ייטב לב דברים תתק

מלובשים בטבע וא"כ בדבר המדוד ומשוער שאז הברכ' הי' נגלה אינו שורה אבל למי שזוכה לברכה הבא משם הוי' ב"ה שממנו נסים נגלים למעלה מהטבע כמבואר בראב"ע ורמב"ן ר"פ וארא תחול הברכה אפי' בדבר המדוד ומשוע' ובזה פי' הנא' ביצחק וימצא בשנה ההוא מאה שערים מאה בדשערוהי ויברכהו הוי' דייקא וז"ש ויהי הוי' את יוסף וגו' וירא אדוניו כי הוי' אתו וכל אשר הוא עושה הוי' מצליח בידו פי' שהי' מצליח מכח הוי' ב"ה בהתגלות לכך ראה אדוניו עכ"ד, והנה גם הברכה הבא משם הוי' ע"כ הוא ע"י שם אד' שהוא השער להוי' וממנו מקבל ומשפיע למטה, וז"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה (כלו' אף שהוא ככלי שהוא דבר המדוד ומשוער עכ"ז מחזיק ברכה נגלית) אלא השלום היינו ברכה מפאת יחוד הוי' אד' שזה שלום האמיתי שנא' ה' עוז שם אד' לעמו יתן הוי' יברך את עמו בשלום בשילוב ב' השמות יחד ולזה פתח מאימתי קורין את שמע י"א ה' אחד סוד השלום הוא הברכ' החל אפי' בכלי כאמור: וז"ש וזאת הברכ"ה דייקא היינו הנגלה החל אפי' בכלי המדוד ומשוער שנודע מהותו וכמותו שעליו ראוי לומר זאת הברכה אשר ברך משה איש האלקי' בעלה דמטרנותא מרכבה לשם הוי' ב"ה המשפיע לאלקי' כנודע וזה עצמו ולא קם וגו' כמשה אשר ידעו הוי' פא"פ ותרגומו דאתגלי' לי' ה' ולכך זכה לנסי' נגלי' וז"ש לכל האותות והמופתים ןגו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל לעיני דייקא שראו הנסים עין בעין ורמז לזה "לעיני "כל "ישראל ר"ת למפרע כל"י לומר וזאת הברכה אשר ברך משה היינו בחי' כלי מחזיק ברכה ולזה פתח ואמר בראשית ברא פתח בב' דאיהו ברכה כמבואר במדרש רבה ובתקו"ז תיקון ל"ה ולכן "משה "לעיני "כל "ישראל "בראשית ר"ת "כלי "מחזיק "ברכה וז"ש חז"ל בראשית ברא בשביל משה שנקרא ראשית שבשבילו נברא העולם בברכה והבן: כ יאמר וזאת הברכה "אשר "ברך ר"ת אב "משה "איש ר"ת למפרע אם והיינו כמו שברך יעקב את יוסף ברכת שדים ורחם ופרש"י ותרגום ברכתא דאבא ודאמא דאינון חכמה בינה כ"כ ברך משה את ישראל הנקראים יוסף כמ"ש הרד"ק תהלים פ"א עי"ש, ובמה דפתח בה הוא מסיים וא' ולא קם וגו' כמשה וגי' אשר עשה משה לעיני כל ישראל עי"ני עולה חכ"מה בי"נה כמבואר בכוונות הקידוש עי"ש להמשיך ברכה מהם ולזה פתח בבראשית לומר שנברא העולם בב' דאיהו ברכה ב"ר"א א"ל"קי"ם ר"ת למפרע א"ב וס"ת א"ם דאינון חכמה ובינה שם י"ה וע"כ "ישראל "בראשית "ברא "אלקים ר"ת עולה י"ה והיינו דכתיב ביום עשות הוי' אלקים חכמה ובינה אח"ז ראיתי שכן מבואר בתקו"ז תיקון ס"ה בראשית ב"רא א"לקים רישי תיבין וסופי תיבין א"ב וא"ם דאינון י"ה והבן: כא וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקי' את ב"י וגו' ולא קם וגו' לעיני כל ישראל בראשית ברא אלקי' וגו') ובמדרש כיון שבא משה לברך את ישראל באה התורה והקב"ה לברך את ישראל וזאת הברכה זו התורה שנא' בה וזאת התורה אשר שם משה לפני ב"י אשר ברך משה זה משה איש האלקי' זה הקב"ה שנא' ה' איש מלחמה ויתבאר כי הקב"ה נקרא איש ע"ש שהוא משפיע ומעניק מטובו לכל בריותיו וכולם מקבלים ממנו שפעו ולזה נקרא איש בחי' זכר ואמנם מצינו שאמרו חכז"ל ישראל מפרנסים כביכול לאביהם שבשמים שמקבל תענוג ונחת רות מעבודתם ותורתם שאמר ונעשה רצונו כדכתי' בקרבנות ריח נחוח, ובשביל זה נקרא כביכול בבחינה זו מקבל וכמו שפירשו הקדמוני' מאת ה' היתה זאת בחי' נוקבא, היא נפלאת בעינינו ומצינו בגמ' שא' הקב"ה ישמעאל בני ברכני וכו' ובזה י"ל שמשה ברך את ישראל שיעשו רצונו ית' ובזה בירך את הקב"ה הנקרא איש האלקים (כמו שא' המדרש) שיקבל נחת רוח מישראל עד שיהא מכונה בשם זאת וז"ש וז"את [הוא[ הברכה אשר ברך משה איש האלקים את ב"י ר"ל שמשה ברך בבחי' זאת להקב"ה שנקרא איש האלקים וגם את ב"י ששניהם יהי' מכונים בשם זאת לקבל תענוג ושפע נחת רוח זה מזה הקב"ה יקבל נ"ר מעבודתם והם יקבלו ממנו נ"ר בהשפיע להם כל מיני השפעות טובות, ובזה מצאנו ראינו שברך להקב"ה תחל' אח"ז בירך את ישראל כדאיתא בזוהר כשמברכין לבני אדם צריך לברך תחל' את הקב"ה אח"ז את בני אדם, ובזה ניחא הא דכתיב וזאת התורה אשר ש"ם משה הי' לו לומר אשר למד משה וכפשוטו הוא ע"ד דכתיב ואלה המשפטי' אשר תשים לפניהם עי"ש בפירש"י וכדכתי' שימה בפיהם אבל לדרכנו נאמר הכוונה שמשה שם את התורה שתהי' נקראת זאת. ע"י שתקבל נ"ר מישראל העושים רצונה ובשביל כך שהקב"ה