ייטב לב שמות שסט

הראשונה וישובו מצרימה וכאן ליכא חזקה קמייתא כיון שלא עלה ע"ד שיהא שם ענין מלחמה נגדם מהסט"א ואם יתחדש מלחמה וישתנה הדבר יש לחוש לשינוי רצון לשוב וישובו ממש מצרימה יהנה להלן נאמר ויהפך לבב פרעה עי' פרש"י שנהפך לבו מאשר מקדם וטעמו לא עמד בו וע"כ נאמר ופרעה הקריב לא נאמר קרב כ"א הקריב ופי' הזוהר הקריב לבן של ישראל לשמים ואני אומר הקריב את לבן של ישראל להפך לבבם אליו ע"כ ויאמרו אל משה המבלי וגו' מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הרי חזרו מדעתם ויאמר משה וגו' אל תיראו התיצבו כלו' במצב ובמעמד הראשון לצאת משם וראו וגו' וז"ש ויהי בשלח פרעה (דייקא) את העם שהקריב לבם אליו לחזור מדעתם ע"כ ולא נחם אלהים ד"א פלשתים כי קרוב הוא באיכותי לבחי' א"י ולא יעלה ע"ד ממלחמת הסט"א שם ולא יצאו מזויינים כמש"ל וז"ש כי אמר אלהים פן ינחם העם בלשון ספק בראותם מלחמה היינו מלחמת היצר והסט"א שזה ענין בחירה שהידיעה אינו מזדקק לזה ושבו מצרימה ושבו דוקא בפועל ממש וע"ז ליכא חזקה קמייתא כמ"ש ע"כ ויסב אלהים וגו' דרך המדבר בה"א הידועה שהי' ארץ צי' ושממה מקום הסט"א וכיון שידעו שילכו דרך שם ע"כ וחמשים עלו ב"י בתפלה ובתחנונים להנצל לכן אם שאמרו ונשובה מכח גודל כח הסט"א שעמד' עליהם עכ"ז מיד נתחרטו ולא שבו ממש כ"א הלכו עד בואם אל ארץ נושבת: ויהי בשלח פרעה וגו' ולא נחם אלהים וגו' כי א אלהים וגו' ויסב אלהים וגו' יש להבין מדוע א' שם אלהים ולא שם הוי' המורה על רחמים וכ"כ יש להבין מקרא שכתוב פ' ויחי ויאמר ישראל כו' יהי' אלהים עמכם והשיב אתכם אבל שא עיניך וראה בזוהר ריש פ' יתרו בקדמיתא כתיב את כל אשר עשה אלהי וגו' ולבתר כי הוציא ה' אלא רזא דא את כל אשר עשה אלהים שמא דא דאגין על משה וישראל ולא אתעדי מנייהו בגלותא ולבתר שמא עלאה אפיק להון ממצרים עכ"ל, אבל הא גופי' יש להבין מדוע שמא דאלהים אגין עלייהו בגלותא אמנם ד"ת עשירים במקו"א כי איתא בזוהר בשלח דף ס"ב ע"ב ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ואתתקיף אילנא קדישא בתריסר תחומין בארבע סטרי עלמא בשבעין ענפין כגוונא דלעילא וכתב בעט"צ אילמ"ה אתוון אלהי"ם ומפרש היכא רמיזא במחנה שכינה כי י"ב תחומין בסוד י"ב גבולי אלכסון י"ב שבטים בארבע סטרי עלמא ד' רגלי מרכבה בשבעין ענפין עי"ן נפש לבית יעקב והנה י"ב ד' ע' עולה אלהים עכ"ל ולהלן בזוהר דף מ"ד ע"ב עה"פ ויבא עמלק רי"פ אשריכם זורעי על כל מים וגי' דתני' אילנא אית לקב"ה כו' והוא אתחם בתריסר תחומין דאתתקפו בארבע רוחי עלמא וע' ענפין אחידן בי' וישראל משתכחי בגופא דההוא אילנא ואינון שבעין ענפין סחרנ' דילהון והיינו דכתי' ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים בהאי זמנא שליטו ישראל על אינון מיא דאינון תחות ענפין דאילנא דאקרון המים הזדונים ועל דא אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אינין תרין כתרי שמאלא דאחידין בהו עמין עכו"ם עכ"ל לעניננו ע"כ שם אלהים הרומז לי"ב ע' ד' דישראל אחידן בי' אגין עלייהו דישראל בגלותא להצילן מאינון כתרין בישין שמאלין ומיד או"ה, ובזה יובן דברי הסבא משפטים דף ק"ד ע"ב ודף ק"ה בענין י"ב שבטים דאתתקנת בהו שכינתא באלין תריסר פרקין תריסר מתיחין דכתיב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר מתיחין דישראל אלה אקרון לאתמתתא שמא דמי למהוי בניינא כדקא יאות למהוי ישראל בכללא דשמא אלהים אלה איהו ישראל מי ברא אלה מי תבר אלה בהדי' והיה בניינא שלים שמא חדא חמש ודא הוא דא"ל ממנא דעשו ליעקב כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל כי' וע"ד לית שציאו לישראל לעלם עכ"ל, ולכך א' יעקב יהי' אלהים עמכם להגן עליכם עד והשיב אתכם וגו' והיינו דכתי' פ' ויחי ביעקב כאשר נאסף אל עמו שמאז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד כפרש"י ויעשו בניו לו כן כאשר צום וישאו אותו וגו' פרש"י קבע להם מקום ג' למזרח וכן לד' רוחות כסדרן למסע הדגלים וכתי' בתרי' ואלה שמות בני ישראל וגו' הרי י"ב שבטים לד' רוחות וכתי' בתרי' ויהי כל נפש יוצאי ירך| יעקב שבעים נפש הרי י"ב ד' עי"ן מנין אלהים לאגנא עלייהו וכיון שהקדים הרפואה א' ויקם מלך חדש וגי' וזה שהזכיר כאן שמא דאלהים להגן עלייהו בבחי' אור המקיף בעת לכתם במדבר ארץ צי' ושממה מקום הסט"א לאכפי' להו כמבואר בזוהר תצוה קפ"ג ע"ב פתת ההוא סבא במדבר אשר ראית עיי"ש: וז"ש ולא נחם אלהים וגו' ויסב אלהים בבחי' אור מקיף וסובב את העם דרך המדבר והיינו דכתיב