ייטב לב שמות שלו

והנ"ל בזה בהקדם לפרש מאמר שלמה הע"ה משלי ב' אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו אזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם עפ"י המבואר בספה"ק ההבדל שבין אותיות שלנו לאותיות של או"ה כי מבואר בספר יצירה כי כל אות נקרא אבן ובהצטרף איזה אותיות יחד נבנה תיבה שנקרא בית הנבנה מכמה אבנים והנה אותיות של כל אומה ולשון אינם רק אבנים שאין באותיותיהן שום מילוי זולת הנכתב אבל אותיות לשוננו הקדוש' שבה נברא העולם ובה ניתנה התורה יש בכל אות מילוי מלבד הנכתב וא"כ עם המלוי היא נקרא בית עד"מ כשתבטא איזה אות בפה כגון א ע"כ תבנה בית היינו אות א הכתובה היא אבן אבל כשתקרא אותה בפה ותכירנה לאחרים לומר א ע"כ תאמר אל"ף הרי היא בית וכן ב היא בי"ת וכן ג' הוא גי"מל וכן כלם לכן עפ"י האמת האותיות שלנו נקראים עם מילואם בית אבל אותיות של או"ה אינם נקראים רק אבן, ובזה פי' הרב הק' [מהרמ"מ זלה"ה מרימנוב שע"ז אמר הכתוב והסירותי את לב האבן מבשרכם היינו הלשונות וכתיבת אותיות של העמים אשר המה אבנים שלא נבנה מא' מהן בית עכ"ד הקדושים, עוד זאת תשכיל ותבין כי אותיות שלנו מתרבים ומתגדלים עד לאין מספר עד"מ א' הוא אחד ואם תקראנה במלואה אל"ף עולה קי"א ואם תמלא אל"ף כזה אל"ף למ"ד פ"א עולה רס"ו ואם תמלא זה המילוי יעלה יותר עד אין מספר וכן כל האותיות אבל אם תאמר רק א ולא יותר לא יעלה רק א' וכן ב' שנים וכן ג' שלשה משא"כ אם תאמר המילוי הרי יש בזה עוד מילוי דמילוי א"כ יעלה עד אין מספר ובזה נבין ונשכיל שצריך המלמד תינוקת של בית רבן ללמוד עמהן בראשית למודי אותיות אל"ף בי"ת גי"מל ד"לת במילואם כמו שנמסר לנו בקבלה מאבותינו ואבות אבותינו והן רבים עתה עמי הארץ הסוררים המורים הנקראים לעהרערס הפורצים גדרי עולם ללמד לנערי ב"י אותיות שלנו כמו אותיות של או"ה היינו א"ב"ג"ד כו' בלא המילוי אבל האיש הירא את דבר ה' ימנע רגל הילדים מהן וכיוצא בהן כי הן המה מארבעה אבות נזקין ותולדותיהן כיוצא בהן והנה ארסם ארס ברזל שזה משורש פורה ראש ולענה המוליד מינות ואפיקורסית בלב הילד ועין הרואה תעיד ע"ז בזמנינו אשרי השומע ויחדל וכי תאמר מה בצע אם לומד האות ומלואו או כמו שנכתב לבד, אען ואומר להודיעך קושט אמרי אמת הלא ידעת כי עיקר יסוד דת הישראלי להאמין בתורה שבכתב ובפירושה הנמסר לנו בע"פ כדכתי' ואתנה לך וגו' התורה זו שבכתב והמצוה זה פירושה שבע"פ ומהן שאין מפורש בכתב כ"א נלמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן ומהן מה שהוסיפו חז"ל ועשו משמרת וסייג לתורה ומצו' שהן מד"ס שנצטוינו לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך, והנה גוף האות הנכתב הוא למראה עיני הילד והמילוי אינו רואה וכשאומר לו שזה אל"ף הרי ל"ף נמסר לו בע"פ והוא מאמין לו שכן הוא הרי מחנכן ומרגילן להאמין בב' התורות יחד שבכתב ושבע"פ עוד יש כוונה שבזה מיחד הדודים תורה שבכתב ושבע"פ בכל אות ואות, ועוד זאת כי יסוד דת הישראלי להאמין בלבו הנאמר בקבלה מאבותינו ואבות אבותינו יותר ממה שעינינו רואות בחוש ויותר ממה שמשיג בעין השכל כ"א מכח אמונה וכשמחנך התינוק ללמדו גוף האות הנראה לעיניו עם המילוי שאין רואהו ומרגילו להאמין שכך הוא נמסר לנו מאבותינו הרי מרגילו ביסוד האמונה להאמין בה' ובמשה עבדו ובדברי הנביאי' והחכמים אם כי אותותינו לא ראינו אין נביא אתנו כ"א אבותינו ספרו לנו מימי קדם וחנוך לנער וגו' גם כי יזקין לא יסור ממנו כי גירסא דינקותא עדיף ונחקק על לוח לבו של הילד כמו על הספר וכמו שאמרו חכמים הלומד ילד למה הוא דומה לכותב על נייר חדש וכו' משא"כ אותן המורים החדשים שמלמדין רק האותיות כמו שנכתבין א' ב' ואינו משמיע לאזניו מילואי האותיות מרגילו להאמין רק במה שעיניו רואות ולא מה שאזנינו שמעו מאבותינו וזה שורש המינות ואפיקורסת וזה ברור ואמת לכל מבין ומאזין ומקשיב, ובזה נ"ל לפרש מאמר חז"ל דע מה למעלה ממך כלו' דע מה שהיה למעלה בדורות הקודמים ממך שאז היה עין רואה האות הנכתב ואזן שומעת המילוי וטעם לזה כי כל מעשיך בספר נכתבים ר"ל לימודך עם הילד נכתבין בלבו כמו הכותב בספר על נייר חדש ע"כ תראה ללכת בעקבי אבותיך דורות הקודמין ללמד לילדי בני ישראל האותיות במלואן שעם המילוי נקר' כל אות ואות בית וגם ע"י המילוי ומילוי דמילוי עולה עד אין מספר והרי הם בלי מדה ומשקל משא"כ כשלומד א' ב' ג' בלא מילואן הרי הם נקראים רק אבן וגם אינו אלא כמו משקל ואיפה שאין עולה מספרו כ"א כמו שנכתב וכמש"ל, וז"ש שלמה אבן ואבן איפה ואיפה כלו' לימוד האותיות בלא מילואן שהן רק כמו אבן ואיפה במשקל תועבת ה' גם שניהם הן מצד שאין מולידין בית והן מצד שיש להן משקל כאיפה והטעם לזה גם במעלליו יתנכר