ייטב לב שמות שח

צריך ביאור להבין ענין תשובה תתאה ועלאה ומדוע לזה צריכים לתרתי וכדי להבין זה נבאר בזה הפסוק האמור בהפטרה דיומא הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל וגו' ובסוף אמר לא עתה יבוש יעקב וגו' כי בראותי ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי וגו' ולהבין כ"ז נקדים מאמרם צדיקים יצ"ט שופטן רשעים יצה"ר שופטן בינונים זו"ז שופטן ועי' ביאור הדברים בס' תני' להגאון מהר"ז זצ"ל ותורף הדברים שבינונים היינו שכח הרע עודנו בו בתוקפו ומסיתו לרע ח"ו אלא שמכח הטוב שבו איננו שומע לעצתו אבל צדיק אינו נקרא עד שיתבטל מאתו כח הרע ואיננו בו כלל כי הוסר ממנו לגמרי ע"ד שפי' מוזלה"ה סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ר"ל סוף הענין המלחמה שלא נשמע בתוך האדם כלל כ"א עצת היצ"ט האומר את האלקים ירא וגו' כי זה כל האדם זה הוא אדם בשלימות ע"כ והנה מי שהיא בבחי' בינוני נקרא שב בתשובה תתאה כי עתה איננו שומע בקול עצתו של כת הרע שבו ומתגבר על יצרו מחמת יראת בוראו ב"ה יעכ"ז כיון שהרע עודני מסיתו לרוע אלא שאינו ממלא רצוני כיון שעודני בי רצון לרע נקרא רק תשובה תתאה אבל מי שמסיר ממני רצון הרע ונתבטל ממנו ואין בי אלא כח הטוב נקרא תשובה עלאה והנה בשאר חטאים שהם פרטיים סגי בתשובה תתאה אבל בחטא ברית שהיא חטא כללי שזה האבר הוא כללא דכלהו שייפין ועיקרו מבחי' מחשבה שבמוח ורעותא דלבא כמ"ש העין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרי' מש"ה צריך לתקן הכל הן בחי' המעשה לכוף יצרו לבלי שמוע בקולו לעשו' בפועל ח"ו והן בבחי' מחשבה לבלי לבוא על מחשבתו כלל להיות מתאוה לרע ח"ו ולבטל ולהסר מאתו כח הרע כי בעודו בו אפילו שמץ מנהו חלילה יש לחוש שלא יהיה תמר וניער בחי' פגם ברית הנקרא רע כנודע כדכתיב ויהי ער רע כו' ולכן צריך לעקור הרע מלבבו בשורשו לבלי ימצא בו כ"א בחי' הטוב שבו וזה נקרא תשובה עלאה וזה כוונת הזוהר דלפגם ברית ל"ל תקנתא אלא תיובתא יתיר היינו תשובה עלאה אך ידוע כי האדם צריך שילך ממדרגה למדרגה ובתחלה ירגיל עצמו מעט מעט לכוף את יצרו הרע אם כי עוד עודני בו וזו בחי' תשובה תתאה אח"כ יעלה לבחי' תשובה עלאה לבטל כח הרע בב"י וב"י אצלו כלל וכלל לא וזה שרומז כאן לבחי' תשוב' פעמים ובתוכו אותיות מילה לרמז על האמור כי לתקן זה ולהסר כח הערלה אותות ר"ע ל"ה כנודע צריך לשוב פעמים תשובה תתאה ועלאה ועל שני המדרגות הנ"ל נקראים אנחנו בחי' יעקב וישראל כי שם יעקב טעמו מפורש ע"ש ידו אוחזת בעקב עשו כמבואר פ' תולדות וכלו' יד"ו אותיו' יו"ד ואחוז בעקב נצמח יעק"ב והוא רומז מי שעודנו עון עקבו יסובנו ועצת יצה"ר עודנו בו בתוכו ורצונו ללכת בדרכו ועקבו של עשו וכמ"ש עקוב הלב מכל אלא שידו ר"ל כלי המעשה אוחזת בעקבו לבלי שמוע בקולו לעשות עצתו הרע בפועל ח"ו אבל הלב עודנו בעקבו של עשו אך כלי מעשה אינם גורמין ולכן נקרא יעקב ע"ש ידי אוחזת בעקב עשו כאמור אבל שם ישראל מורה על מי שהוא תיכי כברו המחשבה והמעשה זך וישר פעלו לבלי התאוה תאוה רעה כלל אף לא בהרהור הלב וזה נקרא ישראל ר"ל יש"ר א"ל גם אותיות ל"י רא"ש שגם המחשבה שבמוח לי הוא ע"ד תנה בני לבך לי וזה בחי' תשובה עלאה וזה אומרו ואלה שמות ב"י שנקראים ב"י הבאים מצרימה את יעקב בתחלה בדרגא דיעקב הרומז למי ששב בתשוב' תתאה אח"כ בא למדריגת תשובה עלאה ואז בשם ישראל יכונה וז"ש בהפטרה הבאים ישרש יעקב ששורשו תחלה בחי' תשובה תתאה הנקרא יעקב אז יציץ ופרת ישראל בחי' מי ששב בתשובה עלאה כאמור ואי' במ' כי בתשובה תתאה היינו ת"שוב ה"א תתאה ועלאה רומז תשוב ה"א עלאה ביאור הדברים לדרכנו כי אם שב אך בבחי' מעשה הגם שיצה"ר עודנו מסיתי לרע אינני שומע לו מחמת שמקבל עליו מלכותו ית' ומוראו א"כ מתקן בזה ה"א תתאה בחי' מלכות אמנם מי שמסיר מדתו מאתו ותוכו כח הרע עד שלא ימצא בלבבו כלל שום תאוה רע כי מבין בעומק לבבו גנות החטא ופגמו בשורשו וע"ז נאמר ובלבבו יבין ושב ורפא לי ובזה מתקן בחי' בינה הנקרא ה"א עלאה וז"ש ומלאי פני תבל תנובה אותיות תבונ"ה והבן דברים אלו היטב כי קצרתי: ולפרש המשך יתר הפסוקים נקדים כי עוד יש בחי' תשובה מדרגה גבוה מן האמור והוא בחי' הנאמר באברהם אבינו ע"ה הפכו לטוב ע"ד המבואר בס' סידורו של שבת ח"א שורש ששי על אומרם הצדיקים במה שחוטאי' בו מתרצים פירושו לא די שהיא פורש מן העבירה מכל וכל ומסירה מלבבו כ"א משרש אחריה ע"מ אדני' הטבעו ויקחה לעבוד עמה עבודת בוראו למשל במדת החמדה יחמוד לתורה