ייטב לב דברים תתעה

להדרש בדרך אחר כי כמה פנים לתורה אלא בהגיע זמן שהתלמיד מחדש לפי מדרגתו מאז יצא אל הפועל ביאור התורה והרי הוא כאלו נכתב עתה מחדש עכ"ד הנאות לעניננו): וז"ש ועתה כתבו לכם את השירה הזאת להפך הצירופי' לטובה עד"מ מתיבת כל"ם לכ"ם ולמדה את ב"י שימה בפיהם שימה ומעשה הצירוף ע"י פיהם כדברי הנזה"ק, ובזה אדרוש סמוכין כי זה שא' פרשת עקב לא יתיצב איש לפניכם רומז למה שא' בלעם התיצב כה וגו' והנו נצב וגו' לומר כל"ם פחדכם ומוראכם יתן וגו' כאשר דבר לכ"ם דייקא כי נהפך לטוב לצירוף להיות או"ה לכם לכל צורכיכם ע"כ ראה אנכי נותן (באופן) לפניכם (דייקא לפי מעשיכם הוא) ברכה וקללה את הברכה (צירוף לכ"ם) אשר תשמעו וגו' והקללה (צירוף כל"ם) אם לא תשמעו וז"ש אנכי ואחז"ל שהוא ר"ת "אנא "נפשי "כתבית "יהבית כלו' כפי הצירוף שבכתב אותיות של תורה וזה שא' בהפטרה שובה ישראל וגו' כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו (אותן הדברים וצירופים לטוב) אל הוי' מקור הרחמים ע"ד משל ע"י עון מזיד במחשבה רעה שפגם באות יו"ד של הוי' מקור הרחמים בחי' חכמה ונעשה צירוף כשלת אבל אחר ששב ומתקן המעוות ושב היו"ד למקומו נעשה מצירוף כשלת תשכיל ביו"ד כענין שנא' אז תצליח ואז תשכיל וזה שנא' למעלה בסוף פ' תבא ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכי"לו והבן הדברים כי נכונים: ומאת בני הרב ר' ליפא שיחי' שמעתי שפי' הכתוב ועתה כתבו לכם עפ"י מה שא' בסוכה אתרוג של ערלה פסול ח"א לפי שאין בו היתר אכילה פרש"י ורחמנ' א' לכם הראוי לכל צורכיכם ולכל דרכי הנאה וקי"ל לא הוכשרו למלאכת שמים כגון ס"ת תפילין ומזוזו' אלא עור בהמה טהורה בלבד דכתיב למען תהי' תורת ה' בפיך מן המותר בפיך כדאי' בפ"ב דשבת וז"ש ועתה כתבו לכ"ם על דבר שיש בו היתר אכילה את השירה הזאת ולמדה את ב"י שימה בפיהם מן המותר בפיהם עכ"ד ונכון הוא: האזינו א מה כתיב למעלה ויכתוב משה וגו' ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר וגו' ויצו משה וגו' לקח את ספר התורה וגו' הקהילו אלי וגו' ואדברה באזניהם את הדברים האלה וגו' וידבר משה וגו' את דברי השירה הזאת וגו' וכתיב בתרי' האזינו השמים ואדברה וגו' יתבאר עפימ"ש במדרש תנחומא סוף פ' נשא לא יאמר אדם אינו מקיים מצות הזקנים הואיל ואינם מן התורה אמר הקב"ה כל מה שגוזרים עליכם תהי' מקיימים שנא' ועשית עפ"י התורה אשר יורוך למה שאף על דבריהם אני מסכים שנאמר ותגזר אומר ויקם לך תדע לך שהרי יעקב בשעה שבירך מנשה ואפרים מה כתיב שם וישם את אפרים לפני מנשה וקיים הקב"ה גזירתו בקרבנות הנשיאים שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים ביום השמיני נשיא לבני מנשה עכ"ל, וכן מצינו שדרשו עה"פ קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה ולזה יתכן לומר כי תחלה כתב משה תורה שבכתב כולה עד תומם אח"כ אמר להם תורה שבע"פ, הלכה למשה מסיני ותקנות שתיקן לישראל כדמצינו משה תיקן לישראל ברכת הזן משה תיקן לישראל שיהי' שואלין ודורשין בענינו של יום וכדומה וז"ש ויהי ככלות משה לכתוב וגו' ויצו משה וגו' לקח את ספר וגו' הקהילו אלי וגו' ואדברה באזניהם את הדברים האלה וגו' היינו תורה שבע"פ הנמסר בדיבור בלבד ואח"כ אמר האזינו השמים ואדברה למה שאדברה בע"פ שיסכימו בשמים ממעל לתקנותינו ואז ותשמע הארץ אמרי פי והרבה לספר בשבח תורה שבע"פ כי מבואר בכתבי האריז"ל כי תורה שבכתב דין מפי הגבורה שמענו ותורה שבע"פ רחמים כדמצינו בכ"מ דכל הלכה למשה מסיני לגרועי ולאקולי אתא כדמצינו גבי סוכה אתאי הלכתא וגרעת לשלישית ואוקמי' אטפח