ייטב לב דברים תתקא

והתורה מקבלי' נ"ר מישראל ע"כ כשבא משה לברך את ב"י בא גם הקב"ה והתורה לברך שנא' וזאת הברכה זו התורה שנא' וזאת התורה אשר שם משה כדפרישית ששם התורה בבחי' זא"ת אשר ברך משה זה משה ואיש האלקים זה הקב"ה שנקרא איש אלא שברכו משה שיהא נקרא זאת והבן: וזה שסיים בסוף לראי' ע"ז שהקב"ה מקבל נ"ר מישראל שהרי לעיני כל ישראל בראשית ברא אלקים וגו' בשביל ישראל שנקראו ראשית היינו בשביל תענוג ונ"ר שמקבל מעבודתם ותורתם: כב עוד יש לפרש כי משה נקרא איש האלקי' בעלה דמטרנותא כי מצינו שא' משה קומה ה' ובנחה יאמר שובה ה' והקב"ה שמע לקולו כמו אשה לבעלה כדכתי' ותגזור אומר ויקם לך וע"ד מי מושל בי צדיק שגוזר והקב"ה מקיים וכתיב ויחל משה מלמד שהפר לי נדרו כמו איש לאשתו וז"ש וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקי' את ב"י ר"ל שברך את ב"י שגם הם יהי' נקראי' איש האלקים בחי' צדיק מושל וכדמצינו לעיל שיהושע א' אלדד ומידד מתנבאי' במחנה וא"ל משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם ה' נביאים וגו' וזה שסיים ואמר ולא קם נביא עוד ביש"ראל כמשה אשר ידעו ה' פא"פ ר"ל בשביל ישראל אשר ידעו פא"פ שהרי כ"ז שהי' ישראל נזופי' לא נתייחד עמו הדיבור פא"פ כפרש"י פ' דברי' עה"פ ויהי כאשר תמו וגו' וידבר עי"ש ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ר"ל אשר עשה לראשי עם הנקראים עי"ני ישראל שיהי' כלי מוכן לקבל אור התכמ' ונבואה ויד החזקה וגו' בשביל ישראל שנקראו ראשית למען להורות להם דרכי ה' דמפני כך נקראים עי"ני ישראל דוגמת העין שאינו אלא כלי מוכן לקבל אור וכמו"ש למעלה בפ' וילך עה"פ ויקרא משה ליהושע ויא' אליו לעיני כל ישראל: כג ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים לכל האתת והמופתים וגו' ולכל היד החזקה וגו' והוא עפ"י מ"ש מוזלה"ה בסי"מ פ' בהעלותך על הסמיכות והאיש משה עניו מאד וגו' ויאמר ה' וגו' אם יהי' נביאכם וגו' לא כן עבדי משה וגי' פא"פ אדבר בו עפימ"ש הכלי יקר עה"פ וירא אליו ה' לא אמר וירא ה' אל אברהם כי שתו מורה על התנשאותו ורוממותו ולא מכח זה נראה ה' ב"א אליו דייקא מכח עצמותו שהי' שפל ועניו ואנכי עפר ואפר, וידוע מה שמפרשי' והאיש משה עניו מאוד וגי' כי דהמע"ה אמר ואנכי תולעת בחי' בע"ת ויותר מזה אברהם אמר ואנכי עפר ואפר בחי' דומם ויותר מזה משה רבינו ע"ה שאמר ונחנו מה בחי' אין וז"ש והאיש משה בה' הידועה שהי' איש חשוב וגדול ומלך בישראל דכתי' ויהי בישרון מלך זה משה ובכ"ז הי' עניו מאוד אפי' מכל האדם אשר ע"פ האדמה אפי' מאברהם שהי' בעיניו כעפר שהוא ע"פ האדמה נמצא לפי ענותנותו ושפלותו יותר מהכל מה"ט זכה לנבואה יתר מכל הנביאי' וזה הסמיכות שהקדים ואמר והאיש משה עניו מא"ד (עולה מ"ה) וגו' לכך ויאמר ה' וגו' לא כן עבדי משה פא"פ אדבר בו וגו' עכ"ד ז"ל: ובזה אני מפרש ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגל מאד דלכאורה הי' סגי לומר ובישועתך יגל מאד מ"ה ל"ל אבל כבר אמרו בכ"מ שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מיצא ענותנותו ופי' המפורשים כי שם הוי' ב"ה שהוא מורה על גדולתו הי' הוה ויהי' ומהוה כל הויות שם אתה מוצא ענותנותו שבחר באותיות הוי' שהם במילואם במספר פתות מכל האותיות עכ"ד, וכ"כ צריך מלך ישראל לנהוג בבחי' אלו ע"ד שפי' הנוע"מג נהוג נשיאתך ברמה דייקא ברמה לעין הרואה אבל בתוך לבך תהא שפל ברך ועניו מכל: וזה ענין שני הפכי' בנושא א' ולזה צריך עזר ה' וסעד לתומכו בבחי' הללו, וז"ש ה' (הוי' דייקא) בעזך ישמח מלך ובישועתך ת"ה (ר"ל להיות בחי' מה בלבבו) יגל מאוד וז"ש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו הוי' פנים א"פ ר"ל לשון ידיעה ולשון חבה שידעו שהוא נוהג בשני פנים התנשאות מבחוץ ושפלות מבפנים והיינו פנים (של שפלות) אל פנים (שמבחוץ) ולכן חבבו הוי' דייקא שנוהג במדתו במקום גדולתו שם ענותנותו לכל האתת והמופתי' וגו' ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה הרי גדולתו לעיני כל ישראל בראשית ולמפרע בשארית עפ"י הגמ' ר"ה ד' י"ז לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשירים ובסנהדרין ד' קי"א פרש"י כשירים שאינו חשוב בעיניו ואינו מתגאה, וז"ש משה לעיני כל ישראל בראשית בשארית כלו' נגלה לכל שהי' משה בבחי' ראשית ושארית לכל הרי גדולתו וענותנותו והבן זה: