ייטב לב דברים תתפט

תקצורנה אפי' אם אלף שנים יחי' הרי הוא כילד בימי' ושנים מעט והנה מצות התלויות במעשה א"א לו לאדם לקיימם בכל עת ובכל שעה בלתי בעת יגיע זמנו נמצא ימיו קצרי' אבל עבודה שהוא בלב למוסרו לשמים זה אפשר לו לאדם בכל עת ובכל שעה ורגע ואפשר שיהי' לו כל ימיו ע"י שמקיים חצות התלוי' בלב שחיובן תמידי לא יפסוק מעל האדם אפי' רגע כל ימיו ומצות אלו התלוים בלב הנם מבוארים בהקדמה לספר החינוך ובריש ס' ח"א וסימנך שש ערי מקלט והבן: וז"ש ובדבר הזה [שימו לבבכם וגו' עבודת הלב] תאריכו ימים על האדמה וגו' לעבוד אותו ית' בכ"ע ואז כולהו יומין יקרבו אל הקודש והבן, ואפשר שז"ש ולקחתם לכ"ם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל להיות ד' מינים אלו מרמזים לכלי המעשה והדיבור והמחשבה וראות העין כדאי' במד' לולב דומה לשדרה תנועת העצמות במעשה הדס לעין ערבה לשפתי' אתרוג ללב הוי כל עצמותי תאמרנה וגו' (עי"ש ביפ"ת) והכוונה בזה שיהי' כולם לכ"ם משלכם מסורי' בידכם וז"ש המד' על הפסוק ולקחתם לכם זש"ה ארחץ בנקיון כפי במקח ולא בגזל תתן תנינן לולב הגזול והיבש פסול לולב לו לב אבל גזל פסול שאינו יכול להקדיש דבר שאינו שלו ואז בהיות לבו שלו וברשותו וכ"כ כל האברים יכול להקדישן לשמים לקבל עליו מס"נ לה' ואתחשב לו כאלו אתפטר מעלמא כדאי' זוהר במדבר והיינו דכתיב כי עליך הורגנו כל היום וממילא אח"ז כאלו נעשה ונברא ברי' חדשה וז"ש המד' עה"פ ולקחתם לכם הה"ד פנה אל תפילת הערער וגו' ועם נברא יהלל יה והבן, ועפ"י האמור יתבאר המד' ולקחתם לכם ביום הראשין וכו' ראשון לחשבון עונות כי אי' בגמ' ע"כ יאמרו המושלים אלו המושלים ביצרם באו חשבון כו' ופירשתי ע"ד שפירשו המפורשים דע לפני מי אתה עתי' ליתן דין וחשבון דין שדנין על העבירות וחשבון על שהוציא זמנו לבטלה ולריק ולא עשה בו אחת ממצות ה' וכבר כתבתי שא"א לעשו' מצו' התלוי' במעשה בכ"ע בלתי אם לבו נכון ומסור בידו שאז יכול לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד ולקיים מצות התלויות בלב שחיובן תמיד וז"ש כי הבלתי מושלים ביצרם ביצר מחשבות לבם הם צריכים לומר בואו דין מה שדנין על העביר' אבל ע"כ יאמרו המושלים ביצרם יצר מחשבות לבם ונשמרים מעבירות הם אומרים בואו חשבון לבלי להוציא זמנם לריק מבלתי עבוד עבודת ה' באיזה שעה ורגע כי כולם יעלו לחשבון לפני תמה"ת הקב"ה ואם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז גם בעסקך בענינים גשמי' עוה"ז אכילה ושתי' ומ"ומ ותכונן ממנו לעוה"ב כי כל מעשיך יהי' לשם שמי' כמבואר באו"ח סי' רל"א וז"ש ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' אתרוג דומה ללב שיהי' לבו מסור בידו כי העיקר הוא הלב ולכך ולקחת' "לכם "ביום "הראשון ר"ת הל"ב ליקח לעצמו את הלב ועז"א המד' ראשון לחשבון עונות כלו' מכאן והלאה חושבנ' לעמוד לחשבון על כל שעה ורגע לבלי להוציא לריק ולבטלה כ"א לעבוד תמיד את ה' בשבתו ובקומו ובלכתו כמ"ש כל מעשיך יהי' לש"ש שאפי' דברי' של רשות אכילה ושתי' וכל צורכי גופו יהי' כולם לעבודתו ית' או לדבר הגורם עבודה וז"ש בגמ' פרי עץ הדר שטעם עצו ופריו שוה כלו' שעניני' של רשות הדומה לעץ הגורם עבודה ומוציא פרי הן מצות ומעש"ט שניהן שוי' לטובה וז"ש הדר באילנו משנה לשנה ע"ד שכ' הזוהר פרשת וירא והשענו תחת העץ לקבל קוב"ה קא' דאיהו אילנא דחיי לכולא עיי"ש בשגם איל"ן עולה הוי' אד' כמנין סוכ"ה והיינו הדר באילנו דבוק בו ובשמותיו ית' משנה לשנה וז"ש ושמחתם לפני ה' אלקיכם ע"ד שויתי ה' לנגדי תמיד וגו' לכן שמח לבי וגו' שבעת ימים היינו שנותיו של אדם שבעים שנה והבן: ברכה וזאת הברכה אשר ברך תשה איש האלקים את בנ"י וגו' במד' זש"ה תי יעלה בהר ה' זה משה שנאמר ומשה עלה אל האלקי' ואי יקום במקום קדשו זה משה שנא' כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא נקי כפים שנאמר לא חמור אחד מהם נשאתי ובר לבב שנאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אלא שהי' לבו ברור