ייטב לב שמות שנז

לפנים משו"הד כי הלא עינינו הרואות שטעו בדין ועכ"ז אהלך באורח צדקה בתוך (יושבים כסאות למשפט, וזה) נתיבות משפט אלא ע"כ מטעם הנ"ל כי אנכי עמהם לכך גם ענין קידוש החדש מסור בידכם וז"ש המד' קול דודי הנה זה בא זה משה כי בזכותו נגאלו אם שעדיין לא שלמו הזמן א' הקב"ה אני מדלג על ההרים והגבעות היינו קיצין ועיבורים והכל בזכות משה שהי' בחי' אין ואפס לכך הי' למעלה מהזמן, ובזה יש לפרש אשא עיני אל ההרים היינו קיצין ועיבורי' אין לזה תקנה רק מאין כלו' ממי שהוא בחי' אין יבא עזרי כי הוא למעלה מהזמן ודבוק בה' הבורא הזמן ואז עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ וכמו שהי' כאן שנגאלו בזכות משה וכמ"ש דורשי רשימות "מה "שהי' "הוא שיהי' ר"ת משה הוא ינחנו ובזכותו יגאלנו בב"א והענין נכון: ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו וגו' הדקדוקי' רבו ועי' באלשיך ומאליהן יתבארו בהקדם לפרש הא דאי' בעקידה ויאמר הנה האש והעצים ואי' השה לעולה ויאמר אברהם אלקים יראה לו השה לעולה בני תיבת לו נראה כמיותר ורש"י פי' כלו' יראה ויבחר לו השה ואם אין שה לעולה בני הנה הוסיף תיבת ויבחר וצריך ביאור מה כוונתו בזה ומה זה בחירה ואח"כ וירא והנה איל אחר פרש"י מוכן הי' לכך מששת ימי בראשית צ"ל כוונתו בזה נאחז בסבך בקרניו פרש"י שהי' רץ אצל אברהם כו' כ"ז צ"ב מה הענין ובפ' תולדות מה זה מהרת למצוא בני ויאמר כי הקרה ה' אלקיך לפני ובמד' רבה אם לקרבנך המציא לך הקב"ה דכתיב וישא וגו' וירא והנה איל אחר וגו' למאכלך על אכו"כ והוא תמו' מה ק"ו הוא הלא ודאי לקרבן צריך סיוע וסעד טפי ממאכל גופני וכבר הקשה זה היפ"ת ונזה"ק עיי"ש, ונ"ל עפי"מ דאי' בש"ס במס' ע"ז יש נעבד במחובר אצל גבוה ואי' שם עוד כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה בידוע שעבדו שם ע"ז ובירושלמי מקשה בית הבחירה האיך ותי' עפ"י נביא שאני והובא בתוס' שם ומקשה מוזלה"ה פר' וירא בפ' והעלהו הלא הנבנה בהר המורי' הוא בית עולמים ולא יתכן הותר עפ"י נביא רק לפי שעה כמ"ש הרמב"ם פ"ט מיסוה"ת ומתרץ דהדיבור הודיע שלא נעבד ובזה הוא ז"ל מפרש מ"ש יעקב אין זה כ"א בית אלקים כלו' ולא נעבד מעולם וגם מש"ה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים משמע מיוחד שבהרים וקשה הא פסול לגבוה מכח נעבד וע"ז השיב אשר אומר אליך עפ"י הדיבור שלא נעבד עכ"ד וש"י והנה גם על האיל שהקריב קשה איך מלאו לבו להקריבו שמא נעבד ופסול לקרבן ועכצ"ל או מכח שראה שהוא אחר כפי' המפו' שאיננו באיכות זה העולם כלל שנברא מששת ימי בראשית כמבואר באלשיך ומסתמא שמרו השי"ת לבל יהא נעבד כי לכך הוכן מאז כפרש"י או ממה שהיה רץ אחריו מזה עצמו הבין שמוכן להקרבה לכך רץ כדי להקריבו וכדמצינו בפרו של אלי' שרץ אליו להקריבו וכה"ג פי' מוזלה"ה פ' וישלח עה"פ ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו כי היה מסופק אם להמנע מלשלוח או ישלח ואת מי ישלח מהבהמות וע"כ וילן שם שמא יבא לו ידיעה אלקית וכאשר לא בא לידו ידיעה ע"כ בחר בזה שיקח מהבא בידו מעצמו ואיזה שבא מעצמו מזה ידע כי מאת אלקים הוא עיי"ש דבריו כי נעמו, ולפי"ז אען ואומר כי זה הי' שאלת יצחק ואי' השה שיהא ראוי לעולה הא כיון שלא לקח מביתו יש חשש נעבד ופסול לגבוה ע"ז השיב לו אברהם אלקים יראה לו השה ר"ל השה שהוא לו לבדו ולא נעבד לזולתו שהוא ראוי לעולה וע"ז פרש"י יראה ויבחר לו השה פי' אותו השה שלא נעבד וזה צריך שיבחר אותו ה' וידע זה אברהם ממה שיזמין לו השי"ת שה הוא ודאי מוכן להקרבה ואם אין שה אז לעולה בני' וז"ש וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר ושמא תאמר הא יש חשש נעבד ע"ז פרש"י מוכן היה לכך מוא"ו ימי בראשית ושמרו השי"ת שלא יהיה נעבד ומהיכן ידע זה ע"ז פרש"י שהיה רץ אחר אברהם להקריבו מזה הבין שמוכן היה לכך ולא נעבד וא"ש, והנה מה שא' יצחק וצא השדה וצידה לי ציד היינו שהי' פסח והיה צריך לקרבן כפרש"י וקח לי משלי שני גדיי עזים אחד הקריב לפסח והאחד עשה מטעמים ובמד' וא' לחגיגה ולא היה חושש יצחק על חשש נעבד כי הכנעני אז בארץ ה"ט מפני שא"ל וצא השדה וצידה לי פרש"י מן ההפקר ולא מהגזל ופי' הגור ארי' אע"ג שהי' בעיניו בחזקת כשרות אעפ"כ הוצרך להזהירו שלא יצוד סמוך לעיר כהא דתנן מרחיקין מן העיר כו' עיי"ש אלא א"ל שילך למקום הפקר כמדבר ושם אין בני אדם מצוין וליכא חשש נעבד ואמנם בראותו כי ועקב בא מהרה עם המטעמים וא"ל קום נא שבה ואכלה מצידי היה סבר שצד ממקום קרוב ויש בו חשש נעבד וחשש גזל וזה ששאל אותו ויאמר לו מה זה מהרת למצוא בני