ייטב לב שמות שכד

ואם יוכיחנו מי שלא טעם טעם חטא מעולם יאמר בלבו שזה א"י כמה קשה לחוטא לפרוש מזה ולשוב אבל אם יוכיחנו מי שחטא ושב הרי הוא יודע טבעו של תשובה יקבל ממנו וז"ש טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים ר"ל מאותו איש שהוא הי' שומע עצת כסילים עכ"ד, וידוע מאמרם ז"ל לא הי' ישראל ראוי' לאותו מעשה אלא להורות תשובה לרבים לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה ליחיד מלבד הפשוט עוד יתכוון שהי' סיבה מאתו ית' כביכול החטא שנכשל בזה כדי לשוב בתשובה ויהא ביכלתו להוכיח לזולתו לשוב באומרו כמוני כמוך חטאתי ושבתי בתשובה וכן תעשה, וז"ש דוד חטאות נעורי ופשעי אל תזכר ר"ל שלא תזכור שהם מעצמותי כי באמת לא הייתי ראוי לחטוא בהנה כ"א אתה גרמת לי וז"ש כחסדך זכר לי אתה כלו' שתזכור שאתה עשית לי להכשילני בחטא זה למען טובך ה' כי טוב יישר ה' ע"כ יירה לשון ישליך (כמו ירה בים) חטאים בדרך ר"ל שיורה לאדם חטאים להכשילו בהן (למען שהאיש ההוא) ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכ"ו לומר כמו שהוא חטא ושב כן תעשו כמוני אבל אם לא הי' חוטא לא הי' ביכולתו להחזיר בתשובה לזולתו כאמור: וידוע כי הכבדת לב פרעה הי' רק להעמידו על הבחיר' ורצונו שלא יהי' מוכרח ואנוס מכח המכות ולכן הסיר ה' מורך לבבו שע"י המכות וכאשר עמד על רצונו ובחירתו ולא אבה לשוב לשמוע לקול משה לשלח ע"כ נענש עי' רמב"ן עה"ת ומפורשים, ולכאורה הי' לו התנצלות איך יקח ראי' לעזוב דרכו הרעה ולשוב מאיש משה שלא חטא מעולם אבל זה אינו שהרי גם משה שמע לעצת כסילים שא' אשר הבאשתם את ריחנו וחטא בשפתיו שא' למה הרעותה ובודאי שב בתשובה תיכף אם שלא נזכר בקרא י"ל שטמנו ברמז שא' וישב משה אל ה' ויאמר א' למה הרעותה הקדים הרפואה וא' ששב בתשובה על הנאמר בסמוך ויאמר למה הרעות' וכה"ג להלן ויהי חשך וגו' וימש חשך ותרגומו בתר דיעדי קבל ליליא כ"כ הכא פירושו וישב משה ששב בתשובה אחר ויאמר למה הרעותה וכיון שכן הי' ראוי להוכיח לזולתו לשוב וראוי לקבל ממנו וכ"ת אכתי פרעה לא ידע מזה שחטא וא' אל ה' למה הרעותה י"ל שמשה בעצמו כדי להחזיר לפרעה בתשובה א"ל כמוני כמוך חטאתי ושבתי בתשובה וכן תעשה גם אתה וייטב לך אבל אם לא הי' אומר למה הרעותה לא הי' אפשר לו לומר חטאתי ושבתי והוא לא חטא. נמצא מה שחטא ואמר למה הרעות' הי' גורם שעי"ז ראוי שיכנס תוכחתו ומוסרו בלב פרעה ובכל זה לא אבה שמוע בקולו ע"כ ראוי לעונש, ולפי"ז אני אומר דבאמת משה רבינו לא הי' ראוי לאותו מעשה של עקימות שפתי' לומר למה הרעותה אלא שמידו ית' היתה זאת לו כדי שיהי' בגדר בעל תשובה להורות דרך תשובה לפרעה לומר שגם הוא חטא ושב כ"כ ילמד ממנו פרעה לשוב מדרכו, וזש"ה ויאמר אדנ' למה הרעות' וגו' ויאמר ה' וגו' עתה תראה אשר אעשה לפרעה ע"ד אשר לא ישמע לקולך לשוב בתשובה אבל לולי זאת שחטאת לא הי' ראוי לעשות בו שפטים על אשר לא שמע כי הי' לו התנצלות כי אין אתה בדומה לו שהרי לא חטאת מעולם, ועז"א וידבר אלקי' באתגלי' דבר אתו קשות להראות שחטא והוא בגדר בע"ת ויאמר אליו באמירה בחשאי אני ה' כלו' אני ה' עשיתי וגרמתי זאת מה שאמרת למה הרעותה כי שא עיניך וראה וארא וגו' וגם הקימותי וכו' ולא הרהרו אחר מדותי ואיך תהרהר אתה המובחר ומורם מהם א"ו אין זה מעצמך כ"א מאתי לכן אחר שנעשה כל זה אמור לב"י וגו', וזש"ה הן אל כלו' אחד אלקינו אם שעושה דבר והיפוכו והוא ישגיב בכחו מעצים כח צדיקים לעשות רצונו ומי כמוהו מורה ר"ל בשביל שהוא מורה דרך התשובה ע"כ מורה חטאים להכשיל בהן בני אדם כדי להורות תשובה לזולתו וזה דבר והיפוכו וכן מצינו במשה שהשגיב כחו ללכת בשליחותו והי' מורה לפרעה לעשות תשובה כלו' ע"י שהי' מורה חטא למשה לומר למה הרעותה כדי לשוב ולהורות לפרעה דרכי התשובה עושה שניהם ה' אחד: וע"ד רמז יאמר א"ל שגי"ב עולה רצו"ן (ויו"ד של ישגיב הוא הפעולה) שמעצים כח צדיקים לעשות רצונ"ו וכן מצינו במשה וכו' משה עם הכולל עולה רצו"ן שהשגיב כחו ללכת בשליחותו למלא למה שעלה ברצו"ן למען יכירו וידעו גדולתו יתעלה ומי כמוהו מורה דרך לעשות תשובה שתשובה קדמה לעולם ועלה ברצונ"ו והבן זה: