ייטב לב דברים תתצו

ל"א ע"ב עה"פ יהי אור דהאי אור אגניז ויהיב יתי' למשה והדר לי' ההוא נהורא ואשתאר בי' כל יומי עיי"ש, ולפי המבואר בתקו"ז כי כל אדם מישראל יכול לזכות לזה וז"ל בסוף תיקון תליתאה עור איהו לבושא דחוי' ואדם כו' אם זכה כתנות או"ר מרקמין תפקודין דעשה כו' י"ל דז"ש אחר ימי התשובה מיראה ומאהבה בזמן שמחתנו עתה לעינ"י כל ישראל במקום עי"ן כ"י ברא"שית בא' אם כי הארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו' מהבלי העולם אבל ורוח אלהים שבלב הישראלי מרחפת על פני המים כד"א שפכי כמים לבך וגו' ע"כ ויאמר אלהים יהי או"ר בא' ויהי או"ר: י"א ע"י הסמיכות עפימ"ש בתקויז תיקון ס"ט נחית באברם ונטע בי' ה' נחית ביצחק ועביד איבא י' מן "יצחק נחית ביעקב ונטע בי' ו' ואלהי יעקב לבתר אתא משה ונחית ה' חומשי תורה ואשלים שמא דהוי' דלאבהן לא אתגלי' לון הה"ד ושמי הוי' לא נודעתי להם, נמצינו למדין ע"י שמשה נחית ה' חומשי תורה אשתלי' בי' ה' בתראה בחי' מלכות ולכן נאמר תורה צוה לנו משה מורשה ע"כ ויהי בישורון מלך בחי' מלכות והאציל מהודו על יהושע שתחתיו בבחי' ת"ג וכתר על ראשו וז"ש ויאמר משה בן מאה ועשרים וגו' בן מאה בחי' מלכות הכלול מכל העשר וכל א' כלול מכולם עולה מאה ועש"רי' מספרו כת"ר אנכי היום כלו' בחי' מלכות לשלמעלה וכתר למה שתחתיו הוא יהושע כאשר הוא בכל עולם ועולם מלכות דעתיק נעשה כתר דאצילות ומלכות דאצילות כתר דבריאה כו' ובזה נ"ל לפרש בראשית ברא וגו' ואיתא בס' נחל קדומים בר"אשית אותיות בשא"רית, ולדרכנו יתפרש כמין חומר כי בחי' מלכות הנק' שארית סוף לשל מעלה נעשית ראשית כתר לשל מטה, ובזה נבא אל ביאור המקראות שלפנינו והסמיכות ומשה בן מאה ועשרים שנה וגו' פי' בחי' מלכות לשל מעלה וכתר ליהושע ע"כ ויהושע בן נון מלא רוח חכמ"ה דייקא כי סמך משה את די"ו עליו א"ת ידיו אלא יו"דיו (עי' בכוונת פותח את ידיך) כי כל יו"ד במילואו עולה ב' יו"דין גוף יו"ד הנגלה בחי' מלכות עשירית של מעלה ו"ד הנעלם כתר עשירית לשל מטה וכיון שמשה נעשה לו במילואו כתר ע"כ יהושע מל"א רות חכמה: וז"ש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו הוי' דייקא כי בי' אשתלי' שמא דהוי' בה' בתראה בחי' מלכות משא"כ להאבות שמי הוי' לא נודעתי להם וע"ז גמר אומר על ענין שלמעלה שא' משה בן מאה ועשרים בחי' מלכות לשל מעלה וכתר ליהושע שלמטה הימנו שהרי לעיני כ"י בראשי"ת (בשארי"ת) ברא וגו' שארית לשלמעלה נעשה ראשית לשל מטה כ"כ הי' בחי' משה ליהושע גם יתכוון כי כן הוא בכל דור לדור שלאחריו כי החכמים נקראים עיני העדה וזה אשר עשה משה לעי"ני כל ישראל בראשית בשארית ע"ד דכתיב והותירך ה' לטובה בפרי בטנך כלו' פרי בטנך בניך יחי' בנותר בשאריתך שהוא ראשיתם והבן: י"ב יאמר ע"ד פשוט כי עמדו כל חכמי לב להבין התחלת התורה בראשית ברא אלהים א"ה וא"ה למה לא נכתב כסדר אלהי' ברא בראשי' כמו ששינו לתלמי המלך כי ראוי להקדים שמו ית' לכל והתירוץ לזה כדי שיהי' ס"ת אמת כסדר באומרו בר"א אלהי"ם א"ת וז"ש דוד ראש דברך אמת (עיי' בפתיחה לספר ישמח משה) והכוונה למען דעת כי "יסוד "התורה "ועמוד "העבודה מדת אמת וז"ש לעיני כל ישראל בראשית התורה כתיב בר"א אלהי"ם א"ת סו"ת אמ"ת להורות לב"י כי העיקר הוא עבודת אמת וזהו שרמז דוד באומרו כח מעשיו (מעשה בראשית) הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים שלא יאמרו לסטים אתם כפרש"י מעשי ידיו אמת ומשפט כלו' שס"ת בר"א אלהי"ם א"ת הוא אמ"ת להורות כי נאמנים כל פקודיו שהתורה הוא תורת אמת, ובזה מובן כי סמוכים לעד לעולם סוף התורה לתחלתה להורות שיהי' עשוי' באמת וישר כמו שתיבת אמת נכתב בדרך ישר: א"י עפי"מ שנתבאר לעיל פ' האזינו כי העובד בשביל להתפאר או לקבל פרס ע"ז נאמר ועד ארגיעה לשון שקר כי כל עבודתו כמו רגע ואח"ז יפול הנופל ממנה כי שקר אין לו רגלים אבל העובד ה' באמת לעשות לו נ"ר זה עבודה קיימת לו ולזרעו אחריו וכמו שפי' העקידה מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי דייקא למען ייטב להם ולבניהם לעולם וכדכתיב מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו וז"ש סמוכים סוף התורה לתחל' להורות מדת אמת כי לעד לעולם כאשר עשוים באמת וישר וכדכתיב שפת אמת תכון לעד: י"ג "משה לעיני "כל "ישראל "בראשית ר"ת ב"י מל"ך רמז שהתורה אמרה בי מלכים ימלוכו כ"כ בס' זרע קודש פ' בראשית, ולי נראה בזה עפ"י דאי' בפ"ק דברכות דף זיי"ן דתני' אל זועם בר"י וכמה