ייטב לב שמות שטז

בוכה ותחתול עליו ותאמר תילדי העברים זה דכי לבא מאבהן עכ"ד הזוהר: ונראה להוסיף ביאור עפ"מ שפירשתי המסורה (בפ' חיי) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב והי' לפנות ערב ירחץ במי' ושורש הדברים ששמעתי ממוזלה"ה שקבל מרבינו הקדוש מהרי"י זלה"ה מלובלן שגם בשעה שאומר חצות בבכי ותחנונים עכ"ז צריך להיות לו לב שמח גם בעת ההוא כי השכינה אתו עמו והיינו דכתיב קומי רוני בלילה (ברנה שם משותף) נוכח פני ה' עכ"ד ואנכי רואה ענין זה מפורש בזוהר ריש פרשה זו בענין גלות בבל דהוה צערא שלים והוי זכאין כו' אז שראת רוה"ק על יחזקאל וחמא מה דחמא ואמר לישראל הא מאריכון הכא ורתיכוי דאתו למידר ביניכון כיון דחמי ישראל כך חדו דידעו דקב"ה לא שביק לון עכ"ל: וזש"ה שישו את"ה משוש כל המתאבלים עלי' אפי' בשעה שמתאבלים שישו ושמחו כי אתה עמה אתם וז"ש ויצא יצחק בלב שמח כשמו שמורה לשון צחוק ושמחה לשוח בשדה בשביל ביהמ"ק העתיד ליחרב וציון שדה תחרש לפנות ערב בזמן הגלות ובודאי הרבה בבכי' ובתחנונים עכ"ז והי' לשון שמחה לפנות ערב שהי' לבו שמח אם כי ירחץ במים מי הדמעות, וז"ש ותראה"ו "ואו "הא (עי' זוהר ופרש"י) את הילד שראתה עמו שכינה כלו' בגלותם שמשים השכינה נגד עיניו והנ"ה לשון שמחה נער בוכה (כד"א הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו) פי' שבוכה בשמחה ע"כ ותחמול עליו ותאמר מילדי העברי' זה דכי לבא מאבהן כמו שנאמר ביצחק ויצא יצחק קרי בי' ישחק לשוח בשדה וכדפי' וז"ש ויאמר ה' ראה ראיתי וגו' וארד להצילו וגו' כד"א אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך וגו' ועתה הנ"ה בלשון שמחה צעקת ב"י באה אלי ע"כ לכה ואשלחך וגו' וז"ש ראשון לציון (פי' זכות ראשון לציון) הנה (בשמחה) הנם בגלות ע"כ) ולירושלים מבשר אתן: ולכהן מדין שבע בנות עי' בס' אור המאיר מ"ש בזה ובדרכו אלך אך באופן אחר יותר פשוט לעורר הלב לתשובה והוא עפמ"ש בס' סדש"ש שורש וא"ו ח"א כי שני דרכים יש בענין בע"ת הא' שאם הרבה לפשוע במדות רעות ר"ל יתרחק מהן עד קצה אחרון עד שיעקר מדה הרעה מלבו מכל וכל הדרך הב' היותר מעולה ע"ד שא' צדיקים באותו דבר שחוטאי' בו מתרצים ופירושו לא די שהוא פורש מעבירה שבידו ומשרש אחרי' לעקור שורשה אלא אף גם זאת שיקחנה לעבוד עמה עבודת בוראו ית' ובמדת החמדה וחשק יחמוד ויחשוק לתורה ומצות ובמדת גאות יגבה לבו בדרכי ה' לילך בדרכי ישרים וצדיקים ובמדת קנאה יקנא קנאת סופרים וקנאת ה' צבאות וע"ז נאמר כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר ועד"ז א' גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות כי כשיעשה תשובה ע"ד האמור ועושה מכל מדות רעות מצו' ה' כ"כ נעשה דוגמתו למעלה מן הזדונות זכיות וממשלחת מלאכי רעים שנעשו ע"י נגעי ב"א ר"ל עתה נעשו מלאכים קדושים וזה הי' בחי' משה שהוציא עצמו מכל תאות הלב עד שנעשה כלו רוחני שכך כתי' כי מן המים משיתיהו ושמו מרמז ע"ז שמספרו קרח עם ל"ז ניצוצות של הבל שכלו הפך לטוב עיי"ש דבריו בארוכה ועי' מ"ש השל"ה בע"מ מאמר ששי לפרש תשובה ומעש"ט עיי"ש, והנה יש כהן דקדושה והוא מדתו של אהרן אוהב שלום ויש לע"ז כהן דסט"א עלמא דפרודא איש מדון וזה נקרא כהן מדין, וז"ש ולכהן מדין שבע בנות היינו ז' מדות רעות שבע תועבות, ותבאנה ותדלנ' ותמלאנ' את הרהטים היינו שממלאין את המחשבות של אדם ריהטא דמותא בתאות רעות והרהורים רעים ר"ל (ומכונה רהטים על שהמחשבה של אדם רץ אחר רץ כמרוצת המים בכל רגע) להשקות צאן אביהם דרגין שלהם ויבואו הרועים היינו רועי ישראל המורים לעם ה' דרכי ה' ויגרשום כי מעוררים לבות בני אדם לגרש מהם חלק הרע ולהסיר כל המחשבות והרהורים רעים מלבם אח"כ ויקם משה הוא בחי' דעת של כל אדם גם צדיק הדור המכונה משה שמהפך רע לטוב דרגא דמשה ויושיען וישק את צאנם היינו שמעורר הלבבות לשוב אל ה' בדרך המעולה לעשות מזדונות זכיות ומרע טוב ובזה מעלה הניצוצות לשורשם ואפי' מחלק הרע נעשה טוב ומלאכים קדושים ע"ד דכתיב שובו בנים שובבי' היינו שיבו לטוב אות בנים שהם שובבים הנעשים מנגעי בני אדם ר"ל ותבאנה הניצוצות הקדושות אל רעואל אביהן היינו אל רצון השי"ת וע"ש שנעשו ריע לאל כפי המדרש רבה ויאמר מדוע מהרתן בא היום כלו' מי העלה אתכם אל הקדושה ותאמרנה איש מצרי היינו הבע"ת שהי' משוקע בבחי' רע מצרים מקור הזוהמא ערות הארץ ונעשה איש דרגא דצדיק כי איש מורה על אדם חשוב (כדכתוב והאיש משה כי האיש מרדכי) הצילנו (ע"ד ויציל את מקנה אביכן) ממקור הטומאה ושמא תאמר מהיכן זכה מבחי' מצרים לבוא לבחי' איש להצילם עז"א מיד הרועים