ייטב לב שמות שסה

הי' משועבדים ועבדים למצרים ויש שהי' הם עצמם פנוים מעבודה כמו זקנים וכדומה ועכ"ז צריכים לשה כי מבית אבותם הי' כמה עבדים למצרים ונצולו מהם וז"ש ויקחו להם איש שה לבית אבות מחמת שאבות אבותיו הי' עבדים למזל טלה ומהן מי שיקח שה לבית ר"ל של עצמו ולזה אמר ואם ימעט הבית של עצמו מהיות משה כי יאמר כי ביתו הי' פנוי מעבוד את מצרים וא"צ לשה עז"א ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו שהוא הי' במכסת נפשות הנמנין לעבודה מי ומי ההולכים לעבוד את מצרים ורשום בפנקס כנהוג ולדרכינו ירמוז על הדורות הללו אחרי ראינו צרות נפשנו בעת המלקות באדם והקב"ה מצילנו מידם והי' כי יגאלנו ה' מהרה ויבנה בית מקדשינו ונזכה לעשות חובותינו להקריב שה הפסח בבית בחירתנו אז יהי' שני כוונות נכונות הא' לזכרון על בתי אבותינו שניצולו מעבדות לחירות וא' על גאולתנו ופדות נפשנו בהיותינו בין הזאבים, וז"ש דברי אל כל עדת ב"י לרמז גם הדורות הללי בזמן הגאולה ויקחו להם איש שה לבית אבות מחמת הנעשה לבית אבותינו וגם שה לבית הנעשה לבית עצמינו בזמן גלותינו ואם ימעט הבית של עצמו מהיות משה וכדפי' אז ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת מנין הנפשות בעת המלקות וניצול בחסדי ה' והבן כ"ז כי גם על של עתה צריך ליקח שה דייקא כי מחמת שנכנע הטלה הראש לכל המזלות גם יתר המזלות הם הגוף נכנעים תחתינו בכל דיר והבינהו כי אין די באר, וז"ש ויקרא משה לכל זקני ישראל דייקא שהם לא הי' בכלל השעבוד עכ"ז משכו וקחו לכם (ר"ל בשביל הנעשה לעצמיכם) צאן הגם שאתם לא הייתם עבדים ע"כ אמר למשפחותיכם בשביל המשפח' שהי' בהן עבדים מבחורי ומנערי ישראל, ע"כ ושחטו וגו' ולזה אמר ושמרתם את הדבר הזה קאי על אומרו לכם בשביל הנעשה לעצמיכם לחק לך ולבניך עד עולם וגו' והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם כלו' מה נוגע לעצמיכם כ"א לזכרון על הנעשה לאבותיכם ולא לכם ע"ז אמר ואמרתם זבת פסת הוא וגו' ואת בתינו הציל בכל דור ודור לכך נוגע לעצמינו לזכרון הנעשה לנו לעינינו (ולכן גמר אומר כן עשו אף משה ואהרן כן עשו אם שהי' הם וכל שבט לוי פנוים מעבודה עכ"ז עשו הפסח בשביל שכנים הקרובים אליהם הם כל עדת ב"י שניצולו מעבדות לחירות וכאמור) וכן כ' החו"הל שעה"ב פ"ב ואם יבקש אדם בזה"ז לראות דומה לענינים ההם יביט בעין האמת עמידתינו בין האומות כו' עיי"ש רק כי אז בצאתנו ממצרים הי' השגח' גלוי' ומפורסמת לא כן עתה כ"א מציץ מן החרכים והשגחתו מסותרת וכמאמר הכתוב אכן אתה אל מסתתר אלקי ישראל מושיע וז"ש בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים הוא ממש שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר לא אמר ביום הזה כ"א ביום ההוא לאמר ר"ל מה שביום בעת ההוא ראוי לאמר בעבור זה עשה ה' לי דייקא בצאתי ע"י צאתי ממצרים שנכנע מזל טלה והמצרים עי"ז יתן גם עתה לאומים תחת נפשנו וכנ"ל לפיכך אנחנו חייבים להודות כו' למי שעשה לאבותינו ולנו דייקא את כל הנסים האלה הוציאנו ממש מעבדות כו' ונאמר לפניו שירה חדשה כי מאז בימי קדם אמרנו הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה משא"כ עתה בזמן הזה כי אכתי עבדי אחשורוש אנן ובעבדותינו לא עזבנו אלקינו ועושה לנו נסים נסתרים זהו צריך שירה חדשה מאשר אמרנו בימי קדם והבן כ"ז: ג א"י עפ"י מאמרם ז"ל תענית כ"ד תינח בזמן שביהמ"ק קיים בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם א"ל כבר תקנתי להם סדר הקרבנות בזמן שהן קוראין לפני מעלה אני עליהם כאלו הקריבו לפני כו' וכן אמרו ז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה ועי' מ"ש לקמן פ' ויקרא ועיקר הדבר בשעה שעוסק בהן ותקבל עליו לקיים מחשבה טובה מצטרף למעשה וכפרש"י להלן וילכו ויעשו מעלה עליהם כאלו כבר עשו ואמנם לזה צריך קבלה בלב שלם ואמת ומחשבה זכה שיהי' כאלו נעשה הדבר בפועל ולאו כל מוחא סביל דא זולת בני עלי' והמה מועטים אשר ע"כ ויקרא משה לכל זקני ישראל דייקא ויאמר אליהם משכו וקחו וגו' ושחטו הפסח כלו' שיהי' המשיכה והלקיחה בלב אמת עד שיהי' נחשב למעש' ממש כאלו ושחטו הפסח תיכף באותו שעה, וכ"ז כאשר יתחילו באותו ענין לקנות הפסח אבל זה לא עלה על לבו שיהי' באותה מדרגה שיקבלו עליהם תיכף עד שיהי' נחשב למעשה כ"א מהתחלת המעשה וגם זה רק זקני ישראל ולא המוני עם, ושמרתם את הדבר הזה וגמר אומר לחק לך ולבניך עד עילם משמע אפי' בזמן הזה בגלות ועז"א המגיד מראשית אחרית והי' כי תבואו וגי' ושמרתם את העבודה הזאת היינו בפועל ממש והי' כי יאמרו אליכם בניכם בזמן הגלות מה העבודה הזאת לכם ר"ל איך תקיימו המצו' בזמן שאין בהמ"ק והתשובה ע"ז ואמרתם זבח כלומר מה שתאמרו זבח (להזכיר סדר