ייטב לב שמות שכו

אצלן בזכותך הן באין עמך שנא' כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם וגו' ע"ש הרי הנהו תלתא סתרי אהדדי, והנ"ל בזה בס"ד דכלהו בקנה אחד עולין ונקדים מ"ש הנזה"ק פרשה מ"ט סי' י"ד לפרש הגמרא פ"ג דתענית בסורא הות דברתא ובשיבבותי' דרב לא הות דברתא סברו מני' משום זכותי' דרב דנפיש ולא הוא רב נפישא זכותי' וכו' והוא תמו' ומפ' הנזה"ק דהענין דהצדיק מגין היינו רק דא"לכ משניתן רשות למשחית ח"ו אינו מבחין ולזה כדי שינצל הצדיק גם הם ניצולים ע"י וזה הוא בצדיק שאינו גמור אבל בצדיק גמור אינו מגין כי בלא"ה המשחית מבחין נמצא דדוקא צדיק שאינו גמור מגין ודוקא כשהוא עמהם בתוך העיר וז"ש אברהם אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר עיי"ש היטב כי הדברים מתוקים וכה"ג מצינו ביו"ד סי' קי"א בשתי קדירות אם אין בכל או"א כדי לבטל שתיהן מצטרפות לבטל ובאם יש באחד כדי לבטל אינה מצטרפת כי מעולם לא נכנס בכלל הספק ועד"ז פי' מוזלה"ה הן עם לבדד ישכון וגו' עיי"ש במקומו והנה אי' במד' ואת ערום וערי' בלא מצו' ובאיזה זכות נגאלו בזכות משה ואהרן שנאמר שדים נכונו וכתיב שני שדיך כשני עפרים וגו' ולכאורה יקשה הא שבט לוי לא נשתעבדו כפרש"י על לכו לסבלותכם וגם צדיקים גמורים הי' בלי שום חטא ואיך הי' זכותן מצטרף לישראל לצאת בזכותן אבל הענין אחר שא' פרעה תכבד העבודה אז ויפגעו את משה ואת אהרן וגו' ויא' אליהם ירא ה' עליכם וישפוט עד שהרע בעיני תשה וא' למה הרעותה א"כ שוב באותו שעה נכנסו בכלל שעבוד כי דתן ואבירם התריזו כנגדם והעיזו את פניהם נגדם לומר ירא ה' עליכם וגו' וגם אז שא' משה למה הרעות' באותו שעה בקשה מדה"ד לפגוע במשה כלו' שגם הוא יהיה בכלל השעבוד כי הלא נודע בשביל שאמר אברהם במה אדע א"ל הקב"ה ידוע תדע וכמ"ש העולם וירד מצרימה אנוס עפ"י הדיבור היינו של אברהם א"כ כיון שא' משה למה הרעותה והרהר אחר מדותיו גם לו ראוי להכנס בעול השעבוד אלא מחמת שבשביל ישראל דובר לא פגעה בו עכ"פ שוב היה לו קצת חטא והיה נכנס בגדר הספק אם להשתעבד במצרים או לא א"כ למען משה אדוננו וזכותו שוב ניצולו כל ישראל ואז הי' יכול זכותו להגן עליהם כנ"ל, וז"ש לו השי"ת עתה תראה אשר אעשה לפרעה וגו' אבל מקודם לכן לא היית רואה כי אין להם זכות מעצמן וזכותך לא היה מצטרף עמהם כיון שאינך בכלל הספק משא"כ עתה אחר שהעיזו דתן ואבירם נגדך וזהו מכלל השעבוד וגם אחר אומרך למה הרעותה שנכנסת בכלל ספק שוב תראה אשר אעשה, וז"ש כי (הלא) ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם שמפני שאין להם זכות אני צריך ליד חזקה לכן אין להם מקום להנצל אם לא בזכותך והבן ומעתה נבין שזה היה הטעם שלא נכנס משה לארץ כדי שזכותו יגן עליהם להקימם לתחה"מ לעת"ל וזהו בהיותו קבור עמהם כנ"ל בשם הנזה"ק אך דאכתי קשה הא משה צדיק גמור בלי שום חטא ואיך יצטרף זכותי עמהם, אמנם אחר שא' יען לא האמנתם והקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה שוב הוי נכנס בכלל ספק ח"ו ויכול זכותו להצטרף עמהם כנ"ל ושניהם בקנה א' עולין, א"כ זהו ממש דומה למאמרו ית' עתה ולא מקודם ומעתה לא שא"ל השי"ת בדרך עונש עתה תראה ולא העשוי בכבוש ל"א מלכים כי די לצרה בשעתה ומפי עליון לא תצא רעות אלא שא"ל עתה תראה אבל מקודם לא יכולת לראות וכפירושנו מטעם הנ"ל וממילא נלמד שיהיה מוכרח להקבר במדבר למען יהי' זכותו מגין עליהם והכל גלוי להקב"ה שעתיד להכות בסלע כי כמו כאן שאלולי שנכנס בכלל השעבוד והספק לא היה זכותו מצטרף כ"כ לעתיד אם היה נכנס לארץ לא היה זכותו מצטרף וז"ש המד' מכאן אתה למד שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ כלומר לא בדרך עונש רק מכאן אנו למדין שמן הדין לא יכנס משה לארץ כמו בב' קדירות והבן, אלא דלכאורה הדבר קשה על אדוננו משה שהתורה העידה עליו והאיש משה עניו מאוד וגו' ואיך הקפיד וא' למה הרעותה וגו' והנראה כי הוא ע"ד שא' לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה ולא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה כו' כ"כ לא היה משה ראוי לאותו מעשה רק למען שירצה מדה"ד לפגוע בו ואז יכנס בכלל ספק וממילא יגן זכותו להוציאם ממצרים, וכ"כ היה ענין חטא מי מריבה כדי שינצלו ישראל וזהו ויתעבר ה' בי למענכם והבן, וזש"ה כי העושק יהולל חכם זה משה ויאבד את לב (זהו) מתנה מאת השי"ת כי טוב אחרית דבר מראשיתו שעי"ז שא' למה הרעותה ניצולו ישראל ממצרים וז"ש המד' אמר הקב"ה למשה אני כתבתי עליך שאתה עניו ואתה מקפיד על דברי אתמהה וע"כ מידי היתה זאת לטובת ישראל כדי שזכותך יגן עליהם א"כ חייך יש לך לידע מכאן טוב אחרית דבר וגו' כלו' טובה אחריתן של ישראל