ייטב לב שמות שנד

לתורה גדרים וסייגי' והוספות קודם זמן כגון להוסיף מחול עה"ק בשבתות ויו"ט שהוא מדברי סופרים לכמה פוסקי' ולאסור אכילת חמץ קודם שש ולפרוש סמוך לוסתה שכ"ז סייג מד"ס כאלו כבר הגיע זמנו כ"כ הקדים הקב"ה לגאלינו קודם זמנו וכאלו כבר הגיע זמנו וזה טעם נכון וז"ש החדש הזה לכם בחדש הזה אתם נגאלים א"ל הלא עדיין לא שלמו א"ל כבר שלמו כי הנה הסתיו עבר וכפירוש היפ"ת, ועוד טעם אחר עת הזמיר כו' יקול התור היינו קול תורה שבע"פ מד"ס כדאי' בזוהר להדי' קול התור היינו שבע"פ נשמ"ע בארצנו ע"כ שפיר ראוים להגאל קודם זמנן מדה במדה, וז"ש המד' ששמע קולן של ישראל בזכות אברהם שהקריב תורים כו' הכוונ' שהוא הי' המתחיל לשמור שבע"פ גדרים וסייגים כנ"ל וז"ש המד' מדלג על ההרים הגם שהוא קודם זמנו היינו בזכות האבות שקיימו תורה שבע"פ, וז"ש המד' על החדש הזה וגו' הגם שעדיין הוא תוך זמנו עז"א ויוציא עמו וגו' ויתן להם ארצות גוים הכל בזכות אברהם כי זכר את דבר קדשו היינו ד"ס את אברהם עבדי וכדפירשתי עי"ז ויוציא עמו וגו' וז"ש להלן והגדת לבנך ביום ההוא לאמר ר"ל מה שראוי לאמר בע"פ מה שהוסיפו חכמים היינו שלא לאכול חמץ קודם שש וכדומה כי בעבור זה שבע"פ דייקא עשה ה' לי בצאתי ממצרים היינו בעת צאת שהי' קודם זמנו והי' לאות ע"י ולזכרון וגי' שעיקר היציאה הוא למען תהי' תורת ה' בפיך כלי' ע"י פיך שאתה מוסיף סייג לתורה נקרא שוב תורת ה' כדכתיב לא תסור וכפרש"י על ותורותי שבכתב ושבע"פ שנקרא ג"כ תורת ה' כי ביד חזקה הוציאך מחמת שהי' קודם זמנו וקטרג השר שעדיין צריכים להשתעבד רק מחמת שצירף ה' מה שעתידין להוסיף מחול עה"ק קודם זמני ע"כ גם הוא כביכול הוסיף מחול לגאלן קודם זמנן וכאמור, ועפ"י האמור כי מה שיצאנו קודם הזמן היינו בשביל שיקיימו ויקבלו דברי סופרי' לעשו' משמרת למשמר' מזה יש לנו טוב טעם מה שהי' מצו' קידוש החדש מצי' ראשונה שנצטוו ישראל ע"י משה ואהרן והוא עפ"י המבואר בתנחומא פ' נשא עה"פ ביום השביעי נשיא לבני אפרים וז"ל לא יאמר אדם איני מקיים מצות הזקני' הואיל ואינן מן התורה אלא כל מה שגוזרין תהי' מקיימי' שנאמר ועשית עפ"י התורה אשר יורוך למה שאף על דבריהם אני מסכים שנאמר ותגזור אומר ויקם לך תדע שהרי יעקב שם אפרים לפני מנשה וקיים הקב"ה גזירתו שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים ביום השמיני נשיא לבני מנשה עכ"ד, ואני אומר עוד ראי' לזה ממה שהקב"ה ומלאכי השרת מסכימין למעלה למה שישראל גומרים למטה בקביעות חדשים ועיבור השנה כדאי' במד' הנ"ל, ולאשר עיקר היציאה קודם זמנן הי' בשביל שעתידין לקבל ולקיים גזירות של חכמים וכמ"ש ע"כ נתן לנו תיכף מצו' קידוש החדש וא' החדש הזה לכם היינו שמכאן ואילך מסור בידכם וכדברי המד' להורות להם הדרך ילכו בה לשמוע לקול הורים ומורים הגזירות והסייגי' כמו שאני ומלאכי מסכי' למה שהם גומרין וכאמור וכל המדרשי' יחדיו אל ראשם יהי' תמימים, ואפשר שזה רמז הכתוב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אמירה בפה היינו גזירות ומשמרת לד"ת כי גם אני מסכי' עמכ' ע"ז וראי' לזה כי החדש הזה לכם מסור בידכם ואנו מסכימים עמכם כאמור, (ועי' מ"ש בענין זה עוד בפ' ויחי עה"פ בך יברך ישראל לאמר ובריש פ' מסעי ברצ"ה): ה במד' החדש הזה לכם קול דודי הנה זה בא זה משה כיון שא"ל בחדש הזה אתם נגאלים א"ל הלא עדיין לא שלמו ימי השעבוד א"ל הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם שנאמר מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות היינו קיצין ועיבורים ענ"ד ולא לשונו, והנ"ל בזה עפי"מ שפיר' רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך כו' והוא כפל הענין במלות שונות, גם מה זה הבטחה הלא כ"מ שגלו שכינה עמהם כנודע אבל הענין בלא"ה יש להבין הלא מצינו בגמ' ר"ה דף ל"א עשר מסעות נסעה שכינה כו' עד עלתה וישבה במקומה כי' עיי"ש ואיך א' שגלתה שכינה עמה' אבל דע כי כבר אמרו בתחלה נתאוה הקב"ה שיהי' לו דירה בתחתונים כמו בעליונים כו' עמדו דור הפלגה כו' וכנגדן עמדו זיי"ן צדיקים כו' עד עמד משה רבינו ע"ה והורידה לארץ שנאמר וירד ה' על ה"ס וא"כ אז הי' עיקר שכינה בתחתונים וכן בזמן המשכן כמ"ש משכן העדות שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל וכדכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ועד"ז פירשתי משמים הביט ה' ר"ל כי בתחלה כשסילקו שכינתו לרקיע הראשון אז משמים הבי"ט ה' דייקא אין הבטה אלא מלמעלה למטה ואמנם עתה ראה בבחי' ראי' את כל בני האדם כי ממכון שבתו זה ביהמ"ק השגיח וגו' ועד"ז כי רם ה' ר"ל אם אמנם רם ה' עכ"ז ושפל (היינו בני אדם העומדים בעולם השפל) יראה בבחי' ראי' כי כביכול הוא בתוכינו וגבוה (היינו מלאכים שהם גבוהים יושבים בשמים) ממרחק וידע