ייטב לב שמות שסב

לעיל בד"ה איש לפי אכלו) והנה לאו כל מוחא סביל דא לכן המצא תמצא איזה אנשים המונים אשר יאכלוהו להנאתם ג"כ ואין המצו' נעשית כמאמרה ואינה כדאי להגן לזה צוה השי"ת מצו' הדם על הפתח להגן שזה ודאי נעשה לש"ש כי אין בו הנאת הגוף, משא"כ באכילה שיש בה הנאת הגוף וידוע מ"ש אין התורה מתקיימת אלא במי שממית א"ע עלי' ופירשו בו דר"ל שממית את עצמותו כלו' שאינו עושה להנאת עצמו רק לשם ה' וא"כ מי שהוא בבחי' זו ה"ה כאלו אינו שם בשעת מעשה המצוה כי אינו חושב את עצמו כלום אבל העושה מצוה ומכוון בה להנאתו ג"כ הרי הוא עצמו שם וזש"ה והי' הדם לכם לאות על הבתים ר"ל על אותן הבתים אשר אתם שם שחושבים להנאת עצמיכם דאז אין האכילה כדאי להגן ע"כ הוצרך הדם למען וראיתי את הדם ופסחתי עליכם (לשון דילוג על מה שאתם חושבים עצמיכם ר"ל שלא אשים עיני ע"מ שאתם חושבים עצמיכם) ולא יהי' בכם נגף וגו' א"כ לפי זה הי' מקום לומר דמי שהוא בבחי' זו שאינו אוכל הפסח להנאתו רק לש"ש לא יצטרך לאות הדם כי מצו' פסח בעצמו יגן א"כ ודאי משה ואהרן לכלי רק לש"ש דהרי משה הי' הגוף בבחי' מלאך וכ"כ אהרן וכדכתיב כי שפתי כהן וגו' כי מלאך ה' צבאות הוא וע"כ דקאי על הגוף וכמבואר היטב בס' י"מ למוזלה"ה פ' בראשית דמצד הנשמה גדולים צדיקים ממ"ה עיי"ש בארוכה א"כ ודאי לא אכלו להנאתם וכיון שכן הדם למה אבל כבר נודע כי לא נתנה תורה דברי' לשיעורין ובענין המעשה צריך להיות כל אפין שוין לטובה ועוד דכי ח"ו אין כאן טעם אחר על מצו' נתינת הדם הלא על כל מצו' יש רזין עילאין טמירין רק שהתורה לא פירשה רק טעם הנגלה ע"ד הפשוט ולפי טעם הנסתר הכל חייבין בו לכך גם משה ואהרן הוצרכי לעשותו, וזה שהוצרך לומר אף משה ואהרן כן עשו והבן: ויקרא משה לכל זקני ישראל וגו' יש בזה כמה שאלות הזכירם מהר"י אברבנאל למה קרא להזקנים ויאמר אליהם ולא אל כל עדת ב"י וגם למה זכר קצת מהמצוה והשמיט הרבה ענינים מחולקים ומתרץ כי אין ספק שמשה אמר כל המצוה בכללותי' ופרטותי' לכל ב"י וא"צ להזכיר זה כמו ביתר המצות דכתיב וידבר ה' אל משה ולא נאמר כי משה הגיד להם אבל ענין פרשה זו הנאמר לזקנים הוא כי ראה משה לומר להזקנים שהם יתחילו ראשונה בלקיחתו וזביחתו של הפסח ונתינת דמו על המשקוף לאשר חשש משה אולי יהיה קשה בעיני המון עם לעשות דברים אלו משום הסכנה כי הן נזבח תועבת מצרים ולא יסקלונו ע"כ צוה לזקני' להתחיל במצוה ומהם ילמדו העם עשות כמתכונתו, ואמנם סיים הפסוק וילכו ויעשו ב"י וגו' כלו' כן עשו ב"י מעצמם והי' זריזי' מקדימין למצו' מבלעדי הזקנים עכ"ד וש"י, ולדעתי דברים אלו מבוארין במד"ר זה תוארו ויקרא משה לכל זקני ישראל הה"ד בישישים חכמה ואורך ימים תבונה למה זכו הזקנים שיגאלו ישראל ע"י אלא בשעה שנגלה הקב"ה על משה בסנה א"ל לך ואספת את זקני ישראל ויאספו את כל זקני בני ישראל וא' ויאמן העם א' הקב"ה הריני פורע לזקנים על שעשו את ישראל להאמין בשמי וגו' אף אני עושה להם כבוד ויהיה גאולת ישראל ע"י שהי' ישראל שוחטין את פסחיהן ע"י של זקנים כו' ופי' היפ"ת שהמצו' לזקנים שימשכו להם צאן של כל ישראל והם יהי' שוחטים פסחיהם כשם שמשכו את ישראל באמונת ה' עכ"ד והוא דחוק שהרי כתי' ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל ובודאי כל או"א היה זובח פסחו כי מצוה בו כו' אבל הכוונה לומר שזה הי' כוונת משה שאמר להזקנים שע"י יאמינו העם לעשות אותן הדברים שיש בהם סכנה כשם שהם משכו אותן תחלה לאמונה ולאשר נגאלו בזכות אמונה לכן א' שהיה גאולת ישראל ע"י של הזקנים וזה ברור: אמנם כפלים לתושי' אשר אנכי אחזה בטעם שא' לזקנים פרשה זו כאשר אבאר מה שיש לשאול עוד מה שא' ושמרתם את הדבר הזה (דקאי על גוף מצו' שחיטת פסח שזה לעולם ולא על נתינת הדם על המשקוף שלא הי' רק לשעה כמבואר באבן עזרא וברמב"ן) לחק לך ולבניך עד עולם דאומרו לחק צריך ביאור והיה די באומרו אתה ובניך וגו' ב') להבין השאלה מה העבודה הזאת לכם למה לכם ולא לו ומפני זה פי' המגיד שזה שאלת בן רשע ולדרכנו הוא שאלת בן צדיק וחכם ג') להבין התשובה ואמרתם זבת פסת וגו' אשר פסח וגו' וילכו ויעשו ב"י כאשר צוה ה' וגו' פרש"י להגיד שבחן של ישראל שלא הפילו דבר כו' (וכי ס"ד היה שלא ישמעו לקול מצות ה' על ידי משה ואהרן) ומהו כן עשו אף משה ואהרן כן עשו והוא פלא תה הרבותא והגאון מהרז"ל בס' שם אפרים פי' לומר דאף משה ואהרן שהי' צדיקים גמורים ולא הי' יראים מהמשחית עכ"ז כן עשו בנתינת הדם על