ייטב לב שמות שיט

ויש להבין הענין עפ"י האמור בזוהר וארא עה"פ הוא אהרן ומשה הם מבעי' לי' אלא לאכללא דא בדא רוחא במיא (ובע"ח העתיק אשא במיא) הוא משה ואהרן לאכללא מיא ברותא (ובע"ח באשא) עוד שם והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים לאכללא לי' כחדא שמאלא בימינא והשתא ידוע הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן למהוי חד וע"ד כתיב הוא ובמקדש מלך הוא אהרן נ"ב חסד מצד נצח ומשה גבורה מצד הוד הוא משה חסד נצח הוא אהרן גבורה והוד והדברים קשי' אהדדי (וכ"כ קשה מזה על דעת המד' שנראה מדבריו דאהרן חסד ושלום ומשה אמת דאיהו דין עי' בע"ז פ"ק דף ד' ע"ב תורה דכתיב בי' אמת אין הקב"ה עושה לפנים משוה"ד וכן א' בר"ה בתחלה ואמת ולבסוף ורב חסד מכלל דאמת הוא שוה"ד וכ"כ צדק איהו דין ולהלן במד' ד"ע אומר חסד זה משה אמת זה אהרן) ועיי"ש במ"ת ובעט"צ מקיימים ב' המאמרים והיו לאחדים עיי"ש ועכ"פ אנו למדין מזה שלענין השליחות שציום אל פרעה ולהוצי' את ישראל הי' צריכים להתכללות זע"ז שמאלא בימינא כו' והטעם מובן עפ"י דכתיב לכה ואשלחך אל פרעה והוצא כו' ופי' בלקו"ת מהאר"י ז"ל הכוונה כי הקב"ה היה משלח את משה בב' שליחות א' לטובה גאולת ישראל והב' לרעה שע"י השליחות נאמר תכבד העביד' והקב"ה אינו מכנה שמו על הרעה לכן נגד הא' שהוא תכבד העבודה א' לכה לעצמך ונגד הב' לטובה אמר ואשלחך עכ"ד ואני אוסיף כי גם אל פרעה ומצרים הי' רעה ודין מה שהוכו בעשר מכות ונטבעו בי"ס וטובה וחסד מה שנתקדש ש"ש ונתפרסם גדולתו ית' בעולם כי הכל ברא לכבודו והיינו דכתיב וירא ישראל את היד הגדול' בחי' חסד אשר עשה ה' במצרים וז"ש חז"ל הללו את ה' כל גוים אנסים דעביד (לישראל) בהדייהו שנתקדש ש"ש ונתפרסם גדולתו ית' בעולם כי הכל ברא לכבודו (כמבואר בקדושת לוי) והיינו דכתיב לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי ב"י כו' כי אל שניהן צריך תואר לכה ואשלחך כי לכל או"א יש בו התכללות חו"ג ולכן א' משה מי אנכי כי אלך וגו' וכי אוציא כי לזה צריך ב' דברים הפכיים גבורה וחסד ולא אוכל עשוהו לבדו עד שלבסוף א"ל הלא אהרן אחיך וגו' ידעתי כי דבר ידבר הוא וילכו שניהם יחדיו לאכללא דא בדא אשא במיא ומיא באשא והבן וכבר הקדמנו כי בחי' התכללות חו"ג יכונה א"ל והיינו דכתיב כי א"ל דעות ה' היינו אל בחי' דעת המכריע וכולל ב' עטרין חו"ג וז"ש המד' בשעה שא' הקב"ה למשה לך שוב מצרים נחלק הדיבור לב' קולות ונעשה דו פרצופין בחי' חסד וגביר' והי' משה שומע לך שוב מצרים ואהרן לך לקראת משה והוי ירעם א"ל (דייקא) בקולו נפלאות חסד זה אהרן ואמת זה משה נפגשו ויפגשהו בהר האלקים ולכאור' היה די ויפגשהו ולמה הביא סיפא דקרא אלא לפי דעת המד' דמשה מצד גבורה והיינו דדייק ויפגשהו בהר האלקים היינו בה"ר בחי' גבורה הבא מאחורים של אלקים העולה רי"ש עם ה"א אותיותיו מנין ה"ר כמבואר בלקו"ת ולזה הוצרך להתפלל עם חסד בחי' אהרן צדק משה ושלום אהרן נשקו וישק לו בחי' נשיקין והתתברו' להתפלל זע"ז כאמור במד' להלן זה נוטל כהונה וניתן לוי' וזה נטל ליי' ונתן כהונה והבן, עוד ירמוז עפ"י דברי הלקי"ת בפסוק וירא ה' כי ס"ר לראות כי הגיע עד סוד דעת דז"א יו"ד הויו"ת המתחבר שם מצד חו"ג הכל כמנין ס"ר והנה נחלק למטה מחצי' במלכות ואז נקרא המלכות ק"ל ונתחלק ק"ל לו וק"ל לה כמבואר שם ובתק"ש וידוע דמשה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרוניתא וז"ש נחלק הדיבור לשנ"י קולו"ת דייקא ונעשו דו פרצופין והיה משה שושבינא דמלכא שומע לך שוב וגו' ואהרן שושבינא דמטרוניתא לך לקראת משה היינו ק"ל לי וק"ל לה הוי ירעם א"ל ר"ל א"ל דעו"ת בתי דעת נפלאות והבן גם י"ל כי שם א"ל נובע ממדת בינה והוא משם אהי' עם מילוי יו"ד אותיות ושם הוי' מיליי ס"ג ייי"א ע"כ |ירעם "אל "בקולו "נפלאות ר"ת עולה ס"ג ועם כללות הד' תיבות עולה בינ"ה שער החמשים כדכתיב וחמשים עלו ב"י מאר"מ וידוע כי יסוד גאולתן של ישראל הי' ע"י שיוסף הי' במצרים מרכבה לשכינה להרביץ שם הקדושה לבל ישתקעו שם ח"ו ובחי' יוסף עולה עד הדעת, וזה שנאמר בן פורת יוסף בן פורת עלי עי"ן גימ' ק"ל משם רועה "אבן "ישראל אבן עם היו"ד מישראל ר"ת "ירעם "אל "בקולו "נפלאות והיינו "מאל אביך ויעזרך ה' יראנו מתורתו נפלאות אמן: וישב משה אל ה' ויאמר אז' למה הרעותה וגו' עתה תראה וגו' ובמד' אני כתבתי שאתה עניו ואתה מקפיד על דברי כו' ויש להבין דעתו של משה בזה שהקפיד ולדונו לכף זכות נ"ל עפ"מ דכתיב למעל' ויאמר משה מי אנכי כי אלך וגו' ופי' בס' דברי אמת (פ' וארא) שא' מי אנכי וכי אני ראוי לזה ולא השיב לו השי"ת אתה מובחר האנשים כמו שהיה האמת כ"א אמר