ייטב לב שמות שמז

ת' שנה אמרת להשתעבד בנו ועדיין לא שלמו כקושי' הנ"ל א"ל הקב"ה כבר שלמו כי הנה הסתו עבר וגו' כלו' שאתם למעלה מהזמן והוכחה לזה מחצי' קידוש החדש שמסור לכם ולכן יפה אסמכי' המד' לכאן, והן דברי הזוה"ק כי ראשון קאי על הקב"ה הנקרא ראשון וזש"ה החדש הזה לכם כו' כלו' שמסור בידכם מזה מוכח כי ראשון הוא הקב"ה לכם ולא לשאר אומות כי הם תחת שרים ומזלות אבל אתם תחת יד הקב"ה בעצמו כדכתיב כי חלק ה' עמו והבן, ועפ"י האמור י"ל מאמרנו בתפלת מוסף שבת ור"ת חדש עלינו וגו' למחילת חטא ולסליחת עון כי בעמך ישראל בחרת כו' ויובן עפ"י דאי' במד' משכן העדות עדות לישראל שאין סליחה אלא לישראל ביאורו ע"ד דאי' במד' שאלי לחכמה נפש החוטאת כו' לנבואה כו' הקב"ה אומר יעשה תשובה ואי' במפו' דמצד שרים ומלאכים אינם מסכי' על תשובה רק הקב"ה חותר מתחת כסא כבודו וכדכתי' במלאך כי לא ישא לפשעכם כו' ולזה בישראל שיש בהן השראת שכינתו יתעלה מועיל תשובה ולא באומות שהם תחת שרי מעלה ועד"ז מפרש מוזלה"ה מה שא' אדם הראשון כך הוא גדול כחה של תשובה א"כ מוכח שאנחנו למעלה ממזל מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת ע"ד שכ' היע"ד הנ"ל עכ"ד, וזה מאמרנו חדש עלינו וגו' לטובה ולברכה כי אם אמנם בשעה שאין המערכת מורה ע"ז עכ"ז תרוממנו למעלה ע"כ תמחול ותסלח, וזה מאמרנו למחילת חטא ולסליחת עון והטעם כי בעמך ישראל בחרת כו' ושבתו' להם הודעת ור"ח לעמך קבעת דמזה מוכח שאנחנו למעלה ממזל וא"כ יש סליחה ומחילה וברכה כנ"ל ולפי נוסח האר"י זצוק"ל א"ש טפי דאחר למחילה ולסליחה אמרינן ויהי החדש הזה סוף וקץ כו' עפ"י הגמ' זכו אחישנה לא זכו בעתה ולכאורה איך נימא ויהי החדש הזה סוף וקץ כו' שמא עוד לא הגיע זמן הגאולה והשבעתי אתכם כתיב אמנם אחר שהתפללנו על מחילת עונותינו א"כ הרי כבר הוא זכו ואז אחישנה א"כ יהי החדש הזה סוף וקץ כו' ועוד טעם נוסף על מאמר ויהי החדש הזה כי' כי בעמך ישראל בחרת כו' א"כ משבת ור"ח מוכח שאנחנו למעלה ממזל ולמעלה מזמן א"כ ליכא זמן כלל א"כ יהי החדש הזה סוף וקץ לכל צרותינו תחלה וראש לפדיון נפשנו כי"ר אמן: ג החדש הזה לכם וגו' יל"ד כפל ענין במלות שונות (ב) אומרו לחדשי השנה בה"א הידוע' יהיה די לומר לחדשי שנה ובמד' קידוש החדש לכם הוא ובידכם כדכתיב אשר תקראו אתם כו' אפי' שוגגים כו' הה"ד אקרא לאלקים עליון וגי' ויש להבין למה ניתן להם מצו' קידוש החדש באותו שעה קודם כל המצות ובמד' החדש הזה לכם הה"ד קול דודי הנה זה בא כו' מדלג על ההרים בזכות אבות שנקראו הרים כדכתיב שמעו הרי' וגי' וכל אלו כא' יבוארו בהקדם לפרש המסורה ושמתי פדית וגו' פדות שלח לעמו, והרבה עמו פדות עי' בעה"ט ואיתמר בי' משמי' דגברא רבא הגאון הקדוש מלאנצוט זלה"ה מחר יהי' האות הזה היינו אות הוא"ו כי יהי' פדות מלא בוא"ו והנ"ל בזה עפימ"ש הביל"ע לפרש הא דכתיב נפשי לאד' משומרים לבקר וגו' למאי דקיי"ל הבעל חייב לפדות את אשתו שתקנו פדיונה תחת פירות א"כ בדין הוא שהקב"ה יבוא ויגאלנו כדין איש לאשתו כביכול אבל באמת קיי"ל פעם אחת הוא פודה אבל לא ב"פ ע"כ צ"ל דאינו אלא מכח חסדי ה' ית' וז"ש נפשי לאד' משומרים לבקר שומרים לבקר ב' גאולות וב' פדיונות הגם דאינו מחויב לפדות ב"פ עכ"ז יחל ישראל וגו' כי עם ה' החסד לפנים משוה"ד ע"כ והרבה עמו פדית ב"פ עכ"ד וש"י ולכאורה א' חכמה אבל אין שמועתי מכוונת להלכה ומקטין תקותנו ובצפיותינו צפינו מכח שוה"ד כבעל לאשתו ולפי דבריו איני אלא חסד ולא ניחא למארייהו דנימא הכי ע"כ נ"ל דדין גמור הוא לגאלנו גאולה שלימה כדין בעל אף שכבר גאלנו וגאל אבותינו ממצרים והרי הבעל אינו מחויב לפדות כ"א פעם אחד הכא שאני כי בשעה שהוציאנו ממצרים לא הי' אז כנ"י נשאת לבעל כביכול כי הי' קודם מתן תורה דאז קידש אותנו כביכול בכסף או ביזת הים או בשטר הן הלוחות וכפה עליהם הר כגיגית כדין חופה ואז הי' הנשואין ומאז הפירות הן מצו' ומעש"ט לבעל כביכול ופורקנן תחת הפירות אבל בשעה שהוציאנו ממצרים לא הי' בידינו תורה ומצו' וכמ"ש השי"ת למשה בהוציאך את העם וגו' תעבדון את האלקים וגו' וכתיב ואת ערום וערי' ואז"ל בלא מצי' ומעש"ט ואעבור עליך וגו' זה הגאול' לא הי' אלא מכת חסד חנם אבל משעת מתן תורה ואילך שיש לנו דין אשה על בעלה מחייב לגאלנו בדין תחת פירותינו מצו' ומעש"ט והיינו דכתיב כי גבר עלינו חסדו אבל עתה ואמת ה' לעולם אמת דייקא דכתיב בי' דין כדאי' פ"ק דע"ז ובזה מתורץ מה שהקשה התוס' יו"ט בברכות מדוע בברכת התורה תקנו שם הוי' ב"ה ובבהמ"ז אלקינו ולמ"ש א"ש דהתורה הי' בחסדו ובזה קדשנו ואח"כ מחויב במזונות