ייטב לב דברים תתעט

ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומה ננהו מטר וברש"י שהרקיע מעיד עליהם לבריות שהם צדיקים שמתפללים על הגשמים ומטר יורד עי"ש ובכן יתר העם יושבי הארץ חרדים על דבריהם לשמוע בקול היוצ' מפיהם וז"ש האזינו השמים מה שאדברה אז ותשמע [יושבי] הארץ אמרי פי יערוף כמטר (היורד על פי) לקחי תזל כטל [שעפ"י] אמרתי כלו' כמו שהמטר והטל יאזינו כ"כ יושבי הארץ והבן: ז יתבאר כי כתיב בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ הנה הקדים שמי' לארץ וכתיב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים הקדים ארץ לשמים ומפרש האוה"ח בראשית ברא אלקי' שם אלקים מדה"ד את השמים שם בעליונים מתנהג במה"ד בלי שיתוף רחמים ואת הארץ הנהגתו מבואר במקום אחר ביום עשות ה' אלקים (שיתוף רחמים בדין) ארץ ענין השיתוף של רחמים נוהג בארץ, ושמים הנהגתו מבואר במקום אחר עי"ש וז"ש האזינו השמים היינו העליונים ואדברה דיבור לשון קשה מדה"ד ותשמע הארץ אמרי פי אמירה רכה מד"הר והבן: ח האזינו השמים וגו' בשבת יום י"ג בחדש תשרי תרכ"ח שהי' אז גשמים מרובים מקודם יוהכ"פ והלאה ולא קדשנו הלבנה וגם מורא עלה על ראשינו לבל יעצרנו הגשם ממצות סוכה כתיקונו עניתי ואמרתי דרך תפלה ובקשה שיעזרנו ה' לקיים מצוה החובה עלינו כהוגן, וסמכתיו על זה הפסוק והוא עפימ"ש במצות ד' מינים שבלולב מעלה ומוריד מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות וטללים רעי' ובמד' אית' ולקחתם לכם וגו' כדי שאוריד לכם מטר ושניהן צדקו יחדיו כי סגולת הד' מינים להוריד מטר בזמן שהעולם צריך לו והוא נוח לכל כטל ורביבים אבל לעת כזאת שאין העולם צריך למטר ויש בו חשש ביטול מצוה מהראוי אשר סגולת הד' מינים שאנחנו מוכנים ועומדים ליטול ולנענע יעצור המטר לבל ירד כמו שמעציר רוחות וטללים רעים, והנה במד' ברכה ויראהו וגו' עד הים האחרון א"ת כו' אלא היום האחרון שהראהו הקב"ה מה שעתיד להיות עד סוף כל הימי' וממיל' משה הי' צופה ומביט גם של עתה ועז"א האזינו השמים ואדברה שיאזינו השמים מה שאדברה למנוע מטר) למען ותשמע הארץ אלו יושבי הארץ אמרי פי מה שאמרתי בסוכות תשבו ומצות קידוש החדש יערוף כמטר לקחי כלו' אם המטר אינו כטל כ"א כמטר שאינו נוח לכל אז מהראוי אשר לקחי ירמוז למצות לולב דכתי' ולקחתם יערוף את המטר וימנענו תזל כטל אמרתי פי' מה שאמרתי ולקחתם להוריד לכם מטר היינו בזמן שהוא נוח לכל כטל וכשעירי' עלי דשא וגו' והטעם שיש בד' מינים כח לעצור המטר ורוחות וטללים רעים היינו מפני שהם מרמזים על ד' אותיות הוי' ובנענע אותם לכל הששה קצוות לומר שמלא כל הארץ כבודו לית אתר פנוי מני' יראו מלגשת לילך ולהזיק, וז"ש כי שם הוי' אקרא בד' מינים הבו גודל לאלקינו לבלי לצער לבני אל חי וא' עוד כי ראוי לו ית' להיות בעזרנו לקיים מצותיו ע"ד שא' הבא לטהר מסייעין אותו וכבר מבואר אצלי טעם הדבר עפ"י התורה דכתיב עזוב תעזוב עמו לענין טעינה ופריקה והקב"ה שומר משמרתה של תורה כדאיתא בירושלמי וז"ש הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט היינו משפטי התורה צדיק וישר הוא ואוהב צדקו' מהראוי לצדקנו ולזכותנו לקיים מצותיו ית' ויהי' מעשינו לרצון ולא נהי' כמוזג כוס לרבו ושופכו על פניו רמז לדבר כי רוצה ה' בעמו רוצ"ה ר"ת "ראה "והתקין "צורת "הלבנה ויתפזרו העבים ומן יעי"ב באפו יהי' נעשה "יפאר "ענוים "בישועה וכן הצור תמים וגו' הצו"ר ר"ת "ראה "והתקין "צורת "הלבנה כידוע ומפורסם בשם הרב מלאנציט זלה"ה עה"פ ההפכי הצו"ר והנה גם אח"כ באותו לילה ירדו גשמים וביום נתפזרו העבים ויעשו ב"ו סוכות והי' לעת ערב בכניסת ליל יו"ט שוב נתקשרו העבי' וירדו גשמים מרובים בשטף מים ולא קם רוח בנו ואנחנו לא נדע מה נעשה כ"א אל ה' עינינו הי' נשואות ויעתר לנו ויקשב לקול שועתינו ואחר שעה פסקו הגשמים ואח"כ נראה הרקיע בטהרתו וקדשנו הלבנה ברבים ביו"ט ליל י"ו מהמולד בברכה וסמכנו על הב"ח הביאו המג"א סי' תכ"ו ועל תשובת מוזלה"ה בס' השיב משה שהעלה לסמוך על הכנה"ג ולברך בליל י"ו עי"ש סי' י"ד (ועיי' עוד ענין ליל י"ו בתשובת חת"ס או"ח סי' ק"ש ותשו' שואל ומשיב או"ח קנ"א) וכבר בימי ילדותי עשיתי כך מעשה לפניו לפי דבריו ואם כך בשאר חדשים כש"כ בחדש תשרי ראשית השנה שאין לך צער גדול מזה בהעדר מצות קידוש לבנה כראוי שיש לברך וסימנא טבא הוא לכולא שתא וכל אשר שמע הוראתו של מוזלה"ה עמד ובירך ואח"כ שוב לא ירדו גשמים כל ימי החג ות"ל ישבנו בסוכה במנוחה והשקט עד הנה עזרנו ה' ואל יטשנו לנצח תבענה שפתינו תהלה לנורא עלילה: ובמד'