ייטב לב שמות שז

מן הערוה וזה הי' עיקר משא מצרים שנקרא ערות הארץ ולכן נשתבחו במה שהי' גדורים מעריות בהיותם במקום שטופי זימה ולכן עד שלא מת יוסף לא הי' עליהן משא של מצרים כי בזכות יוסף הצדיק בהיותו חי הי' נקל עליהם להתגדר מערוה ולהיות שומרי ברית אבל משמת יוסף הוטל עליהן משא של מצרים כי אז גבר עליהם יצרא דעריות ואין מי יעמוד נגדו עכ"ד ודפח"ח, ונקדים עוד דברי הבינה לעתים כי בצווי נאמר פ"ו ומלאו את הארץ לכוון למלאות הארץ בקיום המין אבל בהיותם במצרים נאמר וב"י פרו וישרצו כלו' כמו שרצים ותמלא הארץ אותם כלו' שלא הי' בכוונתם למלאות הארץ כ"א לתאותם והארץ נתמלא' מהם ממילא עכ"ד, וזה הי' מחמת שמת יוסף שומר הברית ולא הי' כחם חזק לכבוש תאותם לבלי להתכוין רק לש"ש מה עשה הקב"ה נתן בלב מצרים לענותו בסבלותם עד שלא ערב לבם לשום דבר ולא התאוו תאות המשגל כלל עד שמכח זה נשתבחו הנשי' במה שעשו פעולות להזדקק לבעליהן לפרות ולרבות, ולזה נלקחו מראות הצובאות לכיור כדאי' בש"ס בסוטה וברש"י בחומש פ' ויקהל ומאוד הוצרכו להתחזק למען יוכלו להעמיד תולדות כי לולי זה לא הי' להם כח התאוה כלל מגודל קושי השיעבוד ולכן בהיותם בבחי' זו הי' כוונתם רק לקיום המין ולא לשם תאוה ויצא מהן בנים קדושים דור דעה שקיבלו התורה ובכן נבוא אל הביאור אחרי אומרו ואלה שמות ב"י וגו' איש וביתו באו מחמת שהי' שם עם יעקב הי' נקל להם ללכת בדרכיו לכוון לצורך קיום המין וגם מחמת ויוסף הי' במצרים שהי' שומר הברית ולא הוטל עליהם משא של מצרים לכן הי' בניהם נקראים ב"י הרומז לצדיקים כיוצא בהן אמנם אחרי אשר וימת יוסף וגו' ולא הי' מי שיעמוד נגד יצרא דעריות לכן וב"י פרו וישרצו וגו' ותמלא הארץ אותם כלי' שלא הי' בבחי' זו לכוון למלאות הארץ כ"א כוונו לתאותם והארץ נתמלא' ממילא כפי' הבינה לעתים והקב"ה רצה להחזירם למדרגתם הראשונה, ולזה ויקם מלך חדש וגו' ויאמר וגו' הנה עם ב"י רב ועצום ממנו הבה נתחכמה וגו' והוסיף לומר ועצום ממנו כי הוא הי' סובר שהם במדרגתם לכוון לצורך התולדות ובניהן נטפלין אחריהם ולזה אמר רב ועצום ממנו בכוונה מכוונת ממנו ולא כשאר או"ה שנולדין ממילא ואינם נקראים יוצאים ממנו בכוונה, ולזה הבה נתחכמה לו ולכן וישימו עליו שרי מסים וגו' וע"כ אמר הכתוב וכאשר יענו אותו פי' מחמת שענו אותו לא הי' להם כח התאוה ולכן כן ירבה כלו' נותן לב להרבות דייקא, ר"ל שהי' מכוונין רק להרבות ולפרות ולא לשם תאוה כלל כי וכן יפרוץ פי' שיהי' כן הי' צריכים להתחזק לעורר כת המתאוה בהשתדלות גדול כי מגודל השעבוד פסק מהן התאוה ולזה הי' נותנים לב רק לפרות ולרבות ולזה יצא מהן בנים קדושים לכן ויקוצו מפני ב"י. וז"ש בזוהר בני ישראל עאלו ב"י נפקו עיי"ש, וזש"ה הבאים ישרש יעקב בתחל' הי' בבחי' יעקב כדכתי' ותמלא הארץ שנתמלא מהם הארץ ממילא בלא כוונה הראוי' ולזה נקראי' יעקב הרוחז לפתותי ערך, אבל אח"כ יציץ ופרח ישראל הרומז לגדולי ערך בני עלי' ימלאו פני תבל תנובה שחזרו לבחי' ראשונה ובכוונה מכוונת מלאו פני תבל תנובה כאשר נצטוו ומלאו הארץ והבן, וראי' לזה אמר הכמכת מכהו הכהו וגו' הגה ברוחו הקשה ביום קדים, ופרש"י ביום שנאמר ויולך ה' את הים ברוח קדים וגו' הכוונה כי אי' במד' הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף ראה כי בזכות יוסף שעמד בנסיון וינס ויצא החוצה לכן נקרע הים לפניהם וידוע כי כל ההולך בדרכי אבות הקב"ה מתקומם עליו בזכות אבות מכלל שהיו הולכים בדרכי יוסף הצדיק להיות שומרי ברית כמוהו, וז"ש לראי' שהי' שומרי ברית וכוונו לש"ש למלאות הארץ ומלאו פני תבל כי הלא הכמכת מכהו הכהו שמצרים נאבדו בים וגו' הגה ברוחו הקשה ביום קדים וישם את הים לחרבה ויבקעו המים וזה הי' בזכות יוסף מכלל שאחזו מעשיו בידיהם להתקדש כמותו כאמור: ו ואלה שמות ב"י וגו' הקשה בזוה"ק על אומרו ב"י ואח"כ את יעקב גם יש להבין רמזי המקרא "ואל"ה "שמו"ת "בני ר"ת וס"ת אותיות תשובה "ישרא"ל "הבאי"ם ר"ת וס"ת מילה כמ"ש ה"ט מצרימ"ה א"ת יעק"ב אי"ש ובית"ו ס"ת תשובה למאי כפל כאן רמז תשובה זה פעמים ובאמצע מילה ולפי הנראה הכוונה כי ענין מצרים היה לתקן פגם מילה שלכן כ' האר"י ז"ל כי באלו הימים מסוגל לתשובה על פגם עון ברית שלזה ירדו למצרים ללקט הנה"ק שנפלו בחטא אדם הראשון כידוע וידוע מ"ש הזוהר פ' זו דעל פגם ברית בעי תיובתא יתיר או תיובתא סגי והכוונה כי יש תשובה עלאה ותשובה תתאה ולזה בעי כאן תשובה עלאה ג"כ וזה שרומז כאן ב' דרגי תשובה תתאה ועלאה הנצרכים לתיקון פגם מילה שבאמצע הפסוק ואמנם גם זה גופי'