ייטב לב שמות שסו

עשייתו כנהוג) פסח הוא לה' נחשב לה' החוקר לב כמעשה כי הלא וילכו ויעשו ב"י ר"ל לא כמו שעלה ע"ד משה לקרא לזקני ישראל להיות המחשבה כמעשה ומשעת התחלת המעשה כ"א מיד כששמעו ב"י אפי' המוני עם קבלו הדבר בלב שלם בלא שום התחלה עד שמעלה עליהן הכתיב כאלו כבר עשו הרי לך כי הקבלה בלב והמחשבה נחשב למעשה לכל איש מישראל וכ"כ אפי' בזמן הגלות וא' עוד לראי' כי הלא כאשר צוה ה' את משה ואהרן שיש בכללו כמה מצו' שא"א לאדם לקיימן כלל אם אינם באים לידו והרי כתיב תורת ה' תמימה (דייקא) משיבת נפש אע"כ כן עשו ע"י הקבלה בלב שנחשב למעשה (וכמו שפי' השל"ה פ' ואתחנן שא' הקב"ה רב לך הרבה מזה שמור לך כו' שא"א לקיים בפועל אלא ע"י מחשבה לכך אל תוסף דבר וגו' ואי משים שרוצה לקיים מצו' התלוים בארץ יכול לקיים ע"י מחשב' עיי"ש) עוד יתכוון וילכו ויעשו וגו' כי הטעם שמחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה ולא מחשבה רעה היא מחמ' החזקה דאוקי גברא המקיים מצו' ה' בפועל ממש אחזקת' אלו באה לידי ודאי הי' מקיימה משא"כ במחשבה רעה לכן באו"ה הוא להיפך וכמ"ש ז' מהרש"א בח"א כידוע וזה שאמר וילכו ייעשו שמעלה עליהן כאלו כבר עשו והטעם כי כאשר צוה ה' וגו' ר"ל כאשר עינינו רואות שכל אשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו ב"י בפועל ממש ע"כ אוקי אחזקתי' מיד בר"ת כי בעת שעת הכושר למעשה אז ודאי יקיומי ע"כ המחשבה כמעשה והבן כי נכון הוא: ד א"י ויקרא משה לכל זקני ישראל וגו' וקחו לכם צאן למשפחותיכם הקשו למה אמר לזקני ישראל והלא לכל ישראל נאמרה וגם מה זה דדייק למשפחותיכם וגם למה לא א' כאן כל דיני פסח רק מצו' ולקחתם וגו' והגעתם אל המשקוף ובמד' אני עושה אתכם אגודה אעפ"י שאתם שכלים כאזוב מה ראה הקב"ה להגן עליה' בדם כדי לזכור להם דם מילה של אברהם ובב' דמים ניצולו בדם פסת ודם מילה והגעתם אל המשקוף בזכות אברהם ואל שתי המזוזות בזכות יצחק ויעקב ובזכותם ראה את הדם ולא יתן המשחית והנ"ל בכ"ז עפמ"ש מוזלה"ה בס' י"מ ר"פ נשא לפרש דברי הנועם אלימלך בנותן טעם ע"ז דלפעמים כתיב למשפחותם לבית אבותם ולפעמים לבית אבותם למשפחותם עפמ"ש חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אי"ו ועפ"י הפסיק תבוא עד דור אבותיו כו' (ושורש דבריו שם דכתי' שאו את ראש ב"י לגלגלותם פי' לפי גלגול הנשמות כן מעלה אותם למעלה ואמנם המוני עם אשר נשמתם אינה כ"כ במדרגה גדולה לזה צריך הצדיק לקשר אותם באבות הקדושים הכלולים מכללות ישראל דהיינו לבית אבותם תחלה אח"כ למשפחותם, ובאותן הצדיקים שנשמתם מעולם העליון הוא להיפך שמעלין אותו כסדר מתתא לעילא מתחלה למשפחותם אח"כ לבית אבותם עם מדרגת האבות ג"כ עכ"ד, ועפי"ז מפרש תבוא עד דור אבותיו ר"ל אם רעתם תבוא עד שורשם בהאבות דהיינו דור אחר דור למפרע עד דור האבות אז עד נצח לא יראו אור אבל מי שפגם רק שלא פגם כ"כ שיהי' הפגם מגיע לשורש אי"ו שנקראו אבות אז יש לו עוד תקנה) נמצא מי שפגם רק שלא פגם בשורש האבות אופן תיקונו להאחז בשורש האבות ומשם ימשך לאט לאט עד ירפא אך איך יבא אל האבות כיון שמדרגה שלמטה נפגמה לזה צריך סייעתא דשמיא והיינו חותר חתירה מתחת כסא כבודו כי צורת יעקב חקוקה שם וצריך לפתוח לו פתח וכ"כ מעילא לתתא בלי סדר מדרגות וע"ז נאמר לבית אבותם אח"כ למשפחותם משא"כ צדיק גמור א"צ לזה כי המדרגות מתוקנים ומגיעים מעשיו למשפחותם אח"כ לבית אבותם למעשה אברהם יצחק ויעקב עיי"ש ובסוף פ' ויחי והבן וז"ש משכו כפי' המד' מע"ז וקחו לכם צאן למשפחותיכם וגו' אח"כ והגעתם (במעשיכם) אל המשקוף ואל שתי המזוזות היינו אי"ו ולכך קרא לזקני ישראל דייקא כי הם יתקנו המדרגה כסדר למשפחותם אח"כ לבית אבותם משא"כ שאר העם הלואי שיהי' תחל' לבית אבותם אח"כ למשפחותם, ועוד כוון בזה לקרוא לזקני ישראל וגם בזה נבין טעם מצו' לקיחת אגודת אזוב לרמז אם כי זקני ישראל בכחם להעלות א"ע למשפחותם אח"כ לבית אבותם אבל מה יעשו אזובי קיר השפלים שבעם שפגמו במשפחותם וצריך להאחז לבית אבותם והדרג' עקורה ולז"א לזקני ישראל ולקחתם אגודת אזוב להאגד עם השפלים כאזוב וכדאי' במד' לענין ארבעה מינים שבלולב א' הקב"ה יאגדו אלו עם אלו כו' וטבלתם בדם וגו' לרמז לדם מילה של אברהם ובזה והגעתם (אפי' את השפלים כאזוב) אל המשקוף ואל שתי המזוזות היינו האבות כי מכח שזקני ישראל מקושרים כסדר המדרגה יכולים לקשר שפלים שבעם ג"כ אל האבות ואם כי צריך לפתוח תחלה מתתא לעילא כסדר ע"ז אמר ופסח ה' על הפתח היינו מעילא לתתא שלא כסדר המדרגה ועי"ז ולא יתן המשחית וגו' ושמרתם