ייטב לב שמות שנג

בעצמו היינו נסים נגלים וכשהן ע"י שלית באים מעוטפים באתכסי' ובהסתרה עיי"ש ונקדים עוד דברי מוזלה"ה פ' תשא מ"ש לפרש המד' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' ולא ע"י שלית והיוצא מדבריו דברכת שבת הוא ע"י השי"ת בעצמו ובגללו באים נסים נגלים א"כ נס נגלה הוא ע"י שבת ולכך תלאוהו להנס בשבת דייקא והבן, והיינו דכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' ואז"ל ולא ע"י שליח והיינו נסים נגלים ולזה צוה והיה הדם לכם לאות וגו' למען יהיה עבודתם באתגלי' ויזכו להעשות להם נסים נגלים הבאים מיד השי"ת בעצמו ובכבודו והבן: ז' החדש הזה לכם במד' הה"ד קול דודי הנה כו' קומי לך רעיתי אמר לפניו רבש"ע ת' שנה אמרת לנו להשתעבד ועדיין לא שלמו א"ל כבר שלמו שנא' כי הנה הסתו עבר ופי' היפ"ת כי קושי השעבוד שהוא קשה כסתיו השלים הזמן, הנצנים נראו בארץ כו' עד עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו עוד שם החדש הזה לכם אמרו מה"ש אימתי אתה קובע מועדות א"ל אני ואתם נסכים למה שישראל גומרין ומעברין שנא' אקרא כו' לאל גומר עלי וכ"ה אומר אלה מועדי ה' וגו' אשר תקראו אותם בין בזמנן בין שלא בזמנן כו' לשעבר הי' בידי מכאן ואילך ה"ה מסורה בידכם שנאמר החדש הזה לכם עוד שם החדש הזה הה"ד קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים בזכות אבות כו' עוד שם החדש הזה לכם הה"ד ויוציא עמו וגו' ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו וגו' הכל בזכות אברהם שנאמר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון ויתן להם ארצות גוים למה בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו, וכל אלו כאחת יבוארו ויהיה תמים כי כתיב בפ' תולדות שהבטיח השי"ת ליצחק כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו' עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי פרש"י גזירות להרחקה על אזהרות שבתורה כגון שניות לעריות ושבות לשבת ופי' המזרחי דדייק לי' מהא דאי' ביבמות רמז לשניות מנין שנאמר ושמרו את משמרתי עשו משמרת למשמרתי עיי"ש מצותי חקותי ותורותי להביא תורה שבע"פ כו' וביומא פ' א"ל הממונה קיים אברהם אבינו אפי' עירובי תבשילין שנא' תורותי תרתי משמע שבכתב ושבע"פ ביאור הדבר דלכאורה קשה אהא דקאמר אתן את כל הארצות האל עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' הא שכר מצו' בהאי עלמא ליכא אבל התירוץ לזה דמבואר בס' שבט מישראל בתהלים סי' א' וסו"ס פ"ב דעל גוף המצות שבתורה שבכתב שכרו בעולם הבא אבל על הגדרים וסייגים שהוסיפו חכמים משמרת לתורה שכרו מיד בעוה"ז ובזה פי' ועתה ישראל שמע אל החקים והמשפטים אשר אנכי (דייקא) מצוה אתכם היום הגדרים והסייגים למען תחי' בעולם הזה, וז"ש אחת דבר אלהים היינו בכתב שתים זו שמעתי בע"פ דאי' בזוהר נעשה מד"ת ונשמע מד"ס כי עוז לאלהים ומפני מה לא נאמרו גם הגדרים וסייגים בתורה עז"א ולך אד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו תיכף עיי"ש באורך אמרי נועם וז"ש כאן אתן את כל הארצות האל שהוא שכר עוה"ז ע"ז אמר עקב אשר שמע אברהם בקולי היינו לד"ס המכונה שמיעה ששמע בקול הורי' וישמור משמרתי גדרים וסייגים כפרש"י ולזה שפיר הקדים הגדרים לגוף המצוה כי הוא לומר שע"ז מגיע שכר בעוה"ז ומתורץ מה שדקדק בזה הגור ארי' עיי"ש ולאשר בודאי בנתינת ארץ ישראל יש בזה שכר רוחני ג"כ כי עיקר המצו' וקיומן תלוי באר"י כמבואר בדברי הרמב"ן שם ע"כ אמר מצותי חקותי ותורותי ב' תורות שבכתב ושבע"פ ע"כ מגיע שכר רוחני ושכר גשמי בעוה"ז והנה מבואר בפ' שמות שא' הקב"ה למשה בהוציאך את העם וגו' תעבדון היינו בזכות שיקבלו התורה יצאו ממצרים, והנה בענין היציאה הי' ג"כ ב' בחי' גשמי ורוחני מעבדות לחירות בחי' גשמי ממקור טומאה לקדושה בחי' רוחני והיינו ג"כ בשביל שיקבלו ב' התורות שבכתב ושבע"פ מד"ס כמו שא' נעשה ונשמע כפי' הזוהר הנ"ל נעשה מד"ת ונשמע מד"ס ההוספות וגדרי' וסייגים, והן הן הדברים הנאמרים ברוה"ק בתהלים כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ורצה בזה מפני שזכר כי דבר קדשו היינו הגדרים וסייגים שהן דברי חכמים הקדושים הי' את אברהם עבדו שקיים אפי' דברי סופרים ואפי' ע"ת כפרש"י עי"ז ויוציא עמו בששון וגו' ויתן להם ארצות גוים בעבור (כי גם הם) ישמרו חקיו שיעשו משמרת וסייגים לחקיו ותורותיו (תרתי משמע בכתב ובפה) ינצורו, וכל ההולך בדרכי אבות הקב"ה מתקותם עליו בזכות אבות וכאמור שזה שעמדה להם לצאת ממצרים ולנחול את הארץ ובזה יש לנו טוב טעם ע"ת שיצאו קודם זמנם כי ידוע דכתיב ה' צלך ובמדה שאדם מודד מודדין לו וכיון שראה הקב"ה שעתידין לעשות משמרת