ייטב לב שמות שי

לשם דסט"א) משא"כ אם אינו מתקן עצמו כפי השם דקדושה היי שינוי השם כי איננו כפי מה ששמו מורה על מהותו ואיכותו ובחי' זו מצינו גבי יעקב שנאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני וידוע שהי' רמאות דקדושה עפ"י המצו' מפי רבקה ועכ"פ היה יעקב כפי מה ששמו מורה וז"ש ואלה שמות בני ישראל וגו' שהי' שמם נאה להם כפי מעשיהם והם ושמם אחד את יעקב כלו' בחי' יעקב שהיה שמו ע"ש מעשיו כאמור: ט' וע"ד הרמז כי ידוע שענין ירידת אבותינו מצרימה היה להעלות משם נה"ק וז"ש לו השי"ת ליעקב אל תירא מרדה מצרימה וגו' ואנכי אעלך ג"ם על"ה היינו שיעלו גם הנה"ק דשם, וממה שא"ל אל תירא נשמע כי היה יעקב ירא שלא יפלו חלילה ברשת זו טמנו להם המצרים ערות הארץ, והראי' כי לא יכלו להתמהמה כי אלולי היו שם עוד היו ח"ו משועבדים ומשוקעים בטומאת מצרים ולזה הוצרכו לבחי' הגנה להגן עליהם ולשמרם ולזה א"ל השי"ת בראשית דבריי אנכי הא"ל א"להי אביך וגי' הזכיר לו שם א"ל שהוא במילואו גימ' הק"ף בחי' אור מקיף כנודע והזכיר פעמים א"ל אלה"י כי ב"פ הקף גימ' ש"ע רומז לש"ע נהורין שמקורם תח' חיוורתא וידוע כי שע"ח גימ' מלבוש שזה בחי' הגנה והלבוש מהמזיקי' וידוע מ"ש האריז"ל בע"ת היכל הכתרים פ' י"ג כי באמת הם ב"פ ש"ע כמבואר ע"הפ ושעשע יונק וב"פ ש"ע גימ' תש"ס ר"ת "מפני "שיבה "תקום כי מפני שיבה הם ב' תפוחין וזה שעשע גימ' תש"ם וכשמאירין אלו התש"ם למטה אז ואדמה לא תש"ם עיי"ש, עוד מבואר שם בע"ח כי שורש הש"ע נהורין תשם הוי' ב"ה שיש בו מ"ב אותיות והוא בחי' הפנים תיקון זיי"ן דת"ד דא"א מדת ואמת עיי"ש היטב והנה בבוא אבותינו למצרים הוצרך להאיר להם בחי' הוי' שיש בו מ"ב אותיות שמהם הב"פ ש"ע נהורין גימ' שמ"ת בחי' הפנים תיקון זיין מדת ואמת שהוא מדתו של יעקב כדכתיב תתן אמת ליעקב, וז"ש וא"לה גימ' מ"ב עוד ירמוז לשם אלו"ק בחי' מלבוש הנשמה כדכתי' בסוד אלו"ק עלי אהלי שמ"ת (כי הוא"ו אינו ניכרת במבטא) ואמנם נכתב בו במקום חולם לרמוז על מדתו של יעקב בחי' וא"ו בחי' חולם שממדתו נובע השורש של ב"פ ש"ע גימ' שמ"ת בני ישראל וגו' את יעקב וגו' ולזה הוזכר שם יעקב שמדתו אמת שמזה נובע הב"פ ש"ע כאמור וידוע כי י"ב שבטים הי' נגד י"ב צרופי הוי' ב"ה וכלם ירדו למצרים וז"ש ישמות ב"י ר"ת י"ב ש"מות, ולזה אמר את יעקב וגו' ויוסף היה במצרים כי יעק"ב יוס"ף גימ' י"ג הויו"ת לרמוז על י"ג תקוני דיקנא קדישא מקור הרחמי' שמכת זה עלי, ולזה שמ"ת ר"ת מפני שיבה תקום כאמור וז"ש ויקם מלך חד"ש גימ' י"ב הוי' שהי' זלע"ז אשר לא ידע את יוסף והבן, וז"ש להלן ויאמר אל עמו הנה עם ב"י ר"ב ועצום ממנו כי ידוע כי העיקר הוא להעלות הרפ"ת ניצוצין ומשה העלה מהם מנין ר"ב וכדכתיב וגם ערב ר"ב עלה אתם ועוד נשאר פ"ו וכשיתוקנו ויעלו לקדושה אז יהיה הגאולה ויהיה שמו וכסאו שלם כי כעת כביכול נעלם ו"ה מהשם וא' מכסא כדכתיב כי יד על כס וגו' ועפי"ז פי' זקני מהרש"א ז"ל כי בחר ה' בציון אז או"ה למושב לו וז"ש הנה עם בני ישראל ר"ב רומז לר"ב נצוצו' שעלי' נאמר ויצבר יוסף ב"ר ועצום ממנו דייקא מכת הנה"ק שבתוכנו ע"כ הבה נתחכמה לו פן ירבה להעלות עוד הפ"ו הנשארים ואז ונוסף גם הוא שיתוסף הו"א כלו' בחי' ו"ה ובחי' א' לכסא ואז ונלח"ם בנו כלומר שיאיר בחי' המוחין דע"ק שהם ג' הויו"ת גימ' לח"ם כידוע ועי"כ ועלה מן הארץ ולכן וימררו את חייהם דייקא והבן כי המוחין הם בחי' חיות כנודע וז"ש להלן ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי זלע"ז יש בחי' ש"ע בקליפה שעליו נאמר ע"ש יאכלם כמבואר שם פי"ד, וז"ש מפנ"י נוגשיו מהפנים של נוגשיו ואמנם הקב"ה האיר בחי' הפנים דקדושה וז"ש ויקוצו מפנ"י ב"י מכח הפנים של ב"י היינו הפנים דקדושה, וע"י הארת אור הפני' נעשו המצרי' כקוצי' כי השושנה שבתוכם נלקטו לא' א' לב"י, ואמנם לא המדרש עיקר אלא המעשה להאיר לנו הדרך נלך בו לעורר בתשובה בימי השובבי"ם להעלות כ"א הנה"ק השייכים לנשמתו, וזה שרמז בס"ת מצרימ"ה א"ת יעק"ב אי"ש ובית"ו תשובה וזה שרומז שמ"ת מפני שיבה תקום כפי' הזוה"ק תקום בתיובתא וכ"א יפשפש במעשיו ומחשבותיו היטב בינו לבין קונו לתקן נפשו רוחו ונשמתו אליו יאסוף כל הנה"ק הנלוים אלי' ואז יגאלנו גאולה שלימה בב"א: י' ואלה שמות וגו' ובני ישראל פרו וישרצו וגו' ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו, להבין מה שא' בלשון יחיד רב ועצום נתחכמה לו פן ירבה ונוסף גם הוא ועלה דלכאורה הי' לו לומר בלשון רבים רבים ועצומים נתחכמה להם פן ירבו וכו', נ"ל עפ"מ דאי' במד' תנתומא פ' נצבים אתם נצבים היום מה היום פעמים מאיר ופעמים מאפיל אף