עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryייטב לב דברים

ייטב לב דברים תתצה

Yetev Lev Devarim 895 · ייטב לב דברים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ובינה וא' בראש עצמו היינו כתר ומכת התורה זכו לב' כתרים אלו היינו חכמה ובינה כלפי שאמרו נעשה ונשמע ובזה פירשתי הא דאי' במד' מהיכן זכו ישראל לק"ש כלו' להזכיר שמו אחר ב' תיבות עז"א ממתן תורה עכ"ד וז"ש ולכל היד החזקה ירמוז לבינה כדכתיב אני בינה לי גבורה ולכל המורא הגדול ירמוז לחכמה שנא' הן יראת ה' הוא חכמה אשר עשה משה לעיני כל ישראל במתן תורה דכתיב ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם ע"כ מזכירין שמו אחר ב' תיבות בראשית ברא אלקי': ח ואמר עפ"י שפרש"י אשר עשה משה לעיני כל ישראל ששבר הלוחות והסכים הקב"ה לדעתו שנא' אשר שברת יישר כחך ששברת נ"ל לבאר הענין כי מה ששבר הלוחות הטעם מבואר במס' שבת דף פ"ח מפני שדן ק"ו ומה פסח שהוא מצוה אחת בתורה נאמר בי כל בן נכר לא יאכל כו' נ"ל כוונתם בזה כי י"ג מדות הרחמים מדה הראשונה אל וכנגדה קל וחומר בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם ומבואר בספרים כי ע"י קל וחומר מעוררין חסד אל וידוע כי שם אל רומז להתכללות חו"ג חסד אל, אל זועם וע"כ אתרו הקב"ה קרא ליעקב אל כי יעקב בחי' קו האמצעי והיינו מדת קל וחומר חסד קל וגבורה חומר כמבואר בסידור האריז"ל וזה ששבר הלוחות מפני שדן קו"ח לעורר מדה הראשונה התכללות והשתתפות חסד וגבורה ע"כ א"ל הקב"ה יישר כח"ך ששברת התכללות שתי ידי"ם ימין ושמאל וב"פ י"ד עולה כח וז"ש אשר עשה משה (כי) לעיני כל ישרא"ל (בסופו שם אל) בראשית ברא אלקי"ם ולבסוף נאמר ביום עשות ה"א וע"כ כמשאחז"ל בתחל' עלה במחשבה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיי' עמד ושיתף מדה"ר והקדי' מדהר"ח למד"הד והיינו מדת ק"ו לעורר מדהר"ח לרחם על עמו ישראל: ט א"י עפ"י המבואר בספר ע"א פי' הכתוב האלף לך שלמה אל"ף ר"ת "אוזן "לב "פה שהן ראשי אבריו של האדם שצריך לשעבדן לעבודת הבורא ית' ואגבן נשתעבדו יתר האברים עכ"ד וע"כ נ"ל כי בטרם עלה משה ונתעלה כתיב ויבא משה וגו' וידבר באזניי העם לתקן האוזן ויאמר אליהם שימו לבבכ"ם לכל הדברים לתקן בחי' לב אשר תצו"ם את בניכם אין ציווי אלא בפה וז"ש כי לא דבר ריק הוא מכם קרי בי' כי לא דיבור ריק הוא מכם (כמו שדרשו חז"ל וזה דבר השמיטה דיבור משמט) כי הוא חייכם כלו' הדיבור חיותו של האדם כי ויהי האדם לנפש חי' תרגומו לרוח ממללא ע"כ צריך לשעבד הדיבור קודש לה' וכבר נתבאר אצלינו בפ' האזינו כי זמן תיקון האל"ף בחדש תשרי היינו בר"ה בחי' אוזן בחי' שמיעה לשמוע קול שופר המעורר לתשובה ועיקר מצו' תשובה שהוא החרטה בלב על העבר וקבלה בלב על העתיד הוא ביוהכ"פ ואם מתודה בלי חרטה מעומק הלב עז"א ע"ח שחטאנו לפניך בוידוי פה א"כ ביוהכ"פ מתקן הלב ובחג הסוכות עם נטילת הארבעה מינים שבלולב להודות ולהלל לה כמבואר במד' עה"פ ולקחתם לכם זש"ה פנה אל תפילת הערער כו' ועם נברא יהלל י"ה בזה מתקן את הפה ונ"ל דהיינו דכתיב עיני ה"א בה מרשי"ת השנה חסר א ואותיותי' מתשר"י כמבואר בתקו"ז לרמז שחסר אל"ף וצריך לתקן את האל"ף ויהי' הצירוף מראשית וזהו ענין סמיכות סוף התורה לתחלתה (בשמחת תורה) אחר כלות כל המעשים בחדש הזה הנה לעיני כל ישראל בראשית מלא אל"ף כי נתקן האל"ף ר"ת "אוזן "לב "פה והבן כי נכון: י' א"י הסמיכות לעיני כל ישראל בראשית וטוב טעם ע"מ שנא' מרשית חסר א' כי כתיב ויעש י"א לאדם ולאשתו כתנות אור ואי' בגמ' בתורתו של ר"מ הי' כתוב כתנות אור בא' הענין כי קודם החטא הי' תפוח עקבי של אדה"ר מכהה גלגל חמה כי הי' או"ר באלף אח"כ נתלבש במשכא דחוי' ונעשה עו"ר בעין ובכל ר"ה צריך האדם לתקן חטאיו גם מה שחטא בהיותו כלול באדה"ר וע"כ כתיב מרשית חסר א' לרמז שחסר הא' מאו"ר וצריך לתקן אותה וז"ש בתשרי נברא העולם כי מאז טרם וקודם שנברא האדם צפה הקב"ה שיחטא כדאי' בזוהר ובמדרש רבה ויחסר הא' והיינו בתשר"י אותיות ברשי"ת חסר א' נברא העולם יזמן התיקון לזה מדי שנה בשנה בראשית השנה שעם הא' הוא צירוף בראשית וז"ש ותוציא כאו"ר משפטנו וזה סוד אשרי העם וגו' באו"ר פניך יהלכון והנה אי בתקו"ז ובילקוט ראובני פ' בראשית כי אור פניו של משה הוא סוד כתנות או"ר שתיקן משה רבינו ע"ה הנפש שבקלקולו של אדה"ר הנק' עור, ונ"ל שזה שא' ומשה וגו' לא כהתה עינ"ו דייקא וז"ש אשר עשה משה לעינ"י כ"י במקום העי"ן של כל ישראל בראשי"ת בא' והיינו בשביל משה שנקרא רא"שית שנא' וירא רא"שית לו דייקא כי בבחינתו של משה ויאמר אלהים יהי או"ר ויהי או"ר באל"ף בעד עו"ר וסעד לזה מזוהר בראשית