ייטב לב שמות שסח

תלמד תורה יסודי האמונה כי ביד חזקה הוציאך וגו' כי יכונה האיש במעשהו לתדירותו כמו שפי' הרמב"ן פ' תולדות אומרו ואני תפלה עיי"ש: ומפי חתני הרב הצדיק הקדוש המפורסי' בישראל גדול שמו מהו' משה הורוויץ ני' אבד"ק ראזוואדאב בהיותו בימי נעוריו סביב לשלחני שמעתי שפי' עפ"י דאי' פ"ק דפסחים חמץ לאח"ז איסורו לאו ברשותו קיימא דלבטלי' פרש"י איני שלו דאר"א שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאלו הן ברשותו כלו' שלו לעבור בב"י וב"י וזש"ה לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור וגו' שדרשו חכמים שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים וכו' ושלא ישאלך בנך הלא כל חמץ לאח"ז איסורו אינו שלו וא"כ איך עובר עליו עז"א והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי כלו' בשביל זה עשה ה' כאלו הוא שלי לעבור עליו בב"י וב"י עכ"ד ודפח"ח: ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה' כל בכור באר"מ וגו' על כן אני זובח וגו' יתבאר ע"ד דרוש עפמ"ש מוזל ה"ה בס' י"מ פ' שמות טעם על מה שיצאו קודם זמנם ואי משום דכתיב ולא יכלו להתמהמה הכי בשביל זה הוציאם קודם זמן ואין עול כתיב אלא הענין כיון שנגזרה גזרה על כל הבכורים ממצרים ואפי' על בכורי ישראל שהרי השר של מצרים טען מה נשתנו אלו מאלו אך שהקב"ה השיב אתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון הנה השי"ת הצילם לעצמו ברחמיו במה שהעיד עליהם כי שוגגים ואנוסים היי א"כ לעצמו הוא מציל כדקי"ל המציל מן הנהר כי' הרי אלו שלי עכ"ד עיי"ש, ולזכר זה ציה ה' לתת לי כל בכור על החסד אשר הציל את בכורי ישראל וזש"ה ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו היינו שהקשה קושי' ממש על ענין שנאמר לו לשלחני הלא הוא קודם זמנו ועוד זאת הקשה קושי' ויהרוג ה' כל בכור באר"מ כלו' הלא ראוי שיהרוג ה' כל בכור באר"מ אפי' של ישראל כי מה נשתנו אלו מאלי ולתרץ זה אמר ע"כ אני זובח וגו' להורות על חסדי ה' כי באמת הי' ראוי להרוג כל בכור אלא שה' הצילם א"כ לעצמו הציל לכך יצאו קודם זמני וקושי' א' מתורצת בירך חברתה והבן, והוא ע"ד פטפוט' דאורייתא: בשלח ויהי בשלח פרעה את העם וגו' פן ינחם העם וגו' ויסב וגו' דרך המדבר וגו' יש להבין אומרו פן ינחם העם הכי איכא ספיקא קמי שמיא ותו דתחלה הי' לו לומר בשלת פרעה וגו' וחמשים עלו ב"י אח"ז ולא נחם וגו' ויסב ולמה אמר תחלה ולא נחם ויסב ואח"כ מדבר מעלותן ממצרים באומרו וחמשים עלו וגו' וה"נל בזה עפמ"ש תוס' גיטין ל"ג ומכו' ט"ו ע"ב לענין שילוח הקן דלא הוי התראת ספק שמא ישלח האם וכן בנזיר שמא ישאל על נזירותו דיש לנו לומר דלעולם יעמוד כמו שהוא עכשיו ולא ישנה עיי"ש אמנם אם נולד השתנות מבראשונ' איתרע חזקה קמייתא ושפיר יש לחוש שישתנה דעתו כמבואר בפוס' והנה בזוהר תצוה ד' קפ"ד שם נאמר ואפיק לון קב"ה לישראל למיהך במדברא דאיהו אתר דשלטנא דנחש מלכו חייבא דאיהו דילי' ממש בגין לתברא תוקפי' וחילי' ולאכפי' רישי' דלא ישלוט עיי"ש וזה ענין שאמר וחמשים עלו ב"י שהיו מזויינים היינו ע"ד שנא' בחרבי ובקשתי ותרגימו בצלותין ובעותין כלו' שהרבו בתפלה ותחנונים ובמעש"ט להנצל מכף אויב הרע הזה השולט במדבר ומפני כך אין חשש שמא יחזרו בהן לשוב מצרימה אחרי שע"מ כן הלכו וקבלו עליהם אחריות דרך המדבר שוב אוקי אחזקה קמייתא כמו שהיא עתה כן יעמדו בדעתם לעולם והראי' שהגם שא' ונשובה מצרימה עכ"ז לא שבו, משא"כ אלו הלכו דרך פלשתים לא הי' עולה על דעתם פן יתגבר עליהם כת הסט"א ללחום עמהם בנכלי' וערמימיות מחשבות ומעשים רעים שיצטרכו לצאת מזויינים להנצל מזה וה' הוא היודע כי גם שם הי' מתעורר נגדם מלחמות היצר והסט"א כי כל הגדול וכו' ויש לחוש פן יחזרו מדעתם