ייטב לב דברים תתפא

כמטר לקחי מה שאני לוקח ע"י מחשבה אינו אלא לשעה כמטר שפעמים ישנו ופעמים אינו ונעצר כ"כ אותו לקיחה רק לפי שעה לי ולא לזולתו לעתיד אבל תזל כטל (היורד תמיד ולא נעצר) אמרתי שהאמירה בפה מועיל גם לעתיד ונוח לכל כי שם הוי' (רחמים) אקרא גם אותם הדורות הבאים הבו גודל בחי' גדולה וחסד לאלקינו להמתיק שם אלקי' לרחמים והבן: יא עוד יתבאר האזינו השמים ואדברה וגו' עפ"י שאנו מבקשים בימים הקדושים זכרנו לחיים וכו' כתבנו בספר פרנסה וכו' ובתיקוני זוהר מתרעם על זה צווחין ככלבא הב לנא חיי ומזונא ופרנסה עיי"ש וכבר אמרתי להמליץ בעדנו ע"ד שא' בפ"ק דר"ה האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור ומקשה מכורש שהחמיץ שא' דלהון וגו' ומצלין לחיי מלכא ומתרץ כאן בישראל וכאן באו"ה ופי' מוזלה"ה כי בישראל זה עצמו רצון הבורא שיחי' בנו ויעבדנו והנותן בשביל שיחי' בנו לא למענו הוא רוצה בכך כ"א למלאות רצון יוצרו שהוא מקור הטוב ורוצה להטיב לכך שרי משא"כ באו"ה שאינם עושין אלא למענם ובזה פי' אבא מארי זלה"ה ועתה ישראל שמע אל החוקים וגו' אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחי' ובאתם וגו' כלו' שאני מלמד אתכם שאתם רשאין לעשות בשביל שתחי' והיינו בשביל שהכוונה בזה למענו ית' החפץ בחיים וכיון שזה חפצך ורצונך ע"כ כתבנו בספר החיים למענך וגו' להשלים רצונך ובזה סרה תלונת התקו"ז כי אין אנו מבקשים טוב עוה"ז למעננו כ"א למענו ית' להשלי' רצונו ית' וכבר כתב בספר פנים יפות שזה שאנו אומרי' בש"ע רפאנו ה' ונרפא וכו' כי אל רופא נאמן ורחמן אתה וכן ברך עלינו ה' וכו' כי טוב ומטיב אתה וכו' הכוונה שאנו מבקשי' עניני הגוף להשלים טובך ורצונך עכ"ד וז"ש האזינו השמים ואדברה בלבי אם כי ותשמע הארץ אמרי פי בתפלה הן עניני הגוף הנשמע לארץ אם כי יערוף כמטר שאינו נוח לכל לקחי מה שאני מבקש ליקח חיים ומזונות שזה נות לארץ ולא לשוכני שמים שהעבודה צריך להיות צורך גבוה עכ"ז תזל כטל אמרתי וגו' ראוי שיהי' אמרי פי נוח לכל והטעם כי שם ה' אקרא שאני מתפלל למענו ית' להשלים רצונו לרחם על בריותיו ע"כ הבו גודל לאלקינו הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וגו' ובמשפט יעמיד ארץ להעניש לעוברי רצינו שחת לו לא תרגומו חבילו להון ולא לי' ולדרכנו יאמר כלשון בתמי' כשמעניש הכי שחת לו להחוטא ולא לו כביכול הלא בניו הם ובודאי אב כשמעניש לבניו יש לו צער מזה (וכדאי' בגמ' פ"ק דקדושין) אפי' עוברי רצונו קרוין בנים שנאמר בנים משחיתים ואי' בגמ' היוצא ליהרג שכינה מה אומרת קלני מראשי ובפרט כי אין עליהם אשמה כי מומם דור עקש ופתלתול כלומר מום שלהם רק מכח הדור שהוא עקש ופתלתול ומחטיאי הרבים ה' יפיר עצתם הלה' תגמלו זאת הכי זאת גמול לה' הלא הוא אביך וגו' ובודאי אב רוצה להטיב לבנו ולא לצערו כש"כ הבורא ית' אשר הוא עשך ויכננך א"כ כשאני מבקש לרחם עלינו שתושיענו בבני חיי ומזוני רויחי אם כי אמרי פי עניני הגוף הגשמי' אבל בלבבי אשים דברתי אליו ית' למלא רצונו ע"כ האזינו השמים מה שאדברה בלבבי כאמור: יב א"י האזינו השמים ואדברה וגו' דאי' במד' הה"ד צדיק מושל יראת אלקים וידוע כי השומר ברית נקרא צדיק ע"כ כתיב ועמך כולם צדיקים כי הם בריתו ינצורו במצות מילה וידוע מאמרם פ"ד דמנחות כיון שנכנס דוד למרחץ אמר אוי לי שאני ערום בלא מצות כיון שנסתכל במילתו נתישבה דעתו כו' וז"ש משה האזינו השמים ואדברה כי ותשמע הארץ אמר"י פי שה ארץ שומע ומקיים מצות מילה שעליו אמר דוד שש אנכי על אמרת"ך (ורמז זה מבואר בעוללת אפרים) ועז"א יערוף כמטר לקחי זה התורה והמצו' דומה למטר שאינו תמידי כ"כ יש עת וזמן ששרוי בלא תורה ומצות אבל תזל כטל אמר"תי זה מצות מילה הוא תמידי כטל דלא מיעצר: יג א"י האזינו השמים ואדברה כי בתחלה יראה האדם לעשות רצון הבורא עכ"פ בעניני שמים הן המה התורה והמצו' ששורשן בגבהי מרומים אח"ז ותשמע הארץ אמרי פי שגם בהיותו עוסק בעניני' ארצי' כמו אכילה ושתי' ומו"מ וכדומה יהא לש"ש כמבואר בש"ע או"ח סי' רל"א ועז"א יערוף כמטר לקחי שאינו תמידי (כי כבר אחז"ל לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים כמשמען ת"ל ואספת דגנך) תזל כטל אמרתי קאי על ותשמע הארץ אמרי פי היינו בהיותו גם בעסק ארצי' דבוק בה' אזי הוא כטל תמידי דלא מיעצר: יד האזינו השמי' ואדברה ותשמע הארץ וגו' אחז"ל בילקוט משה שהי' קרוב לשמי' ורחוק מהארץ א' האזינו השמים ותשמע הארץ ישעי' שהי' רחוק משמי' וקרוב לארץ א' שמעו שמי' והאזיני ארץ, נראה להבין