ראשית ו"ה וראשית י"ם דאלקים והבן: