ייטב לב שמות שנא
Yetev Lev Shemot 351 · ייטב לב שמות · free full Hebrew text
Open in the reader →הפך חומרו לצורה ונבדל בחומרי מכל הנבראים יכונה בשם זה כי החומר והצורה הי' לאחדים בידו ולכך נקרא טוב שנאמר בו כי טוב הוא שלא היה בו תערובי' רע כלל לא כן שאר אנשים אפי' לאחד יתכן לומר אלו כי החומר והצורה שנים הם אך על כלל ישראל דכתיב בהו גוי אחד בארץ כי שרשם ממקור האחדות והם מושפעים מהשי"ת יכונה בשם זו והן דברי הגמ' הנ"ל והבן ולבאר הענין יותר נאמר עפ"י אומרם ז"ל צדיקים יצ"ט שופטן בינונים זה וזה שופטן כו' אברהם אבינו הפכו לטוב שנאמר את לבבו נאמן דוד המלך הרגו והנה על כזה שאין בו רק טוב יתכן לקרות בשם זה ובשם תואר אחד כי אין בו דבר והפכו רק כלו כאחד והיינו שהפך חומרי לצורתו עד ששניהם מסכימים בעצה אחת להשתעבד לבורא עולם ב"ה וב"ש הגדיל וע"ד שפי' מוזלה"ה סוף דבר (שיהא) הכל נשמע (בלב האדם) את האלקים ירא ולא הפכו והבן, ומה"ט נקרא אברהם אחד וכדכתיב אחד היה אברהם וידוע כי מז' ימי הבנין ימצא סדר זמנים ערב ובקר וכנגדן ז' תועבות הפכיות ז' מדות רעות והם זיי"ן עממין כידוע ואימא עלאה היא בבחי' יין המשומר בענביו ששם אין בו מגע עכו"ם ומינה דינין מתערין ושם נמתקין בשורשן ולכן מי שהוא בבחי' טוב ורע הוא תחת זיי"ן ימי הבנין אבל מי שהוא כלו טוב בלתי תערובות רע כלל הוא בבחי' אימא עלאה והוא בבחי' יום שמיני שהוא למעלה מהזמן והטבע כידוע: וע"כ משה שמדתו נצח הוא פני נשר דלתתא ופני נשר דלעילא הוא בינה וע"כ ניתנו לו מ"ט שערי בינה ועי' בכתבי קודש של מוזלה"ה פ' יתרו הדרך החמישי בפסוק אתם ראיתם תבין דברים אלו: ובזה אני מבין הא דאי' במד' בא פ' ט"ו ויאמר ה' אל משה ואל אהרן החדש הזה לכם מלמד שהי' הקב"ה חוזר ומבקש באיזה דבר לגאול את ישראל ולא הי' מוצא עד שמצא זכותן של משה ואהרן לכך נאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן ביאור הדברים כי באמת הי' תוך זמנו אך בזכות משה שהיה כלו טוב כנ"ל בבחי' למעלה מהזמן וכ"כ אהרן וכדכתיב בי' כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' כי מלאך ה' צבאות הוא והיינו ג"כ על גופו וכנ"ל וכמאמרם ז"ל ללמד ששניהם שקולים א"כ בזכותן שזכו א"ע עד למעלה מסדר הזמנים ע"כ בשבילם הגביה השי"ת את ישראל למעלה מהזמן והוציאם מיד וע"ד המבואר באלשיך בפסוק ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה עיי"ש כפי העולה בזכרוני הוא נאות לעניננו וידוע מה דכתיב וחמשים עלו ב"י מאר"מ היינו בכח בחי' בינה שער החמשים והבן ועי' בזוה"ק וכ"כ האר"י ז"ל וזש"ה ויאמר ה' אל משה ואל אהרן ר"ל בגללם וזכותם לכך החדש הזה לכם ראש חדשים הגם שעדיין הוא תוך זמנו והבן, וז"ש קול דודי הנה זה בא ביאר המד' זה משה המכונה זה מטעם הנ"ל שהפך חומרו לצורתו בבחי' למעל' מהטבע והזמן לכך מדלג על ההרים וגו' מדלג על הקיצין והעיבורים כלו' שבזכותו באו ישראל לבחי' למעלה מהזמנים לצרף העתיד להיות כאלו כבר הי' וז"ש ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי ואי' במד' פ' בא הנ"ל א"ל הלא עדיין לא שלמו זמן הת' שנה א"ל כבר שלמו שנאמר כי הנה הסתו עבר היינו זמן הגלות והטעם כי הגשם חלף הלך לו ר"ל לו קאי על משה שהגשם היינו בחי' הגשמיות והחומריות כבר חלף הלך לו ממני ונשאר כלו רוחני וכלו קדוש יאמר לי לכך הוא בבחי' למעלה מהזמן ובזכותו יצאו ישראל, והנה בשעת קריעת י"ס (כפי המבואר בכ"ק של מוזלה"ה בפ' יתרו הנ"ל) הי' ישראל כלם בבחי' בינה עיי"ש ומה"ט אמרו זה אלי ואנוהו אעשה לו נוה ר"ל תוך לבבי משכן אבנה כיון שאין בו תערובות רע כלל הוא מוכן לשכינתו יתעלה בתוכו וכ"ש שהי' בבחי' זו בשעת מ"ת שאז פסקה זוהמתן והי' כלו טוב ולכך נקראו אז בתואר זו ולא אלו והבן ועם זה יתבאר המד' פ' צו וזה תוארו חביב קרבנם של הנשיאים לפני הקב"ה כשירה שא' על הים דכתיב בי' זה אלי ואנוהו וכאן כתוב זה קרבן נחשון ר"נ אחר כשני לוחות הברית דכתיב מזה ומזה הם כתובים והיינו כי הנשיאים בהקריבם את קרבנם באו לבחי' כלו טוב ולכך כתיב אצל כאו"א תיבת זה זה קרבן נחשון וכן אצל שאר השבטים ולכאורה תיבת זה שפת יתר אך הכוונה באומרו זה קרבן נחשון ר"ל שהקריב עצמו לה' עד היותו בתי' זה המורה על כלו טוב כא' והיינו כמו שהי' בעת קי"ס ובשעת מ"ת והיינו דא' רבנן חביב קרבנו של אהרן כקרבן של הנשיאים דכתיב בי' זה קרבן אהרן ר"ל ג"כ ע"ד הנ"ל כי אהרן היה בבחי' זה וכמ"ש למעלה כי משה ואהרן שקולים והי' בבחי' למעלה מהזמן בבחי' יום השמיני והיינו דכתיב ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן כו' כלו' כיון שהגיע אהרן לבחי' יום השמיני לזה קרא אותו ויאמר אליו קרב אל המזבח כי אז הי' ראוי לכפר על בני ישראל כי כל