ייטב לב שמות שכז

הם יוצאי מצרים שמתי במדבר טובה אחריתן כי יקומו בתחי' לעולם שכלו טוב, וש"ת מהיכן אדע לזה אמר מראשית שנתתי להם במצרים הוא אותו מתנה במה שעושק שעשקו דתן ואבירם איבדו את לבו עד שא' למה הרעותה ומזה נצמח טובת ישראל כמו כן עד"ז יצמח טובת ישראל באחריתן להנצל בזכות משה בהיותו עמהם והבן, והדבר נפלא כפתור ופרח וזש"ה וידבר אלהים אל משה ע"י שבקש מדה"ד לפגוע במשה ע"כ ויאמר אליו אני הוי' מקור הרחמים והבן כנ"ל: ב א"י וידבר אלהים וגו' וארא וגו' באל שדי וגו' לכן אמור לבני ישראל אני הוי' הדקדוקים רבו עי' במפו' ובמסורה לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום ובמד' א"ל הקב"ה למשה אתה מקפיד על דברי היה לך לידע טוב אחרית דבר מראשיתו טובה אחריתן של ישראל מראשית שהי' להם במצרים כו' עיי"ש בהקדם לבאר הא דאי' במ"ר שמות ע"הפ ראה ראיתי את פני עמי וגו' זה מעשה העגל שנאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא וכו' כי ידעתי את מכאוביו אעפ"י שיודע אני שעתידין להכאיבני במדבר אעפי"כ וארד להצילו ולכאורה יראה שהוציא מלת כי ממשמעותו בלשון נתינת טעם ופירשו בלשון אעפ"י ולדרכנו נפרש לשון כי נו"ט כמשמעו עוד אי' במד' וירא אלהים שעתידין לומר אלה אלהיך וגו' וידע אלהים שעתידין לומר נעשה ונשמע ועי' ביפ"ת ובפ"ד מה שפירשו בי כי לכאורה סתרי אהדדי ולי נראה דתרוויהו איצטרכו לזכות את ישראל גם להבין אומרו וירא שעתידים כו' ולגבי נעשה ונשמע אמר וידע הלא דבר הוא ונ"ל עפ"י הקדמה נפלאה הביאו בס' עבודת ישראל בפ' בלק ע"ש הרב הק' קדושת ליי ז"ל עה"פ ביום פקדי ופקדתי כו' הלא אבינו אב הרחמן המעביר אשמותינו בכל שנה איך יאמר כן גם מש"א חז"ל גם אל"ה תשכחנה זה מעשה עגל ואנכ"י לא אשכחך זה מתן תורה הרי מבואר כי אל"ה תשכחנה אבל הענין כי עינינו רואות כי מי שהוא מגזע טובה ממקור הקדושה ועובד את בוראו אינו חידוש כ"כ כי התורה מחזרת על אכסני' שלה משא"כ אדם שבא ממשפחה בזוי' ומכת שורש לא טוב ועוזב דרך הרע המושרש בטבעו והולך בדרך הטוב והישר הוא דבר חידוש והוא יתהלל יותר בזה ממי שבא ממשפחה הרמה ועושה טוב והנה ישראל קדושים הביטו אל צור מחצבתם ממקום קדוש יהלכו זרע אברהם יצחק ויעקב הגם שקבלו התורה ואמרו נעשה ונשמע לא הי' דבר חידוש כי הי' אפשר לומר מעשה אבותיה' בידיהם ולא מידם וכחם היה זאת להם אבל אחר שעשו העגל מזה נראה בעליל שהיה בהם מוטבע בטבעם שורש רע מאשר ישבו במצרים ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם (ע"ד שפי' האלשיך שזה היה מליצת משה בעדם שאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מאר"מ לומר שאין חידוש מה שעשו מעשה זה כי היו במצרים מקור הטומאה עד שהוצרכת להוציאם משם בכח גדול ויד חזקה עיי"ש) וכיון שאח"כ עשו תשובה ונתקן החטא אז גדלה ונפלאה מעלתם בעיני ה' בקבלתם את התורה כיון שהם עם קשה עורף בטבע ועשו אחר מ"ם יום הדבר הרע הזה א"כ נראה שהטוב שעשו מקודם לקבל התורה לא היה זה מכח שורש הטבע קדושת אבותם כי אדרבה היה מוטבע בהם שורש הרע ממצרים כ"א הם בעצמם בגודל בחירתם יבחרו בטוב וגברו על הטבע רע שבהם יקבלו התורה, וז"ש גם א"לה תשכחנה זה מעשה העגל כיון שעשו השיבה אבל ואנ"כי זה מעשה סיני לא אשכחך כלומר בכח שאזכור מעשה סיני אז לא אשכח מעשה העגל כ"א זכור אזכרנו להגדיל זכותם עי"ז לומר שהגם שהי' מוטבע בהם שורש רע עד שעשו מעשה העגל והוצרכו לשוב בתשובה עכ"ז גברו בסיני על הרע שבהם ואמרו נעשה ונשמע וז"ש וביום פקדי להטיב להם ע"י זכות אז ופקדתי עליהם חטאתם כדי להגדיל זכותם עי"ז כאמור עכ"ד הקדושים והוא מתוק מדבש ונופת צופים והן הן הדברים הניתנים באמירה נעימה כתיבה במד' הנ"ל כי ידוע ששאל משה באיזה זכות יגאלו וא"ל השי"ת בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וגו' היינו בזכות שעתידין] לקבל התורה, ורמז לו דלכאורה מה זה הזכות ה"ה זרע אברהם יצחק ויעקב מקור הקדושה עז"א לו בהוציאך את העם ממצרים דייקאב ממקום טומאה ומושרש בהם כח הרע ועכ"ז תעבדון את האלקים א"כ זה דבר נפלא וזכות גדול וזש"ה ראה ראיתי וגו' כי ידעתי את מכאוביו שעתידין להכאיבני מכח שמושרש בהן כח רע ואף עפ"כ עתידין לקבל התורה בבחירתם ע"כ וארד להצילו וא"כ כי ידעתי הוא נו"ט שעי"ז זכות מתן תורה נפלא וגדול שעי"ז ראוים להגאל וז"ש לזכות וירא אלקים שעתידין לומר אלה אלקיך הרי נראה בעליל טבע של רע שבהן וידע אלקים שעתידין לומר נעשה ונשמע ע"כ זה אינו מקדושת אבות אלא בבחירתם הטובה לכן הם כדאי' וראוים להגאל וזה ענין שאמר וירא שעתידין לומר אלה כי זה ראה ממעשיהן של עתה הללו עבדו והללו עבדו ע"ז נופל לשון ראי' כי