ייטב לב שמות שד

למ"ש ניחא וענינו כי מבואר במד' שלכן מת משה במדבר כדי שעי"ז יעמדו אתו דור המדבר לתחית המתים לעת"ל ע"ד משל לאחד שאבד דבר קטן ואח"ז אבד בכוונה דבר גדול למצוא עי"ז גם הקטן כדאי' במד' ואמנם זה אלי' יקוץ בה כי אדרבה עי"ז ח"ו זכותם מגרע גרע בהעריך מעשיהם מול מעשיו ואיך ע"י יעמדו בתחי' אמנם אתר מעשה ויך את הסלע שה הי' נחשב חטא למשה א"כ שוב בהעריך מעשיהם נחשבים גם אפי' נגדו ע"ד שהיה בכאן לכן יוכלו לעמוד ע"י ואתו בתחי' ולכן נאמר שם לכן לא תביאו כי עי"ז שנחשב לו לחטא הם במדרגותם ובחשיבותם עד שראוי' לזה לעמוד בתחי' אתו עמו וע"י וכמו שהי' הענין כאן שעי"ז שאמר למה הרעותה הי' ישראל נחשבי' נגדו עד שהן ראוין להגאל וז"ש המד' מכאן אתה למד שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ כמי שביארנו והבן היטב: ג א"י ואלה שמות ב"י וגו' בהקדם הא דאי' בחולין פרק ג"ה במשנה אר"י והלא לבני יעקב נאסר ג"ה א"ל בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו, ובגמ' דף ק"א ע"ב א"ל לר"י וכי נאמר ע"כ לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא ב"י ולא נקראו בני ישראל עד סיני וכו' מתיב רבא וישאו בני ישראל את יעקב אביהם לאתר מעשה כו' עיי"ש ברש"י ותוס' ובאגדה דרוש וקבל שכר לתרץ קושי' הגמ' לומר שלא נקראו ב"י רק אחר שבאו וישבו במצרים והטעם כי שם ישראל יכונה אחר שנאבק עם המלאך ואמר לו לא יעקב וגו' כ"א ישראל כי שרית עם אלקים (היינו המלאך) ועם אנשים (עשו ולבן) ותוכל, והנה בהיות השבטים בא"י לא היה להם כח המנגד לא מאנשים ולא ממלאך כי הי' בארץ הקדושה מקום הקדושה, משא"כ אחר שבאו למצרים ערות הארץ שטופי זימה עובדי צאן והיה להם כח המנגד הן מאנשי המצרים ויתערבו בגוים והן מטומאת השר של מצרים ועכ"ז לא למדו ממעשיהם והיו בצדקתם וקדושתם כמאז כן עתה ע"ז נא' כי שרית עם אלקי' המלאך ואנשים אנשי מצרים ותוכל זכו לקרוא בשם ב"י כי אחזו מעשה אביהם ישראל בידם שזה נקרא בן אמיתי ולפי"ז א"ש דודאי ע"כ לא יאכלו ב"י נאמר אחר מתן תורה כי אז במעשה דכף ירך יעקב אז לא זכו בניו לקרוא בשם זה כי הם לא היה להם אז כח המנגד כ"א אחר שבאו למצרים וישבו שם ועמדו בצדקתם זכו לקרא ב"י ע"כ נאמר אז וישאו ב"י וא"ש ואפשר לי להעמיס זה בלשון הגמ' והוא כי י"ל בהיות יעקב תי לא היה כח המנגד גדול כי קדושתו וצדקתו של יעקב היה חופף עליהם להסתירם מזרם וממטר של מצרים, אמנם אחר שמת יעקב שאז נסתמו עיניהם ולבם מצרת השעבוד כפרש"י פ' ויחי ועכ"ז טעמם לא פג וריחם לא נמר אז זכו לקרוא בשם ב"י וז"ש וישאו ב"י את יעקב ההוא לאחר מעשה שמת יעקב אז זכו לקרוא בשם ב"י כנ"ל לולי שרש"י ותוס' לא פירשו כך: וזהו הנאמר בהפטרה הבאים ישרש יעקב שהי' שמם בני יעקב אח"כ יציץ ופרת ישראל לקרוא בשם ב"י וז"ש פה ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ר"ל בעת בואם למצרים את יעקב הי' עם בחי' יעקב כלו' שהי' שמם רק בני יעקב וכמו שא' כל הנפש הבאה לבית יעקב וכנאמר להלן יוצאי ירך יעקב וגמר אומר ובני ישראל נקראו כי פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד והטיב אשר דבר הרב הקדוש בס' באר מים חיים עפ"י המד' והנה טוב זה יצ"ט, מאוד זה יצה"ר כי כשאדם זוכה להפך מדת הרע שבו לטוב הוא טוב מאוד וז"ש ויעצמו במאוד זה יצה"ר מאוד להפוך לטוב עכ"ד הנחמדים, וז"ש להלן ויקם מלך חדש וגו' אשר לא ידע את יוסף ופי' התרגום די לא מקיים גזירת יוסף ענינו כי יוסף החליש כח הרע של מצרים במה שגזר עליהם למול אמנם אחר שמת יוסף נתבטלה גזירה זו ונתגבר כח הרע, וז"ש וימת יוסף וגו' ונתגבר מאוד כח הרע עכ"ז ויעצמו במאוד (זה יצה"ר) מאוד, וז"ש ויקם מלך חדש וגו' ותרגומו די לא מקיים גזירת יוסף זה מילה ועיניו ראו כי עכ"ז נתעצמו נגד כת הרע של מצרים ועמדו בצדקתם וקדושת' וגדרו עצמן מעריות ולא שינו שמם ולשונם ע"כ ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל שנקראו בשם ב"י מכח שהם רב ועצום ממנו דייקא מכח שמתגברי' ומתעצמים על כח הרע שלנו הבה נתחכמה וגו' וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם של מצרים היינו עבודתם עבודה זרה וגמר אומר כי לא נעשתה עצתם כי וכאשר יענו אותו כן ירבה והטעם כי וכן יפרוץ שפרצו ושברו כח הרע המנגד עד שהפכו לשוב ע"כ ויקוצו מפני שם בני ישראל כאמור: ד' א"י ע"ד המבואר בזוהר איפכא דבהיותם בא"י נקראי' ישראל ובהיותם בחו"ל מכונים בשם