ייטב לב שמות שיא

אתם כו' אימתי בזמן שאתם באגודה א' שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה של קנים שמא יכול לשברן בפעם אחד ואלו נוטלן א' א' אפי' תינוק שוברן וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלין אלא כשהן באגודה אחת כו' נ"ל ביאור דבריו ע"ד דכתיב וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים ענינו שבענין היום פעמים לוה מהלילה בימות החמה ופעמים הלילה לוה מהיום בימות החורף ועז"א גולל אור מפני חשך, וחשך מפני אור לערב מדת יום בלילה ומדת לילה ביום כי שניהם א' כ"כ למעלה בחי' ערב ובחי' בקר המרומז על חסד ודין שניהם א' וז"ש וידעת היו"ם מזה והשבות אל לבבך כי הוי' בחי' חסד הוא האלהים בחי' התכללות ואחדות וגמור כנודע, וז"ש ואתם הדבקים זא"ז יחד באחדות בה' אלהיכם פירוש בבחי' הוי' אלהיכם שהוא אחדות גמור אז חיים כלכם היום בבחי' יום שפעמים מאיר ביותר בימות החמה ופעמים מאפיל בחורף שזה מורה על התכללות כאמור וז"ש אתם נצבים היום בבחי' יום פעמים מאפיל ופעמים מאיר בזמן אשר כלכם באגודה א' לפני ד' אלהיכם דייקא המורה לב' בחי' באחדות כאמור, ובזה אמרתי לנעוץ סופו בתחלתו בשיתא סדרי משנה שמסיים לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום היינו התקשרות המדות חסד גבורה לומר אעפ"י שזה מטהר וזה מטמא זה אוסר וזה מתיר או"א דברי אלהים חיים וכולם מרועה א' הוא התכללות המדות הקדושות כידוע ולכן מתחיל מאימתי קורין את שמע המורה על יחוד המדות הוי' אלהינו ה' אחד כידוע בכוונתו וז"ש כאן ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד כי הי' באגודה א' ע"כ ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו האי ממנו קאי על אומרו רב ר"ל שהם עצומים מאותו רב במה שהם באגודה א' אין אדם יכול לשברן ולכך אמר הכל בלשון יחיד רב ועצום שהם כאיש אחד בלב א' ע"כ הבה נתחכמה לו פן ירבה כו' אמנם לבסוף כאשר היה ביניהם פירוד לבבות כדכתיב להלן וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ופי' הביל"ע שהבין שזה הוא מכח אחיו שהם הלשינו עליו ע"כ אמר משה אכן נודע הדבר סבת הגלות מפני המחלוקת שביניהם כי אינם באגודה א' ע"כ תורף דבריו לענינו ע"כ ויאמר פרעה הן רבים דייקא עתה עם הארץ שהם רבים ואינם באגודה א' והשבתם אותם מסבלותם בלשון תימ' וכי ס"ד עתה שהם רבים תשביתו אותם מסבלותם הלא זה עיקר סבת הגלות כי כשהן באגודה אחת הם נגאלין: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בנ"י רב ועצום ממנו כי כתיב בפ' שופטים והיה כקרבכם אל המלחמה ידוע והיה לשון שמחה ור"ל גם בעת קרבכם אל המלחמה תהיו בלב שמח בטוח בה' ונגש הכהן וגו' ואמר אליהם שמע ישראל פירש"י אפי' אין בכם אלא זכות ק"ש וכו' לבבכם וגו' כי י"י אלהיכם ההולך עמכם וגו' וזה אם אל ירך הלב שמת ובוטח ה' אתו כאמרם ז"ל אין השכינה שורה מתוך עצבות אלא מתוך שמחה וידוע מאמר חכז"ל כי הנ"ה לשון שמחה כדכתיב הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו וז"ש ויאמר אל עמו הנה עם בנ"י רב ועצום ממנו ור"ל שהם בשמחה ומאותה שמחה הם רבים ועצומים (וזה עד"ש חכ"זל כי חזק הוא ממנו כביכול כלפי מעלה אמרו עי' סוטה ל"ד ופירושו כמו ממנו בחול"ם ועי' תשו' מאיר נתיבי' סימן נ"ח לענין שליח שאמר תהא מגורשת ממנו עיי"ש) הבה נתחכמה לו וגו' והי' לשון שמחה כי תקראנה מלחמה ר"ל כדרכן של ישראל שהם בשמחה גם בעת אשר תקראנ' מלחמה ע"כ ונוסף גם הוא ר"ל הוא ית' הטמיר ונעלם על שונאינו אלו ישראל ונלחם בנו ועלה מן הארץ וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם ר"ל להכניעו ולהעציבו (מלשון מאנת לענות מפני) וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ בשמחה ע"כ ויקוצו מפני בנ"י או ירמוז למה דאיתא בזוהר פנחס דף רנ"א ורנ"ב גער חי"ת קנה דא חיה דאתאחיד בה עשו (ר"ל שלפעמים סותמי' חלון של ה' ונעשה ממנה ח) קנה דא דכורא דהאי חי' בישא דאית לי' סטרא זעירא באחדותא דקדושה (ופיר' הרמ"ז כי אות ר' הוא בקליפ' לעומת ד' דקדושה כשהמלכות נגד "ת"נ"ה"י דזעיר באחור וכשחוזרת פב"פ נעשי' ה' כי הוא"ו רומו' לעיבור שבתוכ' וע"י עונות הר' שבקליפ' גנבה אותו הו' ומכניסתו לתוך הר' ומושכת ומארכ' אותו למטה עד שנעשה ק' וזאת ההמשכה היא ממש הקנה שבא תן וא"ו שבתוך ה' עיי"ש) ודא איהו קנה דנעיץ בימא רבא ובג"כ איהו שלטא על עלמא וכו' ת"ח במצרים איהי שלטא וכלא ברזא דחמן כיון דחבר לה קוב"ה אפיק חמן ועייל מצה (כי נעשה מח' ה') וזמין קוב"ה לתברו'