ייטב לב דברים תתצד

לעולם שרוצה ליכנס לדרך הטוב אז יצא בכי טוב ועי"ש מזה בפ' מטות עה"פ ויקצוף משה, והיינו דכתיב גבי נח צדיק תמים הי' בדורותיו פרש"י יש דורשים לשבח וי"ד לגנאי אלו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום הענין כי בנח נאמר את האלקים התהלך פרש"י לשון עבר כלו' שהי' בדעתו שכבר התהלך את האלקים אבל באברה' נא' התה' לפני לעתיד שהי' בדעתו שעדיין לא התהלך לשון עבר ועפי"ז י"ל דאלו ואלו דא"ח דז"ל המדרש בדורותיו הי' צדיק אבל אלו הי' בדורותיו של משה לא הי' צדיק וכן בגמ' סנהדרין בדורותיו ולא בדורות אחרים ולא נזכר שדורשין לגנאי וי"ל הכוונה לדון אותו לכף זכות כי זה שנא' עליו צדיק וגו' את האלקים התהלך נח לשעבר היינו לפי ערך דורו הרשעי' הי' נחשב בעיניו לצדיק וע"ד דכתיב טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים יש לפרש אם כי מדרך הצדיק להקטין ולהמעיט מעשה"ט בעיניו עכ"ז לפעמים יחשב טוב המעט לצדיק מכת המון רשעי' רבים לפי ערכם יחשב הטוב שבידו אם כי מעט הוא וכ"כ נח נגד דורו הי' לשעבר צדיק בעיניו אבל אם הי' בדורם של צדיקים לא הי' צדיק כלומר בעיניו וא"כ האי שבחו היא כי אלו הי' בדור צדיקים הי' צדיק יותר כי הי' לו גם תעלה זו שרוצה להיות צדיק ולהתהלך מעתה ולא שכבר הי' והתהלך ושניהן צדקו יחדיו [שוב ראיתי מעין זה בע"נ במקומו) וזה בחי' אברהם שנא' עליו ואברהם הי' יהי' לגוי גדול כלי' אם שכבר הי' צדיק עכ"ז נדמה בעיניו יהי' שעתיד להיות ולא שכבר הי' וזה בחי' משה רבינו ע"ה וירא ראשית לו שבכ"ע הי' בעיניו כאלו נכנס לראשית התחלת העבודה ולכך אי' במד' אלו הי' בדורו של משה וברש"י אלו הי' בדורו של אברה' והבן: ואפשר שזה שא' שלמה מה שהי' הוא שיהי' כלו' אם שכבר הי' צדיק צריך שידמה בעיניו הוא שיהי' ואם כי אשר עתיד להיות כבר הי' ולכך הר"ת "מה שהי' "הוא ר"ת משה כי זה דרגא דמשה ואין כל חדש תחת השמש זה משה שפניו כפני חמה שעליו נא' וירא ראשית לו שבכ"ע הי' העבודה שלו בחי' ראשית וז"ש לעיני כל ישראל בראשית ברא בשביל משה שנקרא ראשי' והיא לימד דעת את העם שממנו זכה העם לבחי' זו כאמור והבן: ו ע"י עפי"מ שפירשתי בדרוש לפ' פנחס על המשנה לא עליך המלאכה לגמור עפ"י דברי הקדמוני' איך אפשר לכאו"א לקיים כל התורה כולה והתי' עפ"י ליתו' התורה ע"ע לעשות ע"ד כל העוסק בתורת עולה כו' כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וזהו לא עליך המלאכה לגמור רק להתחיל לקיים מה שבא בידך ומה שלא יבא לידך עז"א ואם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה כעל המעשה עי"ש והנה המופת לזה הי' ממשה רבינו ע"ה שהוא הי' מובחר היצורים ונביא אשר לא קם כמוהו והרי לא קיים במעשה מצות התלויות בארץ אשר לבעבור זה בקש ליכנס לארץ לקיים מצותי' אך השיבו השי"ת רב לך ופרש"י רב טוב הצפון לך על המחשבה והקבלה בלב כאלו קיימת במעשה וכמ"ש השל"ה ז"ל עי"ש, והנה המחשבה נקרא ראשית כי הוא ראשית המעשה וזש"ה וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב ולא נכנס לארץ ועכ"ז ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' ולכל היד החזקה וגו' והרי לא קיים במעשה מצות התלוי' בארץ ומזה נגלה לעיני כל ישראל כי בראשי' ר"ל בשביל המחשבה הנקרא ראשית המעשה ברא אלקים את השתים וא"ה וז"ש הבעה"ט בראשי"ת ר"ת "בראשונה "ראה "אלקים "שיקבלו "ישראל "תורה שיקבלו דייקא אך שהקבלה בלב יהי' באמת וע"ז רומז בסו"ת בר"א אלקי"ם א"ת תיבת אמ"ת והבן ועי' גמ' ע"ז דף ג' בתוס' ד"ה נוגעים כו': ד א"י עפ"י דאי' בגמ' פג"ה ישראל מזכירין את השם אחר ב' תיבות שנא' שמע ישראל ה' ומה"ש אחר ג' תיבות שנא' קדוש קדוש קדוש ה' והטעם מבואר עפ"י התרגום קדיש בשמי מרומא וגו' קדיש על ארעא וגו' קדיש לעלם ולעלמי עלמיא ע"כ המלאכים מזכירים את השם אחר ג' תיבות וכיון שבא משה והוריד שכינתו לארץ דכתיב וירד ה' על הר סיני וכתיב ונתתי משכני בתוככם וכ"מ שגלו שכינה עמהם ע"כ ישראל מזכירין אחר ב' תיבות נגד קדיש על ארעא וקדיש לעלם ולעלמי עלמיא וז"ש ולכל המורא הגדול זה גילוי שכינה אשר עשה משה לעיני כל ישראל ע"כ בראשית ברא אלקים מזכירין שמו אחר ב' תיבות והבן: וכ"כ י"ל עפ"י הטעם שכתב התו"ח כי כתיב ה' בתכת' יסד ארץ נשמות ישראל הנקראים ארץ חפץ כונן שמי' המלאכים צבא השמים בתבו"נה וע"כ ישראל מזכירין ה' אחר ב' תיבות שמ"ע חכ"מה ישר"אל כת"ר ה' עילת כל העילות ומה"ש אחר גי תיבות בח"כ וכתב הנזה"ק פ"ג סי' ד' דהיינו דאי' במד' שמאותן ג' קדושו' שמה"ש מכתירין נתן שתי' בראש בניו היינו חכמה