ייטב לב שמות שג

ב"י אם שהי' במצרים לבדו בלעדי יעקב עכ"ז היה בצדקו מתחלתו ועד סופו לא פג טעמו וריחו לא נמר גם בטרם בא יעקב ולזה אמר מחמת שזכו להקרא ב"י בהיותם את יעקב זו שעמדה להם כי גם אחר שהי' וימת יוסף וכו' עכ"ז וב"י פרו וישרצו והיה שמם ב"י ויקם מלך חדש וגו' ולא ידע שהם חשובים מעצמותם ויאמר הנה עם ב"י רב ועצים ממנו כלו' שהוא עצים ממנו מכח עצמינו בהעריך מעשיו מול מעשינו עי"ז נתעצם ונחשב לנגדנו ע"כ הבה נתחכמה וגו' לזה גמר אומר וכאשר יענו אותו בזה הי' רעים וחטאים יותר ויותר לה' מאוד ע"כ כן ירבה וכן יפרוץ כי היו ב"י נחשבים נגדם צדיקים יותר ויותר בהעריך זה כנגד זה ע"כ ויקוצו מפני בני ישראל דייקא בעמדם בשם בני ישראל בחי' ראשונה אמנם כ"ז היה בטרם בא משה ואהרן למצרים אבל אח"כ בבא משה ואהר' והיה נחשב מעשה ב"י מול מעשה משה ואהרן שוב לא הי' ישראל בבחי' חשיבות זו ע"ד כי באת אלי להזכיר את עוני ומזה נודע לנו טעם קושי השעבוד אחר שבאו משה ואהרן ואמר פרעה תכבד העבודה וגו' הוא אשר דברתי כי מעת שבאו משה ואהרן אז בהעריך מעשה ב"י מול מעשיהם לא היו נחשבים ונתעורר על שונאי ישראל קטרוג יותר מאשר מקדם ע"כ נאמר תכבד העבודה, והן הן הדברים הניתנים באמירה בסוף הסדר ואחר באו משה ואהרן וגי' ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו (ר"ל תגלון ע"ד כי פרעה אהרן) את העם ממעשיו כלו' מבלעדכם הי' נראים צדיקים ועתה בהעריך נגדכם נראה שפלותם ידלותם במעשים טובים נגדכם וגודל חסרונם ע"כ לכו לסבלותיכם ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ כלו' כי מתחל' היה נראה שהם בני עלי' ית"ח אבל עתה בבואכם רבים עם הארץ שנראה בעליל עתה שהם רבים עמי הארץ א"כ וכי ס"ד והשבתם אותם מסבלותם בלשון בתמי' והלא א"כ יותר ראוי להם להשתעבד ע"כ ויצו פרעה וגו' תכבד העבודה יותר מאשר מקדם כי כך היה גם בשמים ממעל נתעורר קטרוג עי"ז ע"ד באת אלי להזכיר את עוני כמו"ש ע"כ ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו כי מאז באתם בהעריך אותנו נגדכם נבאש ריחנו וגו' ע"כ וישב משה אל ה' ויאמר אד' למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני כו' ר"ל בגללי הרעות לעם הזה להיות נחשבי' לרעי' נגדי אי באתי וגו' לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת כי נתעורר קטרוג כאמור ויאמר ה' אל משה עתה תראה וגו' ענינו כי יש להבין כוונת משה בזה וכי תעלה על דעתך שמשה יהרהר אחר מדותיו ית' וכבר אז"ל הוי דן את כל אדם לכף זכות כ"ש וכ"ש לזה האיש משה אדוננו אבל כוונתו בזה היה לטוב והבט וראה כי הכל בחכמה נפלאה מאת השי"ת סבת כל הסבו' כי לענין הגאולה היה צריך לשלוח את משה כמבואר במד' שא"כ אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם, ואמנם בבא משה ואהרן נתעורר קטרוג יותר בהעריך מעשיה' מול מעשה חשה ואהרן כאמור וע"כ אמר משה למה הרעות' כמהרהר אחר מדותיו ית' למען עי"ז יתעצם ישראל בבחי' חשיבות ליתר אם בארזים נפלה השלהבת כאשר בא משה למצרים נפל ממדרגתו עד שהיה כמהרהר אחר מדותיו ית' מה יעשו איזובי הקיר אלה הצאן קדשים כי נתערבו בגוים וילמדו וגו' וידוע כי הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה והי' נחשב זה לחטא ת"ו למשה כפי מאחר פיו אשר אין כוונתו ידיע לשום מלאך כי מלאכים א"י מחשבות (כמו שהעלו האחרונים בספריהן דלא כמבואר בתוס' פ"ק דשבת) בלתי לה' לבדו החוקר לב ישיב עי"ז נתעלו ישראל לחשיבותם ומדרגותם גם בהיותם את משה עד גדר הייתם ראוים להגאל וז"ש השי"ת עתה דייקא אחר שאמרת למה הרעות' שוב תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וגו' כי עי"ז נתעלו ישראל ונשתק הקטרוג ונחסם פי המסטינים והמקטריגים מעל ישראל בשמעם אמרי פי משה למה הרעות והם לא ידעו כוונתו הטובה למען ישראל יצאו זכאי' בהשפטם נגדם בלתי השי"ת לבדו החוקר לב ובוחן כליות ידע מחשבתו הטובה ע"כ נאמר להלן ר"פ וארא וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' התחיל בדיבור שהוא באתגלי' וגמר ויאמר אמירה בחשאי, אך הוא אשר דברנו כי באתגלי' נאמר וידבר אלקים מדה"ד אל משה דבר אתו קשות על שאמר בפיו למה הרעותה ויאמר אליו בחשאי אני הוי' מקור הרחמים עי"ז לישראל כי בחשאי גילה לאזניו שהבין ית' כוונתו הטובה ועי"ז נתעורר מדת הרחמים עליו על ישראל: ועפ"י הדברים האלו יתבאר דברי המדרש עתה תרא' ולא העשוי במלחמות ל"א מלכי' מכאן אתה למד שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ ולכאורה תמו' שהרי נאמר בהדי' אחר מעשה של ויך את הסלע לכן לא תביאו וכו' עיי"ש ברש"י וכבר הקשו זה המפו' אבל