ייטב לב שמות שכט

נשיאות פנים, אבל הענין כי כל הברכות יכול להיות לפי מעשים שעד אותו שעה אבל שלום שהוא בא אחר מחלוקת ונעשה שלום זה אי אפשר לפי מעשים שעד אותו שעה שגרמו מחלוקת ופירוד והשלום נעשה מחמת שמבטיחי' זל"ז שמהיום יתאחדו ויעשו טובות זל"ז וכל אחד ימלא רצון חבירו וה"ז רק ע"ש העתיד ולכן צריך נשיאות פנים להשלים ע"ש צירוף העתיד שזה אינו מכת שורת הדין רק מכח חסד לצרף העתיד להטיב כמבואר בפר"ד עיי"ש ובגמ' פ"ק דכתובות דף יו"ד אלמנה דכתיב באורי' מא"ל דעתידין רבנן דמתקנין לה מנה ומי כתיב קרא לעתיד ומשני אין דכתיב ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך כו' ומי הוי אלא דעתיד כו' וז"ש שישו אתה' משוש כל המתאבלים עלי' בשעת שמתאבלים למען תינקו ושבעתם לעתיד כי כה אמר ה' הנני נוטה אלי' כנהר (שנכתב ע"ש העתיד כ"כ) שלום הוא ע"ש העתיד שתטיבו מעשיכם לכן גם אתם תשישו תיכף ע"ש העתיד מדה כנגד מדה: ועד"ז פירשתי מ"ש דהע"ה משפטיך (שוה"ד) למלך תן בשביל מעשיו הטובים שכבר עשה וצדקתך (שהוא צדקה וחסד לפנים משוה"ד) לבן מלך הוא שלמה ע"ש העתיד להטיב כי ידין עמך בצדק וענייך במשפט וגמר אומר ע"ז ישאו הרים שלום שהוא ע"ש העתיד, וזאת תורת המסורה לכן אמור לב"י אני הוי' למעלה מהזמן המבטיח ע"ש העתיד ולקחתי בשביל אח"כ וידעתם וגו' וכדפי' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום שהוא ע"ש העתיד שתקבלו התורה ותטיבו מעשיכם וכאמור: עוד ירמוז המסורה לדברי הזוה"ק עה"פ אלה ראשי בית אבותם וז"ל ואי תימא אמאי אידכר הכא פנחס אלא חמא קב"ה לאהרן בשעתא דאמר ואזכור את בריתי דזמינין תרין בנוהי דאהרן לאפגמא להאי ברית כיון דחמא דקאים פנחס וקיים לי' להאי ברית באתרי' מיד הוא אהרן ומשה עכ"ל וז"ש ואזכור את בריתי לכן אמור וגו' וקשה הא עתידין בנוהי דאהרן לאפגמא להאי ברית עז"א לכן אמור הנני נותן לו לפנחס את בריתי שלום כי הוא תיקן הברית וחזר אהרן למקומו ומדרגתו, שוב מצאתי זה בס' עט"צ לרבינו על הזוהר ואפשר לרמז זה בצירוף של היום ר"ח שבט "המר "ימירנו "והי' "הוא עפ"מ שפי' הזוהר ותלד לו את פנחס אלה ראשי אבות הלוים אלה ראשי אובדא דרישי דליואי אשתכח בי' ומה דאינון גרעו ואתוקדו הוא אשלים ורווח כהונתא דילהון ושרי' בי' טסטיקא דתרוויהו ומאן נינהו נדב ואביהוא אינון פרישו את קיימא תאתרי' והוא אתא וחיבר לון בגין כך אתיהיב לי' ירותא ורוחא דתרווייהו ואידכר הכא מה דלהוי לבתר, וכ"ה בזוהר פנחס שזה שא' פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן שנתגלגל בו נשמות נדב ואביהוא והוא בן אהרן ממש עיי"ש וזה שרומז המר ימירנ"ו נו"ן וא"ו רומז "נדב "ואביהוא והכוונה ע"י כי המר ימיר נדב ואביהיא בפנחס ע"כ והיה הוא היינו הוא אהרן ומשה אמר הקב"ה השתא הוא אהרן איהו אהרן דקדמיתא וכדאי' בזוהר: ג ע"י המד' הנ"ל הי' לך לידע טוב אחרית דבר מראשיתו כו' בהקדם דברי המאור ושמש עה"פ ואלה המשפטים כו' ותרגומו ואלין דיניא די תסדר קדמיהון כי ידוע כי המשפטים ודינים יוצאים משם אד' אלקים ושם הוי' מורה על רחמים והמתקת הדינים, בשורשן היינו באותיות הקודמין דהיינו שם אד' לפני א' מה אתה סופר גם א' מורה על רחמים כידוע וצריך להמתיק אותיות די"ן שאותיות הקודמין להם הם גט"ם עולה שם ב"ן הוי' במילוי ההי"ן וכ"כ אלקים לפני א' מה אתה סופר נמצא צריך להמתיק אותיות להי"מ באותיות הקודמין שהם כדט"ל עולה הוי' במילוי ס"ג וזהו ואלין דיני' די תסדר קדמיהון עכ"ד וז"ש וידבר אלקים אל משה וגו' כי כתיב למעלה וישב משה וגו' ויאמר אד"ני למה הרעותה עז"א וידבר אלקים וגו' ויאמר אליו אני הוי' רמז לו שנמתק שם אד' לאותיות שם ב"ן עם ט' אותיותיו העול' אנ"י ושם אלקים נמתק לשם הוי' במילוי ס"ג אותיות הקודמין וזה שא"ל אנ"י הלויה כנאמר עוד ידוע שיש המתקה הלשם אלקים באותיות הקודמין בצירוף הא' ובצירוף מ"ם פתוחה שקודם מ"ם סתומ' שבסוף אלקי' הרי אכד"טמ עולה ע"ד שם הבטחון בטחו בה' עדי ע"ד וז"ש וידבר אלקים וגו' מדה"ד ויאמר אליו אני הוי' רחמים כי נמתקים לאותיות הקודמים שם אכד"טת המורה על רחמים כאמור וזה לדעתי כוונת הזוהר שפתח להאי פ' וארא בטחו בה' עדי ע"ד ועי' פירושו בס' עט"צ ותבין שכך הוא, והנה שמעתי מתחו' הקדוש מה' אליעזר זצ"ל מדזיקוב שזה השם אכדט"מ ר"ת כי טוב אחרית דבר מראשיתו פי' כי נמתקים אחרית האותיות מראשיתו היינו אותיות הקודמין עכ"ד וש"י וז"ש המד' עה"פ וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי' נמתק לרחמים היה לך לידע כי נמתק באותיו' הקודמין אכדט"מ שר"ת הוא "כי "טוב "אחרית "דבר "מראשיתו: