ייטב לב שמות שסד
Yetev Lev Shemot 364 · ייטב לב שמות · free full Hebrew text
Open in the reader →להזקנים כי בישישים חכמה והשכל לעשות לשמו ית' מאהבה ואורך ימים תבונה שע"י תבונה בא אורך ימים כדכתי' אורך ימים בימינה למיימינים בה העושים לשמה וכאמור: ב א"י ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם וגו' הדקדוקים רבו א) לכם שפת יתר גם למשפחותיכם וגו' ושמרתם את הדבר הזה וגו' והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבוד' הזאת לכם אין לו הבנה מה השאלה וגם אומרו לכם צריך ביאור והמגיד הסב זה לשאלת בן רשע ולדרכנו נאמר כי הוא שאלת בן חכם ואמרתם וגו' ואת בתינו הציל וגו' יילכו וגו' כן עשו פרש"י אף משה ואהרן כן עשו דקשה פשיטא מה קמ"ל: ונ"ל דהנה איתא במד' מגילה עה"פ ליהודים היתה אורה הה"ד אמרו לאלקים מה נורא מעשיך הנהרגים הורגים את הורגיהם כו' עד הוי ברב עזך יכחשו לך אויביך להבין זה נקדים פי' האלשיך עה"פ אמרו לאלקים מה נורא וגו' עפ"י מה שאחז"ל למה נקראו כנסה"ג כי' כי ירמי' לא אמר נורא אי' נוראותיו דניאל לא אמר גבור אי' גבורותיו עד שבאו אנשי כנסה"ג החזירו עטרה ליושנה א' הגבור והנורא הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו שה א' איך יכול להתקיים בין עי"ן זאבים וז"ש אמרו לאלקים מה נורא מעשיך כי ברב עזך שהן גבורותיו יכחשו לך אויביך לכו וראו מפעלות וגו' הפך ים ליבשה וגי' נשמחה בו ר"ל לבני אדם רק זה מפעלות אלקים נסים נגלים ושם הי' ראוי לשמוח בו אבל האמת כי הוא יתעלה מושל בגבורתו עולם ומה הן גבורותיו עז"א עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירומו למו סלה כ"א היותם בגוים בין ע"ין זאבים עכ"ז אל ירומו למו סלה כ"א לשעה רגע באפו ושוב חיים ברצונו להצילנו מידם עכ"ד האלשיך והמפורשים ואני הוספתי נופך כי נסים נגלים באים משם הוי' ב"ה כמבואר בראב"ע פ' וארא ונסים נסתרים כמו נסים שבימי מרדכי ואסתר באים משם אלקים בגימ' הטב"ע וזהו אמרו לאלקים דייקא מה נורא מעשיך ולזה אמר יזמרו שמך דייקא היינו שם אלקים סלה אפי' בזמן הגלו' ועז"א לכו וראו מפעלות אלקים וגו' עיניו בגוים תצפינה וגו' ע"כ ברכו עמים אלקינו (דייקא) וגו' השם נפשנו בחיים וגו' וידוע כי עיקר מעמד ומצב בגלות להתרפס ברצי כסף וזה עיקר הנסיון בגלות ויש לך אדם שממונו חביב עליו וכו' לכך נאמר ובכל מאדך ועי' תיקונים בהקדמה דף יו"ד ע"ב ודא איהי נסיון דעתידין ישראל לאתנסאה בגלות בתראה דעני חשוב כמת וכאלו נטלו נפשין עיי"ש וז"ש כי בחנתנו אלקים (דייקא) צרפתנו כצרף כסף וגו' היינו אם יכולים לעמוד בנסיון הכסף ע"כ שמת מועקה במחנינו וגי' ותוציאנו לרוי' וז"ש אלקי' באזנינו שמענו וגו' פועל פעלת וגו' אתה הוא מלכי אלקי' (דייקא) צוה ישועות יעקב וגו' היינו בזמן הגלות שאז נקראים יעקב כמבואר בזוהר באלקים (דייקא) הללנו כל היום ושמך לעולם נידה סלה אפי' בזמן הזה והבן וזהו כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלקינו ואימתי בימי מרדכי ואסתר שהי' נסים נסתרים וזהו ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו בימי מרדכי ואסתר. וטעם הדבר כי תחל' עשה לנו השי"ת נסים נגלים לא כן עתה אותותיו לא ראינו כ"א נסים נסתרים מלובשים בטבע ומבואר ביע"ד עה"מד למה נמשלה אסתר לשחר מה שחר סוף הלילה אף אסתר סוף כל הנסים לכאורה אין לזה הבנה כי אחר הלילה האיר היום לא כן בעת סוף כל הנסים אבל הענין תחלה הי' צריכים לנסים נגלים למען הראותם לדעת כי ה' הוא האלקים ואח"כ כאשר נתחזקו ביסוד האמונה האיר ה' עיניהם של ישראל לראות ולדעת אפי' בזמן היותנו בגלות הוא מנהיג עולמו בחסד בנסים נסתרי' מלובשים בטבע כמו שהי' בימי אסתר שוב א"צ לנסים נגלים כי כבר יצאו מחשכת השכל לאור ולכך הוא סוף כל הנסים הנגלים כי יודעים כי בחשך ה' אור לנו עכ"ד היע"ד וזהו שא' בן יאיר שהאיר עיניהם של ישראל לדעת כי הוא לבדו ב"ה מנהיג עולמו בנסים נסתרים אם כי נראה לעינים הנהגה טבעית המביט היטב רואה כי כלם נסים נסתרים מלובשים בכסות הטבע וז"ש ליהודים היתה אורה להאיר עיניהם א"כ אמרו לאלקים (דייקא) מה נורא מעשיך כפי' האלשיך כי בזמן הזה ג"כ הנהרגים הורגים כו' ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה וגו' הוי ברוב עזך הן גבורותיו שה א' כו' יכחשו לך וגו' והבן כ"ז כי קצרתי, ונקדים הא דכתיב למעלה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואם ימעט וגו' ביאור הענין לדעתי כי עיקר לקיחת השה לזכרון כי המצרים היו עובדים למזל טלה וישראל עבדי' למצרי' ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו והשה נשחט בידינו להורות כי מזל טלה נכנע תחתנו ולאומים תחת רגלינו כי מזל טלה הי' ראש לכל המזלות וגופיהם שאר המזלות בתר רישי' הם גרורים ולכך עיקר השתחואה בראש כי בהכנעת הראש נכנע הגוף ואמנם יש שהם עצמם וביתם